אז מי יותר גרוע - ליעד או לימור?

"את אמרת אופציה לדבר איתך, ואני חשבתי שאני אופציה ב."

המשפט הזה ייחרט אצלי לנצח כדגל אדום בוהק לכל מה שלא בריא בהתחלה של זוגיות.

וואו. כמה מעט ביטחון עצמי צריך להיות לאדם שאומר משפט כזה?

אני מודה שכואב לי לכתוב את המילים האלו כי אולי ליעד יקרא אותן, אבל אני מתנצלת - הן חייבות להיכתב כאזהרה לכל הנשים שמסתובבות בעולמנו בתחילתה של מערכת יחסים עם לבבות בעיניים ומפספסות בדיוק את הדגלים המסוכנים האלו.

מהרגע הראשון משהו בזוגיות הזאת הרגיש קצת מוזר. ילדת פרחים נצחית וחובבת מידברן ואיפור סטייל אופוריה, עם מורה שלא מבין ש"גבוה, חתיך, רגיש ועם עבודה" זה שילוב שאמור לאפשר לו לרקוד עם החתולים שלו בזמן שהוא מחליק ימינה בטינדר. אבל ליעד לא מבין את זה - לא משנה כמה אנשים שבאמת רוצים בטובתו ינסו לפמפם לו את התובנה שהוא גבר שווה, הוא לעולם לא יסכים לראות את זה, אולי כי הוא פשוט מחבב מדי את העמדה הקורבנית שמאפשרת לו את כל ה"טוב" הזה.

לא, ליעד מוצא בעצמו בדיוק את מה שהוא מוצא בכל מקום אחר שהוא מביט אליו - את הרע, הפסימי והמלחיץ. מה יקרה אם הוא ינסה להגיד ללימור מה הוא מרגיש? היא עלולה לברוח, אז עדיף להיעלב בשקט. בעצם לא, להיעלב זו בחירה, והוא בוחר שלא להיעלב, אז הוא רק מלביש על עצמו פרצוף כעוס, הולך לשבת בפינה ומעניש אותה במניעה של מגע פיזי.

ומה יקרה אם היא תיסע בלעדיו למידברן? היא תראה שם "אפשרויות אחרות". העובדה שהיא שם כבר 500 שנה ברצף (אני לא יודעת כמה באמת, אבל ככה זה מרגיש) משום מה בכלל לא רלוונטית, וגם לא העובדה שלקח לה שבועיים להתנשק איתו וליצור חיבור ראשוני.

לא, מבחינתו מהרגע שלימור יוצאת מהבית, רוב הסיכויים שהיא נופלת לרגליו של כל גבר שרק נוהם לכיוונה - כי כזו היא וכאלו כל הנשים - רק מחפשות לברוח. וזו הסיבה שאין לזוגיות הזו סיכוי - לא העובדה שהם רבים הרבה, או בגלל שלימור לא רוצה שהוא יבוא איתה למידברן, או בגלל שלמרות שהוא מנסה להחליק את זה, כנראה מפריע לו שהיא מרוויחה יותר ממנו. זה גם לא ייגמר בגלל שהיא תמצא בחור אחר שאוהב לחבוש כובעי חד קרן.

זה ייגמר כי ליעד מחפש את הרע בכל דבר שהוא רואה, ואתם יודעים מה אומרים על מי שמחפש משהו בנחישות ויסודיות - הוא בסוף ימצא אותו.

ככה ליעד מצליח להרגיש "מוזר" באחת הדירות הכי יפות שראיתי בתולדות "חתונמי", לא בגלל שהוא עבר לגור עם לימור, אלא כי כנראה קשה לו להכיל את הטוב, היופי והנוחות החדשים. אולי זו גם הסיבה שהוא מוצא כל כך הרבה פגמים בכל משפט שיוצא ללימור מהפה, ובטח הסיבה שהוא מוצא אינסוף פגמים בעצמו - לא כי הם כאלה משמעותיים, אלא כי הוא לא ינוח עד שהוא לא ימצא כל אחד ואחד מהם, יפרק אותם לגורמים ואז יחפור בהם- כי מאיזו שהיא סיבה לא ברורה, זה איזור הנוחות שלו.

שלא תטעו, יש לו באמת ממה להיעלב - העובדה שלימור לא מעוניינת שהוא יבוא איתה למידברן למרות רמזים מעודנים בערך כמו ה-ר' של דני היא אכן קצת מעליבה, וכך גם הניסיון שלה להשתיק את החברה שמציעה למצוא לו כרטיס, מה שכנראה גרם לו להיפרד ממנה בצורה כזאת ולהשחיר לה את המידברן שהיא כל כך מחכה לו.

אגב, אני לא מאשימה אותה שהיא רוצה לבלות קצת עם עצמה - היא לא מעוניינת ללטף לו את האגו ולנקות לו את החול מהעיניים במדבר, תוך כדי שהיא שומעת שלל טענות על איך שהיא אומרת דברים. היא כבר הבינה שהולך להיות לה מספיק מזה גם כשהיא תחזור, וקשה להאשים אותה שבא לה קצת להשתחרר, או כמו שהיא אמרה את זה "יש דברים שאנחנו עושים לבד". בטח שיש, כי ביחד פשוט יהיה מעייף מדי.

תקראו לזה נבואה שמגשימה את עצמה, זימון מציאות או סתם להיות מעצבן, אבל כשיש לידנו אדם שמתעקש לא ליהנות מאף סיטואציה ולחפש את הנקודה השחורה בכל מצב, כל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להתרחק ממנו. זה לא אומר שלא ניתקל בסיטואציות גרועות, אבל עדיין, בדרך כלל נעדיף להיות בסיטואציה גרועה עם אדם אופטימי שתמיד מחפש את נקודת האור מאשר בסוטואציה מדהימה עם מישהו שרק מבאס אותנו.

למה? כי גם ככה החיים לא פשוטים, וזוגיות (במיוחד ע"פ הזוגות בחתונמי) היא הדבר המסובך ביותר בעולם, אז בכל מקרה עדיף לנווט בתכה עם אדם אופטימי שמחפש פתרונות.

הכי חבל שכשהכל ייגמר כל מה שהוא יגיד זה "ידעתי". אני ממש מקווה שהוא יראה את התוכנית ויבין שזו לא אשמתה או אשמת המומחים, ושזה בגלל שהוא לא מספיק שווה או חתיך או עשיר. זה רק בגלל שנראה שמשהו בו פשוט מעדיף לצפות לרע מכל, מאשר לקוות ולהתאכזב. אולי דווקא זו התובנה שתביא אותו סוף סוף למקום טוב יותר.