כמה ימים אחרי שילדה את בתה הבכורה, כשהיא עדיין מתאוששת מהלידה, החליטה נעמה רענן שהיא רוצה להיות אם פונדקאית. קצת קשה לדמיין איך אישה שהרגע ילדה חושבת מיד על הריון נוסף, ולא סתם הריון אלא כזה שהיא נושאת עבור אחרים, אבל עבור נעמה נראה שזו הייתה ממש קריאה פנימית שבוערת בה גם היום, אחרי לידת בתה השלישית.
"ההיריון והלידה של בתי הבכורה עברו די בקלות", היא מספרת, "ואני זוכרת שממש בימים הראשונים שאחרי הלידה אמרתי לעצמי: וואו, אני ברת מזל, לא לכולן יש את המזל הזה. יש נשים שלא יכולות. זו הייתה רק הילדה הראשונה שלנו, היינו בראשית הקמת המשפחה אז לא גלגלתי את זה לכדי מעשה אבל הרגשתי שאם יש לי את היכולת הפיזית והנפשית לעשות את זה עבור מישהו אחר - זה המעשה הטוב שלי בעולם. זה לא יכול להישאר כזה קל רק אצלי".
"אני זוכר שבהתחלה, כשהיא באה ואמרה לי שהיא רוצה להיות פונדקאית, אני צחקתי", מספר נדב רענן, בעלה של נעמה. "לא הבנתי מאיפה ההחלטה הזאת הגיעה. היא אמרה לי שזה מה שהיא רוצה לעשות ושהיא צריכה שאתמוך בה, ואמרתי לה כן, עד שנגיע לזה תשכחי בטח. אבל אז הגיעה הלידה השלישית והיא אומרת לי: לא שכחתי".
לא מפחידה אותך הידיעה שאחרי תשעה חודשי הריון תצטרכי למסור את התינוק? מה אם תיקשרי?
"קודם כל אני מכירה פונדקאיות, קוראת על זה הרבה ומתעניינת. התהליך בארץ הוא מאוד מבוקר, ולא כל מי שרוצה להיות פונדקאית יכולה. זה מתחיל בוועדה ועם ליווי של פסיכולוגים, זה נבדק בקפידה גם מהבחינה הנפשית ויש הרבה שיח סביב העניין של ההיקשרות. זה מתחיל ממש מהשפה והסמנטיקה שבה משתמשים. את לא מוסרת תינוק או נפרדת ממנו אלא מחזירה את התינוק להורים שלו, והסמנטיקה הזאת מחלחלת לאורך ההיריון. אני חושבת שמי שעושה את זה ממקום של באמת לעזור לאישה אחרת שלא יכולה או לזוג גאה, רוצה להגיע בסופו של דבר לאיזשהו רגע מזוקק של הורים שמחים עם תינוק ביולוגי משלהם. זה מתכנס לכדי הרגע הזה".
חלום הפונדקאות של נעמה אמנם עדיין לא מומש, אבל מבחינתה זה רק עניין של זמן. השבוע משרד הבריאות אישר לזוגות גאים לייצר ולהביא עוברים מחו"ל - החוק למעשה מאפשר פונדקאות בארץ, אך לא איפשר את האופציה להביא עוברים מחו"ל. ההתקדמות הזו מסונכרנת עם התלהבות מנושא הפונדקאות גם מצד נשים ישראליות - זה לגמרי המקבילה החדשה של "לתרום כליה".
העלייה בביקוש וברצון הזה דורשת אסדרה ופלטפרומה בטוחה שתמנע ניצול, מפח נפש ותהליך בטוח ואפקטיבי - זה למעשה המניע של נדב ואשתו ולכן הם הקימו את המיזם.ההמלצה הרפואית לנשים המעוניינות להיות פונדקאיות היא לעשות זאת רק לאחר שסיימו לבנות את המשפחה שלהן, על מנת שהסיכון הרפואי שמתלווה לכל הריון לא יפגע, חלילה, ברצון שלהן להקים משפחה משלהן. בינתיים, בעוד היא ונדב מתחבטים בשאלה אם להרחיב את משפחתם בפעם הרביעית, מצא נדב דרך משלו לתרום לתחום. "עם השנים התחלתי להכיר יותר את תחום הפונדקאות, את הקשיים ואת הבעיות, והבנתי שנכון, לנעמה יש יכולת ביולוגית ופיזיולוגית - שלי אין - לעזור לאחרים להביא ילד לעולם, אבל לי יש יכולת אחרת. אני יכול לבנות פלטפורמה שתקל על ההתנהלות בתחום".
נדב, יזם במקצועו, חבר לרוני שוורץ דגני, אשת שיווק שהתחברה מיד לנושא. "הכרנו בצורה משפחתית לגמרי, דרך הגן של הילדים", היא אומרת, "ברקע האישי שלי, ראיתי אנשים מאוד קרובים שעוברים תהליכים קשים ומורכבים להבאת ילדים, ואחרי שנים של עבודה במשרד פרסום עם המותגים הבינלאומיים הכי גדולים, היה לי ברור שזאת ההזדמנות שלי לתת בחזרה. לקחת את היכולות שלי ולהשקיע אותן במקום שעושה טוב בעולם".
השניים יצרו יחד, ממש בשיאה של הקורונה, את Expecting - סטארט-אפ טכנולוגי שמציע להורים מיועדים מאגר אונליין לאיתור תורמות ביציות ופונדקאיות פוטנציאליות, ומאפשר להם להתחבר עם סוכנויות וקליניקות פוריות.
איך זה עובד?
רוני: "ההורים המיועדים יכולים להיכנס לאתר שלנו, לראות את מאגר הסוכנויות ולבחור עם איזו סוכנות הם רוצים לעבוד, או להיכנס למאגר הפונדקאיות וממש לצפות בפרופילים ולבחון אותם על פי ההעדפות שלהם. כל פרופיל כולל תמונה ומידע בסיסי על הפונדקאית, מספר למה היא הגיעה לתהליך ומהי הסביבה התומכת שלה, ואם מישהי נראית מעניינת, אפשר לקבוע פגישה עם הסוכנות שלה ולקבל מידע נוסף. זה מאפשר להם להתחיל את המסע שלהם בנוחות, בשקט, מהבית שלהם, וקודם כל להבין מה הם מחפשים".
נדב: "מי שנכנס לתהליך הזה, בטח אם אלה הורים סטרייטים שעשו כנראה כבר המון טיפולים ולא ציפו להגיע למקום הזה, חווה קושי מאוד גדול. הם מגיעים עם חוסר ידע, חוסר ביטחון, ועם תחושה של חוסר שליטה, ואנחנו בנינו את הפלטפורמה הזאת בשביל להחזיר להם את השליטה. במקום לגשש את דרככם בחושך, כאן תקבלו את כל מה שאתם צריכים: מידע על התהליך, רשימה של קליניקות, פונדקאיות, תורמות ביציות, סוכנויות, יועצים משפטיים ופסיכולוגיים - כל הגורמים שאתם צריכים תחת מערכת אחת, שמאפשרת לכם לבחור את מה שטוב לכם".
יש לא מעט ביקורת על תהליך הפונדקאות, בעיקר טענות על ניצול נשים מוחלשות. איך מוודאים שזה לא יקרה?
רוני: "תהליך של פונדקאות הוא רגיש מבחינה אתית כי מדובר בשימוש בגופה של אישה וה"תוצר" של התהליך, בסופו של דבר, הוא תינוק. אנחנו מתרכזים בתהליכי פונדקאות בארה"ב מכיוון ששם תהליכי המיון שהפונדקאיות עוברות בודקים קודם כל שהיא לא מקבלת קצבת סעד מהמדינה ולא נזקקת לכסף, שזו לא המוטיבציה העיקרית שלה. אם מישהי עושה את זה רק בגלל שהיא במצוקה כלכלית היא לא תעבור את המיון, שכולל שיחה עם פסיכולוג וביקור בית, כדי לוודא שיש לה סביבה תומכת, שמתאימה לגידול של עובר, שמאפשרת לה לאכול טוב, שהיא יכולה להתנייד. לכן התמונה שמצטיירת במוחנו של ניצול מישהי משכבה מוחלשת היא לא המצב, אלא נשים מדהימות שעושות את זה כדי לעזור לזוגות ויחידים שמזלם לא שפר עליהם".
למעשה, על פי הסטטיסטיקות של החברה, רק אחת מתוך 100 נשים שרוצות להיות פונדקאיות אכן תהיה כזאת. ועניין ההיקשרות לתינוק, עליו דיברנו קודם, מסתבר שברוב התהליכים הוא ממש לא האתגר המרכזי, אלא דברים הרבה יותר יומיומיים כמו ההגעה של הפונדקאית לבדיקות, דיווח להורים, לקיחת ויטמינים, הקפדה על תפריט בריא בהתאם לבקשות ההורים (שחלקם מבקשים תפריט טבעוני, צמחוני או כשר). עוד הרבה לפני כן, ישנו האתגר של מציאת הפונדקאית, שרק גדל בשנתיים האחרונות בעקבות מחסור עולמי שנוצר בתקופת הקורונה.
מה הקשר בין הקורונה לבין מחסור בפונדקאיות?
נדב: "בקורונה הקליניקות נסגרו, לא היה אפשר לקבל קהל, אנשים לא יכלו לטוס ממקום למקום, התעשייה נעצרה כמעט לגמרי והיה המון אי ודאות. כשהדברים נפתחו חזרה נוצר צוואר בקבוק כי הביקוש לפונדקאיות עלה, אבל מצד ההיצע - פונדקאיות רבות לא היו מוכנות להתחסן וזו הייתה דרישה של הסוכנויות, חלקן עלו קצת במשקל ויצאו מטווח ה-BMI התקין שאת צריכה להיות בו כדי להיות פונדקאית, ואחרות לא היו בטוחות איך הקורונה תשפיע על התחום ולא רצו להיכנס לזה. כל הדברים האלה גרמו בסופו של דבר למחסור".
בעקבות המחסור, נוספה לאתר מערכת נוספת שמאפשרת לנשים שרוצות להיות פונדקאיות להירשם, למלא שאלון לצורך מיון ראשוני ולהתחבר לסוכנויות להמשך התהליך. "אנחנו בעצם מסתכלים על כל הקצוות של התהליך הזה", אומרת רוני, "הנשים שרוצות להיות פונדקאיות נחשפות דרכנו לסוכנויות, הסוכנויות מגיעות למאגר גדול יותר של פונדקאיות פוטנציאליות שעברו מיון ראשוני, ומבחינת ההורים המיועדים - יש כאלה שמחכים למעלה משנה רק כדי למצוא פונדקאית, כי כשאתה עובד מול סוכנות אחת שיש לה מאגר מסוים אתה מחכה בתור. לנו יש היום מאגר של עשרות סוכנויות, מעל 4000 תורמות ביציות ו-500 פונדקאיות, ובמאגר שיצרנו עבור הסוכנויות יש כבר 200 נשים שרוצות להיות פונדקאיות והוא גדל בקצב יומיומי".
ומה המצב בארץ?
כרגע, ישנן מעט מאוד פונדקאיות ישראליות, ורבות מהנשים הישראליות המעוניינות לשמש כפונדקאיות כלל לא יודעות מהיכן להתחיל כיוון שאין הסדרה ברורה של מידע על התהליך. אבל גם מבין המעטים שכבר מוצאים פונדקאית ישראלית, לא כולם יוכלו לבצע את התהליך. בתחילת השנה נקבע לראשונה כי גם זוגות להט"בים וגברים יחידניים יורשו לגשת להליכי פונדקאות, אך החוק המאפשר ייבוא של ביציות מופרות מחו"ל לא תוקן בהתאם. ממש לאחרונה הוארכה עד ה-1.11.2022 תקנה המאפשרת להורים מיועדים אלו לייבא ביציות מופרות מחו"ל, אך זהו פתרון זמני בלבד וגם הוא מוגבל רק לקליניקות ספורות המאושרות על ידי משרד הבריאות.
בשל כך, הורים מיועדים רבים בוחרים שלא לעבור את התהליך בישראל. אך בארה"ב, למשל, הדבר כרוך בעלויות גבוהות שמגיעות בממוצע לכ-150 אלף דולר ואף יותר מכך. כחלק מהניסיון של Expecting להקל על המקומות הכואבים בתהליך, השימוש באתר אינו כרוך בתשלום, לא מצד ההורים המיועדים ולא מצד הפונדקאיות. הגורמים היחידים מהם נגבית עמלה על הצלחת התהליך הם החברות שמרוויחות כסף במסגרתו. בנוסף, המגוון הנמצא באתר יכול לסייע לכם לבצע חיפוש במגבלות התקציב המתאים לכם, ולבחון את ההעדפות שמשפיעות על העלות: פונדקאיות מנוסות יעלו יותר מפונדקאיות חסרות ניסיון, על פונדקאות לתאומים תיגבה תוספת מחיר, ואם תרצו פונדקאית יהודייה גם זה יעלה לכם יותר, כיוון שיש מעט מאוד כאלה בשוק.
סרטון הדגמה
יש דרכים לחסוך בעלויות?
רוני: "לצד האפשרות לעבור את התהליך בארה"ב, אנחנו מספקים מענה גם לסוכנויות בגאורגיה, גואטמלה וקולומביה, שנבחרו על ידינו בקפידה. התהליך אמנם עדיין יקר, אבל פחות מבארה"ב. וכמובן שלכל סוכנות יש מחירים אחרים, ללכת עם סוכנות קטנה שנמצאת בתחילת הדרך יעלה פחות מסוכנות וותיקה ומנוסה. בנוסף, אנחנו מאפשרים גם למי שעוברים את התהליך בארה"ב, לבחור תורמות ביציות מחוץ לארה"ב. יש נשים שנחשבות לתורמות VIP: הן דוגמניות, גבוהות, משכילות, אומניות, אבל בגלל שהן מגיעות ממדינות אחרות - דרום אפריקה, מלזיה, מקסיקו ועוד - העלות שלהן היא הרבה יותר זולה".
היום, שנה וחצבכי אחרי השקת האתר, השניים כבר חוגגים הריונות שנוצרו בתיווכם. "כמו שאף פעם לא שוכחים את האהבה הראשונה, אנחנו זוכרים את ההיריון הראשון", אומר נדב. באוקטובר האחרון השלימה החברה גיוס של מיליון דולר ממשקיעים ישראלים ואמריקאים, וב-30/5 תערוך כנס ראשון מסוגו בישראל, המיועד להורים מיועדים המעוניינים לקבל תשובות בנוגע לתהליך ממיטב המומחיות בתחום. הכניסה חופשית בהרשמה מראש.
לאן אתם עוד מקווים להגיע בעתיד?
נדב: "למקום שבו נוכל לתת את הפתרון הכי יעיל, מהיר וטוב לכל מי שנמצא בתהליך הזה. ברגע ש- Expecting תהיה בנקודה הזאת, והיא תהיה, כל הורה בעולם יוכל לקבל ממנה את המענה שהוא צריך".
רוני: "כל טיפת כאב שהצלחנו להוריד מההורים המיועדים, מהסוכנויות, מהפונדקאיות ומהתורמות, זאת ההצלחה שלנו, ואנחנו אוספים את הנקודות האלה. יש לנו שרירים חזקים בטכנולוגיה, ביזמות, במרקטינג, בשיווק, אנחנו יכולים להשתמש בהם כדי לעשות שינוי גדול ואני מאמינה שעוד נעזור להרבה הורים בדרך. לי יש שלושה ילדים, לנדב יש שלושה ילדים, לרבים אחרים אין, וזאת השליחות שלנו - לקום כל בוקר לעשות ילדים".
למעוניינות ולמעוניינים
ב- 30.05 יתקיים כנס ללא עלות שיעניק מידע להורים מיועדים על האפשרויות שלהם בנוגע למסע הפונדקאות ותרומת הביציות. המומחיות בכנס יתייחסו גם לתקנות החדשות שפרסם משרד הבריאות שלפיהם זוגות חד מיניים גאים ואבות יחידניים יוכלו "לייבא" בכל עת ביציות מופרות שנוצרו במרפאה המוכרת ע"י משרד הבריאות בחו"ל עד ליום 2022.11.1. התקנות למעשה מאפשרות לראשונה לזוגות גאים להשלים את תהליך הפונדקאות בארץ תוך שימוש בעוברים שמופרים בחו"ל. זוהי בשורה משמעותית לקהילה הגאה בישראל.
לאחר הכנס, יתקיים מפגש בין נשים בישראל ששוקלות להיות תורמות ביציות, ושיחה אינטימית עם ג'נביב אייס, אשר תרמה ביציות כבר 4 פעמים בעבר, ובכך נסייע לקיים שיחה אינטימית ופתוחה.