הדגדגן הוא האיבר היחיד בגוף האדם שקיים רק למטרת הנאה בלבד; ובכל זאת, עד עכשיו, מדענים עד עכשיו לא ספרו את קצות העצבים שאחראיים לכל התחושות שהוא מעורר. אז הגיע הזמן, ומחקר חדש גילה שלמרות גודלו המיניאטורי, הדגדגן הנשי מכיל יותר מ-10,000 סיבי עצב.
"מדהים כשחושבים על יותר מ-10,000 סיבי עצב שמרוכזים באיבר קטן כמו דגדגן", אמר מחבר המחקר בלייר פיטרס כשהציג את ממצאי הצוות בכנס, והסביר כיצד המספר האמיתי של העצבים בדגדגן עולה בהרבה על ההערכות הישנות.
בתקציר המחקר, כתבו המחברים כי "לעתים קרובות נאמר בתקשורת המיינסטרים שלדגדגן יש 8000 קצות עצבים". עם זאת, ההערכה היא שהנתון הזה מבוסס על מחקרים שנערכו על בקר ולא על בני אדם.
כדי לבצע את הניתוח הראשון אי פעם של העצבים בדגדגן האנושי, החוקרים ניתחו רקמות שהתקבלו משבעה בני אדם שעברו ניתוח איברי מין לצורך התאמה מגדרית. במהלך יצירת פין חדש עבור טרנסג'נדרים, מנתח מחבר את עצבי דגדגן לעצב הקיים, וכך מאפשרים למטופלים לחוות תחושות באיבר החדש שלהם.
בזמן ביצוע ההליך בשבעת המתנדבים, המנתחים הסירו קטע של חמישה מילימטר (0.19 אינץ') של הדגדגן מכל מטופל/ת. ליתר דיוק, הם אספו רקמה המכילה את אחד משני העצבים הדורסליים שאחראים על העברת אותות חשמליים מהדגדגן למוח על מנת ליצור תחושות עונג.
לאחר צביעה והכפלה של רקמות אלו פי 1,000 תחת מיקרוסקופ, החוקרים השתמשו בתוכנת ניתוח תמונה כדי לספור את סיבי העצב הבודדים המצויים בכל דגימה. על פני שבעת הפרטים הנדונים, מצאו החוקרים שמספר קצות העצבים בעצב דורסלי אחד נע בין 4,926 ל-5,543, כאשר הממוצע הוא 5,140.
מכיוון שהדגדגן מכיל שני עצבים דורסלים סימטריים, החוקרים הכפילו את הנתונים הללו בשתיים על מנת לקבל את המספר הכולל של סיבי עצב. זה נתן להם ספירה סופית של 10,281, שזה הרבה יותר מהנתון המצוטט - 8,000.
יתרה מכך, מכיוון שהדגדגן מכיל עצבים אחרים וקטנים יותר, בנוסף לשני העצבים האחוריים - סביר להניח שמספר קצות העצבים בפועל גבוה אף יותר מזה שזוהה במחקר.
לדברי פיטרס, ממצאים אלה יכולים לעזור לשפר את תוצאות פרוצדורות הפאלופלסטיקה (יצירת פין) על ידי סיוע למנתחים לבחור טוב יותר את קצות העצבים המתאימים לחיבור לפין. מידע זה עשוי גם להוביל לפחות נזק עצבי מקרי במהלך ניתוחים נרתיקיים אחרים, ובכך לשפר את התפקוד המיני ואיכות החיים הכללית של מטופלים ומטופלות העוברים מגוון הליכים.
"הבנה טובה יותר של הדגדגן יכולה לעזור לכולם, ללא קשר לזהות המגדרית שלהם, אבל חשוב להכיר בזה שהמחקר הזה אפשרי רק בזכות ניתוחים של התאמת מגדר ופציינטים טרנסג'נדרים", אומר פיטרס.
"יש סוג של צדק פואטי בעובדה שככל שטיפול להתאמת מגדר הופך לנפוץ יותר, הוא מועיל גם לתחומים אחרים של שירותי בריאות - כשהגאות עולה, זה מרים את כל הסירות, ודיכוי או הגבלת שירותי בריאות לטרנסג'נדרים יפגעו בכולם".
הממצאים הוצגו במפגש המדעי המשותף של האגודה לרפואה מינית של צפון אמריקה והאגודה הבינלאומית לרפואה מינית