"לפעמים פשוט בא לי פשוט לבכות ולבכות. אני בודדה"

הרשת החברתית 4Girls מספקת לנערות בגילאים שונים מקום מפלט, מרחב מוגן, וקהילה תומכת ואוהדת ברגעים הסבוכים יותר של החיים, וגם ברגעים הפשוטים והשמחים. שי ש., בת 17 וחצי פעילה באתר כבר ארבע שנים, קיבלה שאלות אנונימיות מבנות באתר, ומייעצת להן מנסיונה האישי.

*הטקסט נערך באופן מינימלי בלבד, כדי לשמור על רוח הדברים אותנטית במלואה

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

היי, אני מפחדת שיש לי בעיה נפשית או משהו לא בסדר. הכל התחיל בזה שחוויתי התקף חרדה, אני יודעת שאם לא אובחנתי אני לא יכולה להגיד את זה אבל חקרתי קצת על התקפי חרדה ולפי התסמינים, זה מה שליטרלי קרה לי. לאחרונה, לפעמים פשוט בא לי פשוט לבכות ולבכות. אני מרגישה בודדה, אין מישהו/הי לצידי. שלא משנה כמה אנסה, אף פעם לא אצליח לבטא את עצמי.

לפני חודש בערך, באו אורחים לבית שלנו והם היו בחדר שלי, כשהם הלכו ממש התעצבנתי על אחותי כי קצת רבנו והחדר היה ממש מבולגן. הדלת של החדר הייתה סגורה והייתי לחוצה (לא הבנתי ממה אפילו) ואז הרגשתי שאני לא יכולה לנשום, בכיתי, הרגשתי לחץ בחזה, קושי בלנשום וכו'. אחרי כמה דקות נשענתי על משהו ואז זה הפסיק. קצת אחר כך, נזכרתי שאלו תסמינים של התקפי חרדה ואומרים שאם אפשר להישען על משהו בזמן התקף כזה, אז זה טיפה מרגיע או משהו כזה. בקיצור, אני חושבת שזו לא הפעם היחידה שקרה לי דבר כזה.

לפעמים אני בוכה מכלום ואני באמת לא יודעת מה יש לי ואני לא יודעת איך לספר לאמא (למרות שהיה לי התקף חרדה שסיפרתי עליו לאמא שלי אבל לא אמרתי לה שאני חושבת שזה התקף חרדה). מה יש לי? למה אני כל כך בודדה? יש לי חרדה?
אשמח אם תעני לי (:

היי. קודם כל, הדברים שאת עוברת נורמליים לחלוטין ואין שום דבר "לא בסדר" בך. אין לי את הידע או הסמכות כדי לאבחן אותך עם הפרעה נפשית כזאת או אחרת וגם אם היה לי, לא הייתי יכולה לעשות את עם מהמידע המצומצם הזה. כן חשוב לי להסביר לך קודם כל שהתקפי חרדה יכולים לקרות מכל מני סיבות ולכל בן אדם בין אם האדם הזה מאובחן עם חרדות או לא. כל אחד מאיתנו, "בריא נפשית" ככל שיהיה, יכול לעבור התקפי חרדה, בין אם רציונליים או לא.

נראה שאת עוברת תקופה קשה כרגע מבחינה רגשית, בסך הכל דבר נורמטיבי לחלוטין לילדה בגיל ההתבגרות. אני מבינה שאת נלחצת מזה שאת לא יודעת למה את מרגישה בודדה או למה את מרגישה צורך לבכות הרבה, ולכן הייתי מציעה לך לדבר על זה כמה שיותר. כשאנחנו מדברות על החוויות שלנו וצריכות להסביר אותן לאנשים אחרים אנחנו מבינות אותן טוב יותר, ופרספקטיבה חיצונית יכולה גם לעזור. תדברי עם חברות שאת מרגישה בנוח לדבר איתן, יועצת בית ספר אם את מרגישה בנוח, והייתי ממליצה גם ללכת לפסיכולוגית. (רק להבהיר: כל אחד יכול ללכת לטיפול פסיכולוגי, ללכת לטיפול לא אומר שמשהו לא בסדר בך, ולכמעט כל האנשים יש מה להרוויח מטיפול פסיכולוגי).

לגבי אמא שלך, אני אישית לא מבינה למה את מפחדת לספר לה על הדברים שאת עוברת. אני לא מכירה את מערכת היחסים שלכן אבל מהמעט שכתבת נשמע שאת כן משתפת אותה בדברים. לא אמורה להיות "אשמה" שכרוכה במילים 'התקף חרדה'. את לא צריכה לבוא ולהגיד לה "יש לי חרדה". את ממש יכולה לבוא ולשתף אותה בתחושות שלך לאחרונה ולהסביר לה בדיוק כמו שהסברת לי.

היי אחות גדולה.
בזמן האחרון אני מרגישה קצת בודדה, חסרה לי חברה. יש לי חברות ממש טובות מהחוגים שלי אבל הן מעורבות רק בחצי מהחיים שלי. אין לי חברות מבית הספר, בכלל, וזה די מקשה - אין לי מישהי להתייעץ איתה/לרכל איתה / וכו'. הבעיה שאני לא מצליחה למצוא חברות כי אני די ביישנית.
אני מקווה שתוכלי לעזור לי עם זה.

היי!
למצוא חברות יכול להיות קשה, ואני יודעת שזה יעצבן אותך לשמוע אבל הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לדבר! נכון, כשאת ביישנית זה יותר קשה ומסובך אבל זה דברים שאפשר להתגבר עליהם. לא ממש הסברת למה אין לך חברות מהבית ספר, אם אין איזה סיבה מסוימת אני חושבת שאת לגמרי יכולה להתחיל לשים את עצמך בסיטואציות חברתיות בכיתה ולראות למי את מתחברת. אם קשה לך לבד בטוח יש מישהי שאת טיפה מכירה ויכולה לבקש ממנה עזרה להכניס אותך לתוך המעגל החברתי שלה. לגבי החברות שלך בחוגים, למה שלא תפגשי איתן גם מחוץ למסגרות? את יכולה לקבוע איתן מפגשים אחת על אחת או בקבוצות ולהרחיב את מערכת היחסים שלכן.

שי ש. shai.stn יועצת ברשת החברתית לנערות 4Girls, המקום לשתף בו הכל ולהישאר אנונימית

קצת על שי ש.
אני שי, בת 17 וחצי, עולה ליב' ופעילה באתר פורגירלס כבר ארבע שנים. אני רוקדת מגיל צעיר מאוד ומלמדת ריקוד כבר כמה שנים, כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי, עוסקת הרבה במוסיקה בשנים האחרונות, במגמת תיאטרון ומתכוונת לביים שנה הבאה (מחזיקה אצבעות!). אני אוהבת מחזות זמר מצד אחד ומוסיקה אלטרנטיבית מהצד השני ככה שהאישיות שלי די מגוונת.

אבל למרות שאני יחסית צעירה יצא לי לעבור הרבה בחיים, אם זה מעבר לחו"ל, למידת שפות חדשות, קשיים עם חרדות ודיכאון, מערכות יחסים לא בריאות, יציאה מהארון, נידוי חברתי ועוד. אני באמת מרגישה שחוויתי מספיק בשביל שאוכל לנסות לייעץ לכן עם הבעיות שלכן ולספק מעט מהידע שצברתי."