כך תגיעי להיות בכירה בהייטק: המדריך למנפיקה הצעירה

לפני 16 שנים, פחות או יותר בתקופה זו של השנה, סיימתי לימודי הנדסת מערכות מידע בטכניון. המסלול היה שילוב בין תואר בתעשייה וניהול לתואר במדעי המחשב ואפשר לי לראות בבירור את ההתפלגות של הסטודנטים והסטודנטיות. נחשו באיזו מהפקולטות היה רוב גברי? בזמן שעבר מאז אני יכולה רק לקוות שהמאזן השתפר מעט, אבל גם היום יש רוב גברי מובהק במקצועות ההנדסה באקדמיה, ואפילו בתיכון בנות לומדות יותר ביולוגיה וכימיה, בעוד שהבנים הולכים יותר לכיוון של פיזיקה ומדעי המחשב.

אפשר לטעון, כמו המורה שלי לספרות ביסודי, שבנות נמשכות יותר למקצועות הומניים ובנים למקצועות ריאליים. אני לא מסכימה. להיעדרות של נשים מהתחומים הטכנולוגיים יש הסברים חיצוניים ופנימיים אבל התוצאה היא אחת - ההייטק, הענף עם המשכורות הכי גבוהות במשק, שיכולות לשנות את מאזן הכוחות במאות אלפי בתים, הוא עדיין ענף גברי ברובו. ואם המצב בשגרה לא מספיק, שיעור הנשים בתחום ירד השנה לשפל של 33.6%, כנראה כתופעת לוואי של הקורונה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אני, בסופו של דבר, לא עבדתי בתחום אפילו דקה, ואולי תרמתי לנתונים שמעידים כי גם אחוזי הנשירה של נשים ממקצועות טכנולוגיים גבוהים יותר מאלו של גברים. אבל בניגוד אלי, יש לא מעט נשים שהצליחו לנצח את הסטטיסטיקה (ועוד הרבה אתגרים נוספים בדרך), לבנות קריירה מצליחה בהייטק ולהגיע הכי רחוק שאפשר. יכול להיות שדווקא בהייטק, הענף התובעני והגברי, יש לנשים יותר אפשרויות להגשים את עצמן ולהתקדם? שוחחתי עם שלוש נשים מרשימות ומצליחות כדי להבין איך הן עושות את זה, ומה כל אישה שרוצה להצליח בתחום - או בכלל - יכולה ללמוד מהדרך שלהן.

סיון מור, בת 44, נשואה +3, Global Director of Customer Success בחברת Hibob בכלל לא תכננה על הייטק, שבתיכון למדה מוזיקה וחלמה לעסוק בריפוי במוזיקה. אבל כשחברה שלה עזבה משרת מזכירה בחברת הייטק, סיון נענתה להצעה להחליף אותה. תוך חודשים ספורים היא נחטפה משולחן המזכירות למחלקת ההדרכה, משם התקדמה לתפקידים בכירים יותר ולחברות אחרות, והיום היא אחראית על כל מערך שירות הלקוחות של חברת Hibob, אשר ממש לאחרונה הצטרפה למועדון חדי הקרן הישראליים (חברות סטארט-אפ ששווין גבוה ממיליארד דולר).

היותה אישה, היא אומרת, מעולם לא הכתיבה את ההתנהלות שלה. "אני חושבת שמגדר אף פעם לא היה אצלי אישיו, וזה אולי מה שעזר לי להצליח. הייתי האישה היחידה בחדר בחלק גדול מהמקרים, אבל אף פעם לא הסתכלתי על האתגרים שלי כעל אתגרים שונים משל הקולגות שלי שהם גברים".

ומבחוץ? הרגשת שאת מקבלת יחס שונה מאחרים בגלל שאת אישה?
"לא זוכרת משהו ספציפי. אם כן אז באמת לא ראיתי את זה. אבל אני התחלתי את הדרך שלי בתור מדריכת תוכנה, ובתפקיד הזה אני חושבת שלא בהכרח מסתכלים על המגדר שלך, לעומת תפקידים טכנולוגיים יותר. הייתה לי כנראה מההתחלה חוויה יותר שוות הזדמנויות".

ההתייחסות למגדר כאל נון אישיו היא משהו שמאפיין אותך גם בחיים האישיים שלך?
"כן, לגמרי, ואני חושבת שבשביל להצליח לשחרר את השיחה המגדרית בעבודה, חייבים לשחרר אותה גם בחיים הפרטיים. אני נשואה למעצב תיקים עצמאי, שעובד בבית, ובואי נגיד ככה: אצלנו כשיש ילד חולה, לרוב המטלה הזאת נופלת עליו. אני לא רוצה להגיד שיש אצלנו בבית חילוף תפקידים כי זה גם מגדרי, אבל יש בעצם שוויון הזדמנויות וחוסר הסתכלות מגדרית, שמאפשרים לקריירות של שנינו להמריא".

טל אגם, בת 40, נשואה + 3, סמנכ"לית מכירות בחברת NSO חוגגת בימים אלו עשר שנים בחברה המצליחה (כן, אותה חברה מאותה פרשה שלא רלוונטית לענייננו בשום צורה), שמעה על המשרה לגמרי במקרה וכבר בריאיון העבודה התאהבה. היא התחילה בתפקיד של פריסיילית, תפקיד טכנולוגי שכולל את הצגת הטכנולוגיה שהחברה מפתחת מול לקוחות בחו"ל, המשיכה להקמת מערך ההדרכות של החברה ומשם התקדמה עד לתפקידה הנוכחי, במסגרתו היא מנהלת את תחום המכירות של החברה.

לעומת סיון, שלא חוותה התייחסות מיוחדת למגדר שלה, בתחום הסייבר בו עוסקת טל הנוכחות הנשית הייתה נדירה יותר מאשר בתחומים אחרים של הענף, וזה בהחלט היה מורגש. "בתחילת הדרך, בעיקר בחו"ל, זה היה קצת מוזר שאישה נכנסת לחדר עם המון חליפות ועניבות. זה היה מאוד בולט לעין והיו סיטואציות שלפעמים היו פחות נוחות".

כמו מה למשל?
"בתחילת דרכי היו הערות פה ושם, אני לא זוכרת כבר מה בדיוק נאמר אבל אני זוכרת שהיה לזה סוף מאוד ברור כי ידעתי לקטוע את זה כמו שצריך, אז זה לא הפריע לי לאורך זמן. במצבים כאלה אני מאוד חדה וישירה, אני מבהירה בדיוק מה רלוונטי ומה פחות רלוונטי, ובסופו של דבר מסר חד משמעי סוגר את כל השאלות. זה לא תמיד טריוויאלי להיות האישה היחידה מול 15 גברים מעונבים, אבל אני מאוד ברורה עם המסרים שלי גם פנימה בתוך הארגון וגם החוצה מול הלקוחות, וברגע שברור מה תפקידו של כל אחד בחדר ומה הוא הגיע לעשות, מאוד מהר הצד השני מעריך את זה גם".

דרור ברנע, בת 29, רווקה + 2 כלבים, מנהלת מוצר בחברת Twik גם לא חלמה על קריירה בהייטק והתחילה את דרכה בכיוון אחר לחלוטין. מילדות היא חלמה לעבוד במטבח, אבל כשעשתה זאת בפועל הבינה שהיא נהנית מהתחום כתחביב ולא כמקצוע, למדה פיתוח אתרים והתחילה לעבוד בחברת הסטארט-אפ Twik. היום היא משמשת כמנהלת מוצר בחברה.

מחוץ לשעות העבודה, דרור מתאמנת ומתחרה בקרוספיט, ומסתבר שיש קווי דמיון רבים בין השניים. "פעילות גופנית ובעיקר פעילות אתגרית, תחרותית, שדוחפת אותך לקצה, מובילה אותך גם בחיים המקצועיים להתמודד עם אתגרים ולהצליח להתעלות על עצמך. את פשוט מבינה שלא משנה מה יהיה - זה קטן עלייך, את יכולה לעשות את זה".

בשני המקרים את אישה בסביבה שרובה גברית, גם מהבחינה הזאת יש דמיון?
"כן, הקרוספיט לימד אותי שאף אחד לא יגיד לי שאני לא יכולה, כי אני יכולה. גם בספורט וגם בעבודה. נתקלתי בהערות או במצבים שהרגשתי שאני פחות שוות ערך בשולחן והייתי צריכה להילחם בזה ולהוכיח לעצמי ולאחרים שאני עושה עבודה טובה ויודעת מה אני עושה. אז הלכתי ועבדתי קשה והוכחתי שאני שווה לכולם ולא פחות מאף אחד אחר, גם אם אני צעירה יותר וגם אם אני אישה".

בסקר נשים בהייטק 2020 שנערך לפני כשנה על ידי ארגון #אישהבהייטק ו-Scale-Up Velocity, 42% מהנשים טענו שקשה לשלב קריירה בהייטק עם חיי משפחה. איך עושים את זה?

"קודם כל כאמא אני חושבת שמרגע שנולדים לך ילדים נולדים איתם גם ייסורי המצפון, לא משנה מה תעשי ואיך תעשי" מודה טל "ובתפקיד שלי, שמצריך נסיעות מרובות לחו"ל, תמיד יש קושי לשלב. אני מאמינה שאם אני מצליחה להגשים את עצמי, להתקדם ולעשות את מה שאני אוהבת, כל הבית מאושר איתי, אבל כמובן שיש לזה גם מחירים. יש נסיעות שיותר קשות לי וזה דורש הרבה ג'אגלינג, אבל זאת יכולת שבסוף מסגלים אותה עם השנים".

"זה עניין של לקיחת אחריות משותפת על הבית. אישה מצליחה מקבלת את המקום לפתח את עצמה החוצה, אבל המקום הזה מגיע קודם כל מהשותפות והשוויון שיש לה בבית. בנוסף, אני חושבת שאנחנו, יחד עם בני הזוג שלנו, צריכות למצוא פתרונות יצירתיים לעיוותים שהיומיום מייצר עבורנו." סיון נזכרת "לקראת הלידה השלישית שלי, לדוגמה, שמרתי ימי חופש לא מנוצלים וחילקתי אותם על פני ארבעת החודשים הראשונים של החזרה לתפקיד אחרי חופשת הלידה. בעצם חזרתי ל-100% משרה אבל עבדתי ארבעה ימים בשבוע, וככה הצלחנו להשאיר את הילדה בבית בלי לשלוח אותה לגן כשאנחנו מרגישים שזה עוד לא הזמן, ובמקביל לאפשר לכל אחד מאיתנו להמשיך בקריירה שלו".

"אני יודעת שאני לא אהיה מוכנה לוותר על המקום המקצועי ולא מתוך רצון לקבל משכורת יותר גבוהה או תפקיד יותר בכיר אלא מתוך רצון ללמוד ולצמוח ברמה האישית." קובעת דרור "כיום אני עוד לא רואה את עצמי במצב של להקים משפחה, אם זה יקרה ויסתדר זה יהיה מדהים, אבל כמשהו שיתלווה לחיים שלי ויתאים להם".

"פה בחברה ממש מקדשים את חיי המשפחה", אומרת טל, "יש כל כך הרבה דברים שעוזרים לאימהות ולאבות, החל מחדר הנקה ועד לקייטנות לילדים בחודשי הקיץ כשאין גנים ואין מסגרות, וגם מבחינת שעות העבודה החברה מאוד מאפשרת וגמישה".

"אחד האתגרים הכי גדולים זה מקום העבודה", מוסיפה סיון, "אני עובדת בחברה שיש בה 52% גברים ורוב נשי בהנהלה, אז נורא קל לבוא ולהגיד בבועה התל אביבית שלנו שיש שוויון מגדרי. אבל אני חושבת שהשינוי צריך להתחיל מהעובד ולא מהארגונים. אם נבחר לעבוד במקומות שמאפשרים לנו לשלב את ההורות עם הקריירה ונוותר על מקומות שלא, הם ילכו ויכשירו את התנאים לשוויון ההזדמנויות הזה כדי לא לפספס מועמדים טובים".

יתרון נוסף של תחום ההייטק הוא כמובן השכר. על אף שפערי השכר בין גברים לנשים קיימים עדיין גם בענף, שלושת הנשים לא מרגישות אותם על בשרן. מהשיחה איתן ניתן להבין שזה מאוד תלוי במקום העבודה ובאופיו, כששיעור הנשים בקרב מקבלי ההחלטות בחברה הוא פקטור משמעותי בעניין.

"נשים הן כבר לא מראה חריג בהייטק, אצלנו יש המון נשים בתפקידים בכירים ובתפקידי מפתח והשכר שלהן זהה לתפקידים דומים של הגברים בחברה", אומרת טל, "נעשתה כאן עבודה רבה כדי שהפער שהיה קיים יהיה שייך לעבר ובכל תהליך משמעותי בחברה כמו תהליכי שכר ובונוסים בוחנים פרואקטיבית את הסוגייה הזאת".

אבל גם כשמקום העבודה מספק תנאי שכר שוויוניים, לנשים רבות יש עדיין קושי לבקש קידום או העלאה בשכר. הפתרון לכך, לדבריה של סיון, טמון במידע. "אם את יודעת לגבות את הבקשה שלך במידע - להראות שאת עומדת ביעדים, להוכיח את התוצאות וההישגים שלך - עם נתונים אי אפשר להתווכח. כמובן שאת צריכה לדעת לתרגם את זה ולומר שבעקבות כל זה מגיעה לך העלאה, אבל זה תהליך למידה. גם אני הייתי under paid בתחילת הדרך. סיון של לפני 20 שנה לא ידעה לבקש את מה שמגיע לה או להוכיח את הביצועים שלה".

למעשה, לא מעט נשים מצליחות מגלות כי חלק מהאתגרים המקצועיים עמם הן מתמודדות הם בכלל אתגרים שמגיעים מבפנים. "אני חושבת שנשים הרבה פעמים מפחדות להביא את עצמן קדימה מתוך חשש. לפעמים אנחנו לא תופסות את עצמנו כמו שצריך וקצת מורידות מערכנו וזה לא צריך להיות ככה. אנחנו שוות ואנחנו טובות, מאוד טובות אפילו, ואנחנו רק צריכות לתת לזה מקום", אומרת דרור, "אני חד משמעית חושבת שזה שלא הערכתי את עצמי מספיק בתחילת הדרך גרם לי לעבוד יותר קשה. מצד שני, זה גם גרם לי להסתכל על עצמי בפרופורציה נכונה ולא לתפוס מעצמי יותר מדי, והפך אותי למנהלת יותר טובה. בנוסף, ברמה האישית, אני יכולה להרגיש לפעמים שאני רכה מדי או להרגיש לא בנוח אם הייתי נוקשה, וזה גם חלק מהעבודה שאני עושה עם עצמי".

יש דבר כזה סגנון ניהול נשי?
"כן. אני חושבת שכשאישה היא מנהלת יש ערך יותר רגשי בכל תהליך קבלת ההחלטות שלה." אומרת דרור "אם זה נכון או לא זו כבר שאלה אחרת, לא כולן מנהלות טובות כמו שלא כולם מנהלים טובים אבל אני חושבת שהכוח הנשי מוסיף גוון אחר לצורת הניהול".

"אני חושבת שזה משהו מאוד חזק אצלנו בחברה." מוסיפה סיון "כולנו מנהלים מאוד מעצימים, אנחנו לוקחים החלטות ביחד, מאצילים סמכויות, מאוד נוטים לסגנון הניהולי הזה, שאולי אפשר לטעון שהוא יותר נשי, אבל אישית אני לא מרגישה שוני מאוד גדול בין הגברים לנשים".

באותו סקר שהזכרתי קודם, כשליש מהנשים טענו שאין מספיק אפשרויות להתקדם לתפקידים בכירים בהייטק. אתן גם מרגישות ככה?
"אני מרגישה שיש שיפור משמעותי ושהאפשרויות כיום הן סופר רלוונטיות לנשים. אני יכולה להגיד בפה מלא שזה המצב אצלנו בחברה, וגם ממה שאני רואה בתעשייה סביבי, לתחושתי זה כבר לא משהו שמאפיין את התחום. המין והמגדר כבר לא משחק תפקיד" אומרת טל "אלא מי שאת ומה שאת מביאה לשולחן. אם יש אישה שרוצה להתקדם ויש לה את היכולות הרלוונטיות גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה ניהולית - חד משמעית היא תתקדם".

"יש הרבה מקום להתפתחות בתעשייה" מסכימה דרור "החברות באמת מחפשות נשים לתפקידים בכירים ואני חושבת שהתעשייה היום מאוד מרימה לנשים. לדעתי בעיקר הנשים עצמן מפחדות לעשות את הצעד הזה, עדיין לא מרגישות מספיק בנוח לדרוש או להיאבק בשביל להתקדם. זה תמיד הפוך אצל גברים, הם אומרים: יאללה, ננסה, מה הכי גרוע שיכול לקרות. אבל נשים רואות שורה אחת לא מתאימה בהגשה של הקורות חיים וזהו, הכל כבר לא מתאים".

אחד הדברים החשובים בדרך להצלחה, ועל כך מסכימות שלושתן, הוא נוכחות של אישה מצליחה במקום העבודה עצמו או מחוצה לו, כמודל לחיקוי והשראה או כמנטורית בפועל. טל וסיון משמשות שתיהן כמנטוריות בעצמן, ומספרות כי הנוכחות של נשים מצליחות לאורך הקריירה שלהן עצמן סייעה להן מאוד במתן השראה, דוגמה אישית, הכוונה וייעוץ. לדרור, שנכנסה לחברה ממש כחלק מהצוות הראשוני שלה, לא הייתה דמות נשית כזאת במקום העבודה או מנטורית להתייעץ איתה, והיא מודה שזה מאוד חסר לה ושלו הייתה דמות כזאת עבורה, יכול להיות שהדרך שלה הייתה קצת יותר קלה.

מה הייתן מייעצות לנשים שמתחילות את דרכן בתחום?
"להילחם."אומרת דרור "זה שווה את זה ואנחנו יכולות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבות. אנחנו צריכות להפסיק להמעיט בערכנו כי זה לגמרי שלנו, אנחנו לוחמות. פשוט ללכת על זה בכל הכוח ולהוכיח לכולם שאנחנו יכולות להיות שם".

טל מסכימה: "הכי חשוב זה להאמין בעצמך, לא לחשוש ולראות את המטרה לנגד עינייך. בסופו של דבר, כדי להצליח בעולם הזה צריך לא מעט תעוזה, אומץ ויכולות אישיות. את צריכה להיות מאוד ברורה במסרים שלך, לא ללכת סחור סחור ולהשתמש באינטליגנציה הרגשית שלך - שהיא כמובן לא יכולת בלעדית לנשים אבל כן מאפיינת אותן - כדי לזהות סיטואציות והזדמנויות ולדעת מה לעשות איך ומתי. וכן, לדעתי את צריכה גם לסגל לעצמך קצת אגרסיביות, במידה, וגם חוצפה משרתת אותי לא מעט".

"אני חושבת שהמסר הכי חשוב שהייתי נותנת לנשים זה שיהיו מסוגלות להוציא את העניין המגדרי מהאופן בו הן מנהלות את הקריירה שלהן ואת המשפחה שלהן." מוסיפה סיון "תבחרו את מקום העבודה ואת בן הזוג שמאפשרים לכם ליצור את הקריירה שאתן רוצות, ותצרו את שוויון ההזדמנויות בעצמן, כדי שכל המערכות סביבן יתחילו לפעול בהתאם. השינוי יכול להתחיל מכל אחת מאיתנו, מכל אישה שרוצה לדאוג לחיים שלה ולהגיע הכי רחוק שאפשר".