בין המתנות שהספיקה להמטיר עלינו הממשלה הנוכחית, הנה אושר בוועדת המינויים מינויו של פרופסור אבי שמחון, הידוע באמירותיו הסקסיסטיות נגד נשים בתחום התעסוקה, ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בישראל. בעברית פשוטה, למי שמקבלת פריחה משפת הפוליטיקה: בן אדם שהולך להשפיע המון על תנאי ההעסקה שלכן, חושב שלא כדאי להעסיק אתכן בכלל.
שמחון כבר כיהן בתפקיד בשנים 2016-2021 כשבמהלכן, בשנת 2019, התבררו עמדותיו החשוכות כלפי נשים וכן יחסו המבזה לנשים הספציפיות שעבדו תחתיו, בעקבותיו קיבל מנציב שירות המדינה הערת משמעת. בהתחשב במינוי המחודש הממשמש ובא, נראה שההערה הזו שוות ערך להערה ב"תיק האישי" עמה איימה עליכן המחנכת בכיתה ו' כשציירתן עם טוש על השולחן.
שמחון מעולם לא חזר בו מאמירותיו האומללות, וכך האיש שטוען כי "נשים פחות אינטליגנטיות מגברים מסיבות אבולוציוניות" ומשפחות ברוכות ילדים הן "הסיבה המרכזית לעוני בישראל", חוזר לאחת העמדות הבכירות ביותר בניהול הכלכלה הישראלית. וכן, זה צריך להדאיג אתכן. את כולנו. מאוד.
מי שהתחילו לדאוג עוד מאז עלה המינוי על הפרק, אלה עשרות עמותות וארגוני נשים שחברו לשיתוף פעולה יוצא דופן, בהובלת מיזם "שוות 60", הקורא לנציב שירות המדינה לפסול את המינוי ולכן - לשלוח לו מיילים. כל זה במטרה להעביר מסר חד, אחיד וברור: לזה אנחנו לא מוכנות.
רוצות להביע את דעתכן? שלחו מייל לנציבות שירות המדינה
אם השם "שוות 60" לא מצלצל לכן מוכר, זה בסדר גמור: המיזם שמטרתו לקדם שוויון מגדרי בכנסת נולד בסך הכל לפני שנתיים, בראשו יעל פינקלשטיין ומאיה קרול, סטודנטיות צעירות ואמביציוזיות שרתמו את ניסיונן בתקשורת ואת הידע הפוליטי שלהן כדי להנגיש לנו את כל מה שאנחנו צריכות לדעת על המתרחש בכנסת.
"זו פעם ראשונה שאנחנו אוספות כל כך הרבה ארגונים יחד כדי לקדם מהלך", מספרת פינקלשטיין, בגאווה מהולה בעצב על ההחלטה העגומה שבפתח. תחת הממשלה הנוכחית, נראה שמטרתן הגדולה - להגיע ל-60 חברות כנסת - רחוקה מתמיד, שלא לדבר על חברות כנסת שפועלות למען נשים, או לכל הפחות לא פועלות נגדן. בינתיים, הן מתמקדות בסיכול המינוי הקרב ובא.
"לתפקיד שאליו מיועד שמחון יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות ועל החיים שלנו", מסבירה פינקלשטיין את חשיבות המהלך. "ידוע כבר על הצטברות של עדויות של נשים שעבדו תחתיו ומתארות התייחסות מבזה, אמירות נגד נשים, נגד אמהות ונגד חופשת לידה. המינוי שלו עשוי גם להרחיק נשים מתפקידים בכירים שנמצאים בסביבתו, כי נשים בחדר הסמוך לא יכולות להרגיש בטוחות. זה שהוא מתנגד לחופשת לידה, זה כבר הזוי. לא יכול להיות שמי שמקבל כזו אחריות על הכלכלה הישראלית מחזיק בתפיסה כזו".
תחיה בן צור, מנכ"לית פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות, המונה כ-94 אלף נשים, מתקשה להסתיר את האכזבה והכאב מהחדשות האחרונות. היא מקפידה להשאיר את השיח הפוליטי מחוץ לפורום, אלא שהסוגייה הנוכחית בוערת בנפשה.
"אני שומעת את הדברים האלה ומתפרקת לחתיכות, כי זה המהות שלי, בשביל זה אני קמה בבוקר", לדבריה. "לא יאמן שבן אדם שעל פניו אינטיליגנטי, חלק מהעשייה במדינה הזאת, מסוגל להוציא דברים כאלה מהפה שלו. היחס שלו לנשים משפיל. לדעתו אי אפשר להעסיק נשים כמנהלות, או להייטק, או בכלל כי הן יוצאות לחופשת לידה… אז למה שלא נפסיק להתרבות?".
לצד התחושות הקשות, בן צור לא שוכחת לציין כי עשרות מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על חיוניותן של נשים מנהלות לחברה. "הן מביאות השקפת עולם חדשה, זווית ראייה אחרת", לדבריה. ולא רק זה: "נשים חברות הנהלה הן רווחיות יותר". והנה עוד כמה נתונים מעניינים שריכזה עבורנו בן צור, לתשומת לבו של מר אבי שמחון:
במחקר שנערך על ידי ה-Harvard Business Review נערך סקר המנה 7,300 אנשי עסקים, שהתבקשו לדרג את היעילות של נשים מנהלים גברים ונשים. הם דורגו על פי 16 פרמטרים שונים, ביניהם לקיחת יוזמה והנעה לתוצאה, וגילו כי נשים מדורגות גבוה יותר מגברים ב-12 מהקטגוריות.
מחקר נוסף מ-2015, שבוצע על ידי MSCI ESG על חברות שנסחרו במדד ה-MSCI World, מצא כי בחברות שבהן ישנה הנהגה נשית חזקה, התשואה על ההון הייתה 10.1%. זאת לעומת חברות ללא דירקטוריון מגוון, שבהן התשואה על ההון עמדה על 7.4% בלבד.
על פי מחקר של מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית משנת 2016, שבדק נתונים של כ-22 אלף חברות ברחבי העולם, קיים מתאם גבוה מאוד בין ייצוג נשי בעמדות מפתח בדרג ההנהלה הבכירה לבין רווחיות. בחברות רווחיות המעבר מחברה ללא ייצוג נשי בעמדות בכירות ל־30% ייצוג נשי מזוהה עם גידול של 15% ברווח הנקי.
אך קידום נשים לעמדות מפתח חיוני לא רק לחברה הכללית (וכשאומרים "חברה" מתכוונים, בדרך כלל, לגברים) אלא גם להן, כלומר לנו עצמנו. שזה, להזכירכן, כחצי מאוכלוסיית העולם, גם אם אנשים כמו אבי שמחון יוצרים את הרושם שמדובר במיעוט שולי.
"ידוע שבעולם, כשיש מיעוט של נשים בתפקידי ניהול ובעמדות קבלת ההחלטות, נשים נפגעות", אומרת בן צור. "הרוח שנושבת בימים האחרונים היא רוח איומה ונוראה. המינוי הזה מבזה אותנו באופן בלתי רגיל, מבזה מנכ"ליות ומנהלות ונשים שרוצות להתקדם. אנחנו עובדות כל כך קשה בשביל זה, ומנהלות גם את הבית. כמו שהבן שלי אומר, אנחנו המנהלות האדמינסטרטיביות של החיים".
לדבריה, גם ללא פגיעה ישירה בזכויות התעסוקה של נשים בישראל, מינויו של שמחון לתפקיד מהווה נזק עצום לכולנו מעצם המסר שהוא מעביר לציבור. לפני הכל, המינוי מקנה לגיטימציה לאומית לעמדותיו של שמחון.
גם עו"ד גייל שורש, מתמחה באחריות מגדרית ופעילה בעמותת "פורום דבורה" לקידום נשים בביטחון ומדיניות החוץ, משקפת מהשטח תמונה קודרת. היא כאן בין היתר כדי להסביר לנו קצת על אחורי הקלעים של המינוי לתפקיד הזה, ומי היה אמור למנוע ולא מנע אותו בדרך.
ובכן, מתוקף חוק שירות המדינה, מינוי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מהווה אחד מהמינויים שלא נדרש אליהם מכרז. יחד עם זאת, לפני שהממשלה מאשרת את המינוי, נדרשת חוות דעת של ועדת המינויים. וממי מורכבת ועדת המינויים? משני גברים ואישה אחת, הלא היא מיכל הלפרין, היחידה שהתנגדה למינוי והפסידה לרוב של שני תומכים.
כתוצאה מכך פסקה הוועדה שאין פסול במינוי, וכל זה בא ללמדכן על חשיבותה של הצבת נשים בעמדות הכוח. אם כן, אפנה לטוענים "אני לא מצביע/ה לפי מגדר", ו"מה זה משנה אם יש נשים או גברים בממשלה, העיקר שהבנאדם מוכשר" - בשפה צחה, זוהי חרטבונה. מעמדן של נשים משתפר בזכות נשים, כמעט ורק בזכותן.
"לאור חוות הדעת היחידה של מיכל הלפרין, החליטו השניים האחרים לכתוב נימוקים לבחירה שלהם", מספרת עו"ד שורש. "בנימוקים הם כתבו מן פסקת הסתייגות כזו, שהוועדה לא נועדה להחליף את החלטת ראש הממשלה. כלומר, הם אומרים לא, ובעצם אומרים כן - אומרים כמה דברים שסותרים אחד את השני ומקטינים ראש. הם צריכים להגיד בקול גדול: הועדה לא חושבת שזה מינוי ראוי".
חשוב לציין כי חוקית, ראש הממשלה באמת אינו מחוייב לקבל את המלצת הוועדה, ואף על פי כן, לדבריה, "תהליך המינוי הוא די אוטומטי. הממשלה לא תתנגד. לא יקרה מצב שראש הממשלה לא יאשר את זה". כלומר, אם לא יקרה דבר יוצא דופן בראשון בבוקר, אם לא ינחת פיל פמיניסטי ענק על שולחן הדיונים ויגרום לבהלת מנוסה כללית, המינוי עתיד לצאת לפועל.
ועדיין, אומרת עו"ד שורש, ישנה חשיבות לשליחת המיילים לנציבות שירות המדינה, משני טעמים. "אחד, כי הציבור רוצה להביע את דברו, ושתיים, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. הסיפור הזה לא מתמצה בתפישות מיושנות נגד נשים. פרופסור שמחון מתבטא במשך שנים נגד משפחות ברוכות ילדים (20% מכלל המשפחות בישראל) וטוען שהן אחראיות לעוני במדינת ישראל. זו עמדה הזויה, וכל המומחים שהיו איתו באותו פאנל אמרו את זה".
וזו לא הפעם הראשונה ששמחון מושם לביקורת קשה מצד כלכלנים בכירים. כפי שכתבה היטב לדה מארקר עו"ד שורש לצד יו"ר שדולת הנשים אלה אלקלעי, ידוע כי שמחון מודד את איכותם של עובדיו ועובדותיו על בסיס התשומות (שעות עבודה וזמינות) ולא על בסיס התפוקות (תוצאות והישגים) ועושה שימוש במדד מיושן ובעייתי, שלגברים יש סיכוים גבוהים יותר להצליח בו, ללא קשר למקצועיותם או הישגיהם.
"הוא נגד כולנו", מבהירה עו"ד שורש. "נגד יותר מ-50% מהאנשים במדינה הזו. ב-2015 יהדות התורה וש"ס, ששמעו את ההערות שלו על משפחות ברוכות ילדים, ניסו לטרפד את המינוי שלו. אם הסיפור של הנשים מטרחן ומייגע בעיני אנשים, יש פה סיפור שלם על המשפחות בישראל - ערבים, יהודים, חרדים, חילונים - שהבן אדם הזה מאשים אותם בעוני בישראל".
עורכת הדין מוסיפה כי על המינוי הנוכחי לעורר את חששותינו בנוגע לכל הנוגעים בדבר. בראש ובראשונה, נציבות שירות המדינה. "אם הנציב לא דוחה את המינוי הזה, האם הוא שותף לעמדות האלה - שנשים ואמהות לא ראויות להיות בתפקידי ניהול? זה מה שהוא חושב? צריך גם לשאול, האם אין במדינת ישראל אנשים ראויים לא פחות, שלא דבק בהם רבב של דעות חשוכות ומפלות? לדעתי, לא נעשה ניסיון מספק למצוא אדם ראוי לתפקיד שיש לו השפעה ארוכת טווח על כל תחום בחיינו ועל עיצוב דמותה של מדינת ישראל. לא יתכן שנמצא עבורו רק אבי שמחון, עם העננה שרובצת עליו".
כעת, נשאר האישור האחרון בידיו של נתניהו, אותו ראש ממשלה שמצא את שמחון כראוי לתפקיד בכהונתו הקודמת. עכשיו פונה אליו עו"ד שורש בבקשה אחרונה: "בוא תהיה ראש הממשלה של כולנו, יש לך הזדמנות להוכיח את זה. אל תמנה אותו". בהמשך לזה, נזכיר כי רבים מעריכים את נתניהו בשל כישוריו הכלכליים. אין ספק כי נתניהו מחזיק בהבנה כלכלית רחבה ועמוקה. עם זאת, לאור תמיכתו ביו"ר שידוע כיום לא רק כפוגעני אלא גם לוקה בניהולו, ראוי לשאול האם נתניהו כאן כדי לגייס את כישוריו לטובתנו. בקרוב מאוד, התשובה תהיה ברורה לכולם ולכולן.
רוצות להביע את דעתכן? שלחו מייל לנציבות שירות המדינה