חילופי שרים במשרד האנרגיה- יובל שטייניץ וקארין אלהרר, 15 ביוני 2021. יואב איתיאל
צילום: , יואב איתיאל

קארין אלהרר ממש לא צריכה את הרחמים המיותרים שלכם

במקום לרחם על בעלי מוגבלויות, הגיע הזמן להבין שהעולם שלנו הוא זה שמוגבל ומגביל. אישה כמו קארין אלהרר, שפורצת תקרות זכוכית גם כאשה וגם כנכה, היא הוכחה מצוינת לכך

בווידאו: ג'ונסון מתנצל בפני אלהרר על התקרית בוועידת האקלים (צילום: רויטרס)

ביום ראשון נפתחה בגלזגו ועידת האקלים ההו-כה מדוברת, זו שאליה שלחה ישראל הקטנה את המשלחת השנייה בגודלה (מעל 120 איש ואישה), זו שלגביה אמר בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, ש"הדורות הבאים לא יסלחו לנו אם תיכשל" ושנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, טען ש"זהו העשור המכריע, אנחנו רגע לפני קטסטרופה". האמת היא שבעולם הזה שלנו שהם מצהירים שהם מנסים להציל יש כל כך הרבה קטסטרופות, שאולי כדאי שהוועידה לא תתפזר לעולם, ושהמשתתפים בה יתחילו יותר לעבוד ופחות להצהיר ולנאום. לא חסר על מה - אפשר להתחיל במה שמתרחש ממש כאן ועכשיו מתחת לאפם.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

שרת האנרגיה של ישראל, קארין אלהרר, אחת משלושת בעלי התפקידים הישראלים הכי בכירים ורלוונטיים לנושא הוועידה הזאת ובמקרה גם אישה שחולה בניוון שרירים ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים, נשארה מחוץ ליומה הראשון של הוועידה בשל אי הנגשה ראויה לנכים. לפי הדיווחים, במשך שעתיים הפנו את אלהרר מכניסה אחת לשנייה, אחר כך אמרו לה לעלות על שאטל שייקח אותה אל האולם, אבל מסתבר שהשאטל בעצמו לא היה מונגש או מותאם לנוסעים בכיסא גלגלים, והיא נאלצה לעזוב את המקום ולחזור למלון שלה.

עוד בוואלה!

היו צווי הרחקה? איתמר עמי שובר שתיקה - כל האמת

לכתבה המלאה
היא ממש לא זקוקה לרחמים שלנו (צילום: אתר רשמי, ללא)

מרתיח, נכון? לא רק אתם חושבים ככה. מכל העולם וכמובן מהארץ הושמעו מיד ביקורות קשות כלפי מארגני הוועידה. זה באמת מחדל שלא ברור איך הוא קורה ב-2021 ויותר מזה - איך לא מצליחים למצוא לו שום פתרון במשך שעתיים ויותר, אבל משהו בכל ההתנהלות סביב זה מעצבן אותי אפילו יותר ממה שקרה. נתחיל מהכותרות שעסקו בעיקר בזה שהיא הפסידה את הנאום של בנט, כאילו זה מה שנורא בסיפור הזה. אז לא, זה ממש לא נורא. מה שנורא זה שאדם נכה, כל אדם נכה, לא יכול להתנייד בחופשיות ובכבוד כמו כל אדם אחר. מה שנורא זה ששרה שהגיעה לעשות את העבודה שלה, להתעדכן מול כל מנהיגי העולם בפתרונות למשבר עולמי ולהציע הצעות בעצמה, צריכה להסתפק בראשי פרקים שמישהו כבר יסכם לה, כאילו היא איזו סטודנטית שפספסה הרצאה.

בנוסף, יש כמובן את כל עניין התגובות מסביב, שעוקץ את העיסוק באקלים ובקיימות (כן יאיר לפיד, אני מדברת עליך) על פני הדאגה לבני אדם, כאילו כל מהות הוועידה הזאת היא לא בשביל להציל חיים, בסופו של דבר. אבל מה שמעצבן עוד יותר בתגובה של לפיד הוא החלק השני שלה, בו הוא אומר: "מברך מכאן את שרת האנרגיה המצוינת שלנו קארין אלהרר על פעילותה למען איכות הסביבה והאנרגיות המתחדשות" - למה זה רלוונטי לברך אותה בהקשר הזה על פעילותה, מצוינת ככל שתהיה?

למה צריך להחמיא לה? אם היא הייתה פחות טובה בתפקיד שלה אז זה היה בסדר שלא דאגו לגישה ראויה? התייחסויות מהסוג הזה ופרסומים על פרס הניחומים שאלהרר קיבלה בצורת פגישה בלעדית עם בנט וג'ונסון, מייצרים תחושה של רחמים כלפיה, והיא ממש לא זקוקה לרחמים שלנו. בנוסף, חלק מהתגובות המזועזעות מלוות בניחוח של התעליינות, שהיה אולי מתקבל אם אצלנו חיי הנכים היו מושלמים, אבל זה הרי רחוק מלהיות המצב.

שברה כמה וכמה תקרות זכוכית (צילום: אתר רשמי, דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יכול להיות, ובצדק, שוועידת האקלים היא המקום האחרון שבו אלהרר ציפתה להיתקל בבעיית נגישות שתמנע את השתתפותה, אבל בואו נודה באמת המכוערת - עבורה, למרבה הצער, זאת הרי ממש לא הפעם הראשונה. התמודדות עם בעיות כאלה ורבות אחרות היא משהו שאנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים פוגשים ברמה היומיומית, אולי בגלל שאנחנו עסוקים מדי בלרחם עליהם במקום להבין שהחיים שלנו, כפי שהם מתנהלים היום, הם אלה שמוגבלים ומגבילים את כל מי שיוצא מגבולות מה שנפוץ ועונה לסטנדרט המקובל.

אבל קארין אלהרר, לאורך כל החיים שלה, פורצת עוד ועוד תקרות זכוכית ומגבלות, לא רק כאלה שנובעות מהיותה נכה, אלא גם כאלה שנובעות מהיותה אישה. כשהייתה בת 39 נבחרה לאחד מ-40 הצעירים המבטיחים של מגזין גלובס לשנת 2016. באותה שנה, כשהייתה עדיין ח"כית, אמרה בראיון שהמטרה הבאה שלה היא להיות שרה. ארבע שנים מאוחר יותר, היא האישה הראשונה בישראל שמשמשת כשרת האנרגיה והשרה הראשונה בישראל שמתניידת באמצעות כיסא גלגלים.

מחלת ניוון השרירים שלה אובחנה עוד בילדותה, אבל היום הראשון בו התחילה להתנייד בכיסא גלגלים היה היום הראשון ללימודי המשפטים שלה. ממש כמו ביומה הראשון של וועידת גלזגו, גם ביום הראשון ללימודים נתקלה אלהרר בבעיות הנגשה לבעלי מוגבלויות בקמפוס, החליטה להיאבק לשינוי המצב והצליחה לשבור כמה קירות, תרתי משמע.

אלהרר היא אם לשני ילדים אשר מאתגרת, יחד עם בעלה, גם את התפיסות המגדריות המקובלות בחיי המשפחה. מעבר לעבודתה התובענית, מחלתה אינה מאפשרת לה לבצע פעולות שגרתיות כמו להחליף טיטולים או להלביש את הילדים, ובשלב מסוים לקראת לידת בנם השני בחרו היא ובעלה שהוא יהיה זה שיישאר עם הילדים בבית, בעוד היא תשמש כמפרנסת העיקרית.

יצחק הרצוג, מאיר כהן וקארין אלהרר (צילום: מערכת וואלה!, ללא)

במסגרת פעילותה הציבורית, עבודתה כחברת כנסת ומאוחר יותר כשרה, אלהרר פעלה רבות למען תיקון עוולות בחברה הישראלית, הן בנושאים הקשורים לבעלי צרכים מיוחדים והן בתחומים רבים נוספים. בין היתר, הייתה ממייסדי התנועה למלחמה בעוני, יזמה את חוק האומנה המסדיר את פעילותן של משפחות אומנה ופעלה לטובת החלת חוק ההטרדה המינית במפעלים בהם מועסקים בעלי מוגבלויות ללא יחסי עובד-מעביד, העלאת קצבאות הנכות לגובה שכר המינימום והורדת מחירי הצהרונים.

אז לרחמים שלנו קארין אלהרר לא זקוקה. גם לא לפיצויים ולתנחומים ולא להזדעזעות ממשהו שקורה לאלפי ישראלים מדי יום. לזעזוע אין ערך אם הוא לא מוביל להסקת מסקנות ולעשייה. אמיתית אבל, לא כזאת שמצטלמת יפה לרשתות. כזאת שנכנסת לעומק, בודקת איפה אנחנו מגבילים את בעלי המוגבלויות, מה באמת קורה בשטח. עשייה שמתחילה מקטן ולאט אט הופכת לשינוי גדול.

ואולי זה לא מקרה שכל הסיפור הזה קורה דווקא מול שרת האנרגיה בוועידה שעוסקת, בין היתר, בייעול אנרגיה. כי אם ב-2021 העולם עדיין לא מונגש לבעלי מוגבלויות ברמה הכי בסיסית ואם מעבר לתגובות מזועזעות קשה לי להאמין שמישהו מהמנהיגים יראה בזה הזדמנות אמיתית לבדק בית - כנראה שהאנרגיה של המנהיגים שלנו ממש לא מושקעת בכיוון הנכון. למרבה הצער, גם זה כבר ממש לא סוד.

  • ממשלה
  • נשים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully