בתור נסיינית וכותבת בתחום, יצא לי לא פעם למצוא את עצמי אצל רופא/ה ולהסכים שיזריקו לי חומרים חדשים שאמורים לשפר את מרקם העור, לתת לו נפח, ובאופן כללי ליפות. וככה, לפני 15 שנים, הזריקו לי לאיזור עצמות הלחיים חומר מילוי "חדש" שאמרו להחזיק מעמד לשנים רבות (בניגוד לחומצה היאלרונית, שמחזיקה שנה וחצי בערך).
כהרגלי אמרתי בטח, למה לא, ושכחתי מזה למשך 10 שנים. בנתיים החומר הזה התגלה כמזיק, ומשרד הבריאות הישראלי הוציא אותו מהחוק - כבר אסור להשתמש בו, כי מסתבר שהוא עושה כמה וכמה בעיות.
ממש לאחרונה הוא התחיל לנדוד לי בפרצוף, ולייצר דלקות מוזרות ופריחות. בהתחלה בכלל לא ידעתי שזה קור אחד לשני, עד שהגעתי לד"ר מרינה לנדאו, דרמטולוגית בכירה, מהמומחים המובילים בעולם בטיפולי הצערת העור ומייסדת הסדרה הקוסמקלינית MAHUT, שהיא אחת הטובות שנתקלתי בהן.
מאחר וביואלקמיד הוא חומר שאי אפשר להמיס, נאלצנו לנקז אותו. תקשיבו, זה היה דוחה. לא פלא שהחומר הזה לא מאושר על ידי משרדי בריאות בעולם, ושמחתי מאד להיפטר מעונשו. לעיתים גם חומרים מאושרים כמו בוטוקס וחומצה היאלרונית עלולים לגרום לאלרגיות, רגישויות, ובעיות.
אלו הטעויות הכי נפוצות בקליניקות בישראל ובחו"ל, ואלה הפתרונות שאת צריכה לדעת עליהם:
בוטוקס
או בשמו המקצועי בוטוליניום טוקסין, הוא חומר שמוזרק לרוב לחלק העליון של הפנים, לטובת החלשת השרירים ומתן פתרון זמני לקמטי הבעה באיזורים אלו. כשהבוטוקס מוזרק לתוך שריר הוא מחליש באופן זמני את פעולתו. אם מחלישים שריר שמושך את הגבה למטה - הגבה תעלה למעלה, ואם מחלישים שריר שדוחף את הגבה מעלה - אז הגבה יורדת.
יש לזכור שהשרירים נמצאים מתחת לעור ולכן הרופא המזריק לא רואה אותם, אלא "מנחש" את מיקומם ואת גודלם בהתבסס על ידע אנטומי בסיסי ותנועתיות השריר בבדיקה המקדימה. ולכן יכולות להתרחש טעויות.
השפעתו של בוטוקס זמנית ולכן כל תופעות הלוואי, אם הופיעו, זמניות גם הן. מצד שני אין לבוטוקס אנטידוט (חומר המבטל את השפעת התרופה באופן מיידי). כלומר הדרך לטפל בתופעות הלוואי של בוטוקס היא או על ידי המתנה עד שהשפעתו נעלמת (מספר חודשים) או על ידי הזרקה לנקודה אחרת כדי לאזן מחדש את השרירים.
אסימטריה של הגבות:
(גובה לא שווה בין גבה שמאלית לגבה ימנית) כתוצאה מהחלשה לא אחידה של
התיקון:
הוספת חומר נוסף בהזרקה, בצד שלא הוחלש דיו.
צניחה של העפעף
תופעה נדירה שנובעת מהתפשטות של בוטוקס מהשריר המוזרק לשריר שאחראי על הרמת העפעף. התופעה יכול להימשך בין 2-3 שבועות.
התיקון:
יש מספר גישות טיפוליות, כאשר המקובלת מכולן היא שימוש בטיפות עיניים, שמפעילות שריר אלטרנטיבי להרמת העפעף. בטיפות יש להשתמש במשך שבועיים-שלושה עד שהתופעה חולפת.
חומצה היאלרונית
חומרי מילוי נמצאים בשימוש למילוי קמטים, הוספת או תיקון של נפחים בפנים ושיפור באיכות העור.
החומרים הפופולריים ביותר הם חומרי מילוי על בסיס חומצה היאלורונית, ותופעות הלוואי לאחר הזרקה מחולקות לכמה קבוצות:
תופעות לוואי שכיחות וחולפות
כמו שטף דם (סימן כחול), רגישות מקומית, אי סדירות ונפיחות. מדובר בתופעות לוואי הצפויות בשל פעולת ההזרקה עצמה.
התיקון
אין צורך בתיקון, התופעה תחלוף מעצמה תוך מספר ימים.
מילוי יתר של הפנים
תופעת לוואי הנתונה לפרשנות וטעם אישי. יש כאלה שיגידו שזה יפה ויש כאלה שיגידו שזה איום ונורא. בדרך כלל התופעה נובעת מטיפולי הזרקה חוזרים מבלי לבחון בצורה אוביקטיבית את הפנים לפני כל טיפול עד שמגיעים לתוצאות כמעט גרוטסקיות.
התיקון:
במקרה של הזרקה לא מדוייקת של חומצה היאלורונית, הטיפול הוא הזרקה מיידית של היאלורונידאז- אנזים המפרק אותה. גם אם מחליטים שהפנים התנפחו יתר על המידה, ניתן להמיס חלקית את הנפחים על ידי היאלורונידאז, או להמתין עד שכמות החומר תרד בצורה ספונטנית ולהתאפק ממילוי חוזר.
תופעות וסקולריות
תופעות וסקולאריות נובעות מהזרקת החומר לתוך עורק קטן, שכתוצאה מההזרקה, יכול להיסתם. קלינית התופעה מתבטאת בהלבנה מיידית של העור, ועם חלוף השעות, אם התופעה לא מאובחנת, מופיע כאב טורדני ופצע.
התיקון
לחומר מילוי על בסיס חומצה היאלורונית, מזריקים היאלורונידאז. והחומצה מתפרקת והשפעותיה, הן הטובות והם הרעות, מתבטלות. ולכן זו אחת הדרכים המקובלות לטפל גם בתגובות דלקתיות, אם מתפתחות כאלה
ביו-אלקמיד, סיליקון, ועוד
בחומרים שאינם חומצה היאלרונית, כמו ביואלקמיד, סיליקון, כמו קלציום הידרוקסי אפטיט (רדיאס), חומצה פולילקטית (כמו סקולפטרה), וקפרולקטון (כמו אלנסה). בעוד שלרוב החומרים הללו השפעה זמנית שפגה, חומרים קבועים כמו סיליקון וביואלקמיד נישארים בעור ומתחתיו לתמיד (וזה לא אומר שהאפקט " המצעיר" שלהם ממשיך גם).
למה השתמשו בעבר בחומרים האלה?
כי לא היו אופציות אחרות טובות. חומר כמו ביואלקמיד נרשם ואושר לשימוש באירופה וגם בארץ, כי סטנדרטים לאישור חומרי מילוי היו בעבר לא מן הגבוהים. לגבי חוקיותו של סיליקון היו המון דיונים והוא מעולם לא נאסר רשמית לשימוש, אבל באופן טבעי השימוש בו הלך ופחת במהלך השנים כשהופיעו אופציות טובות ובטוחות יותר.
תיקון
בגלל שמדובר בחומרים קבועים, למרות שלא משתמשים בהם יותר, עדיין רואים סיבוכים אצל נשים שהוזרקו בעבר. הסיבוכים העיקריים של סיליקון הם תוצאה לא ראויה כמו שפתיים מוגדלות יתר על המידה, ותגובות דלקתיות שמתפרצות מדי פעם. בעוד שהטיפול בשפתיים מוגדלות הוא כירורגי ( כריתה חלקית), הטיפול התגובות דלקתיות הוא תרופתי, על ידי בטרואידים או מטוטרקסט בכדורים.
תופעות דלקתיות שכיחות יותר בחומרים קבועים שהיו בשימוש לפני שנים - כמו סיליקון נוזלי, ביו-אלקמיד ודומיהם. למרות שחומרים אלה אינם בשימוש עוד, מעצם היותם חומרים קבועים ולא נספגים, הם ממשיכים להיות קיימים גם אצל מי שהוזרק לפני 15 שנים ויותר.
התופעה מתבטאת באודם, נפיחות ורגישות מקומית, שמזכירה אבצס. לפעמים רק חלק מהסימפטומים קיימים (רק נפיחות, או רק נפיחות ורגישות, וכו'), והטיפול נקבע על ידי סוג החומר שהוזרק וחומרת התופעות.
התיקון
כשמדובר בחומרי מילוי אחרים, שאץ השפעתם לא ניתן לבטל על ידי היאלורונידאז, משתמשים בשיטות אחרות. אחת המקובלות בהן, כשמדובר בחומר קבוע, כמו ביואלקמיד, היא ניקוז כירורגי של החומר. מחדירים מחט לתוך החומר, ופשוט לוחצים עליו עד שתכולתו מתנקזת, תחת כיסוי אנטיביוטי