ד"ר נטע אבוגוב שאחרי 18 שנים באקדמיה ודוקטורט על הגרסה החרדית של היידיש, עברה לעולם הספורטיבי, והיא האישה היחידה בארץ שהיא יו"ר והבעלים של מועדון הכדורסל שהקימה - הפועל לב ירושלים - מועדון כדורסל הנשים הגדול בירושלים ואחד הגדולים במדינה, במטרה לתת הזדמנות שווה לשחקניות כדורסל בכל הגילאים.
אז איך הגעת מדוקטורט בחינוך ועוד בתחום של יידיש חרדי לכדורסל נשים?
אבוגוב, בת 44 (אימא ל-4), הייתה בנעוריה גולשת רוח ושיחקה כדורסל בקבוצה חובבנית. עם שחרורה מצה"ל נרשמה ללימודי תואר ראשון באנגלית בסמינר הקיבוצים, ומשם המשיכה לשני תארים נוספים באוניברסיטת תל אביב.
"יש לנו יתרון על הישראליות": משפיעניות הביוטי הערביות נחשפות
כ-10% מהנשים בעולם אולצו לקיים יחסי מין על ידי בני זוג
בגלל ה"רפורמה" - עליה של 34% בפניות לקבלת תעודת זוגיות
עם סיום הדוקטורט יצאה אבוגוב לפוסט דוקטורט של האיחוד האירופי באנטוורפן, ואחרי שנה חזרה לפוסט דוקטורט נוסף בארץ, ואז גם החליטה שהגיע הזמן לשינוי. "הדרך שלי באקדמיה הייתה מאוד מוצלחת," היא מספרת. "הייתי עמיתה במצטייני עזריאלי לדוקטורט, הייתי מלגאית של האיחוד האירופי ועליתי על מסלול לתקן בבר אילן. בשלב מסוים הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו שהוא יותר חברתי ויותר מקדם, ולכן פרשתי מהאקדמיה. כשהבת שלי התחילה לשחק כדורסל הבנתי כמה אתגרים יש לשחקניות בעולם הזה. היא שיחקה בקבוצת הבנים בישוב שלנו, כפר האורנים, כי לא הייתה קבוצת בנות, ובמשחקים נגד קבוצות דתיות היא לא יכלה להשתתף. כך יצא שמתוך 18 משחקים היא לא השתתפה בתשעה. זה עוד היה לפני שנכנסתי לעולם הכדורסל, אז כתבנו מכתב לשרת הספורט דאז, מירי רגב, וכתבנו גם את יושב ראש איגוד הכדורסל. זה היה רגע המפנה שבו החלטתי שאני צריכה לעשות מעשה".
את צעדיה הראשונים בעולם הכדורסל עשתה אבוגוב במועדון הכדורסל הפועל גלבוע/מעיינות, שם שיחק אחד מילדיה. אבוגוב הצטרפה בתור נותנת חסות ויושבת ראש קבוצת הנשים ששיחקה בליגה הלאומית. שנתיים מוצלחות חולפות, אולם דווקא לאחר שהקבוצה קיבלה את הזכות להעפיל לליגת העל, התברר כי המועצה והמועדון לא מתכוונים לספק את הגב הכלכלי הנדרש על מנת לשחק בליגה הבכירה. "אחרי השקעה של שנתיים, חוויתי את תקרת הזכוכית שיש לבנות בענף" היא מספרת, ולפני כשנתיים חברה לרבקה רוס מירושלים ויחד הן הקימו את קבוצת הנשים "הפועל לב ירושלים", שתוך שנה הפך למועדון הגדול ביותר באזור ירושלים, ובין הגדולים במדינה.
כיום משמשת אבוגוב חברת הנהלת איגוד הכדורסל, חברת ועדה מקצועית לנשים באיגוד, ממונה על קידום מוגנות ומניעת הטרדות מיניות בכדורסל, חברה בוועדה הציבורית לקידום ספורט נשים בישראל של משרד התרבות והספורט, וגם חברה בעוד ועדי ניהול של עמותות הקשורות למגזר השלישי.
איך זה להיות בין הנשים הבודדות בהנהלת איגוד הכדורסל ובכלל בתחום הכדורסל בארץ?
ידעתי מראש שאני נכנסת לענף גברי, שמנוהל ברובו המכריע על ידי גברים. באותה נשימה, אני חושבת שהצלחת הנשים בענף הוא אינטרס משותף לכולם.ן. ללא הבדל מגדרי. שחקניות הכדורסל הן הנשים, האחיות, הבנות של כולנו. לצערי, כדורסל הנשים נמצא כבר כמה שנים במשבר, אך אני מקווה שכניסתו של שר הספורט החדש תביא להגדלת תקציבים ובניית תכנית ארוכת טווח שתביא לשיפור בהקדם".
ספרי על המועדון
"היום משחקות במועדון שלנו 600 שחקניות בכל הגילאים ומכל המגזרים. יש לנו חרדיות, ערביות, דתיות-לאומיות, חילוניות ועולות חדשות. יש לנו אקדמיה לכדורסל שנפתחה השנה והביקוש לשנה הבאה בעיצומו. יש לנו שחקניות ירושלמיות שלומדות בחטיבה ובתיכון בעיר, ויש לנו שחקניות מחוץ לירושלים, שהן חניכות בפנימייה והגיעו כדי לשחק כדורסל. שחקניות האקדמיה נהנות מאימוני בוקר במסגרת בית הספר ומאימוני קבוצה אחה"צ. אנחנו נותנים מעטפת מאוד מקצועית ורצינית לשחקניות - מאימון מנטלי ותזונה, ועד לפיזיותרפיה וכל מה שאפשר לחשוב עליו - הכל כדי שנערה תוכל להתפתח כשחקנית כדורסל ולממש את הפוטנציאל שלה".
מאיפה משיגים תקציבים?
"זה נושא מורכב. בשנה הראשונה לא היינו זכאיות לתקציבי מדינה ועירייה על אף היקף הפעילות הגדול. רק השנה התקצוב הזה הגיע, אבל התזרים מאוד בעייתי. לשמחתי יש לנו נותני חסות שמבינים את החשיבות העצומה של הפעילות שלנו. בימים אלו אנו כבר מגייסות נותני חסות לשנים הבאות. אני מחכה לגוף שיבחר לתת חסות משמעותית למועדון שלנו. זוהי מבחינתי אחריות תאגידית אולטימטיבית".
מה האתגרים של כדורסל נשים בישראל?
"חייבים לייצר תשתית ספורטיבית שבה לבנות יש הזדמנות שווה לעסוק בספורט כמו לבנים. בשנה שעברה נסעתי עם משלחת של איגוד הכדורסל לספרד וביקרנו במועדונים מקומיים, שם הם מקפידים לפתוח מספר קבוצות שווה של בנים ובנות. על כל קבוצת בנים יש קבוצת בנות. זה רחוק מלהיות המצב אצלנו בארץ. במועדונים הגדולים במדינה יש מעט מאוד קבוצות נשים אם בכלל. בנוסף, יש מחסור מאוד חמור במתקנים בארץ, ושעות אולם ילכו לגברים, כי אין אף גוף שיבדוק, יטפל או יאכוף שינוי בהתנהלות".
למה דווקא בירושלים?
"ירושלים עם עיר הבירה של ישראל, וככזאת, כל העיניים נשואות אליה. יש אתגרים דמוגרפיים רבים והמון מקום לעשייה. בשונה ממקומות אחרים בארץ, בירושלים יש תקציבי תמיכה מסודרים שמאפשרים וודאות בהתנהלות התקציבית שלנו. האמנתי, ואני עדין מאמינה בראש העיר ובגורמים המקצועיים שיעזרו בתמיכה ובהשגת מתקנים לכלל הקבוצות שלנו, ואני יודעת שברגע שנעלה לליגת העל הדלתות יפתחו ונצליח למצוא תקציבים וספונסרים ראויים. יש אתגרים גדולים, אבל ההישגים מדברים בעד עצמם. השחקניות הנערות שלנו יוצאות לקורס מדריכות כדורסל וחוזרות לאמן במועדון. הן מהוות מודל לחיקוי לשחקניות הצעירות יותר. יש לנו קבוצה שמובילה כבר שבועות רבים את הליגה הלאומית ואני בטוחה שבסוף השנה נעלה לליגת העל".
ואז יקרה השינוי?
"העלייה לליגת העל תייצר את האופק הטוב ביותר לשחקניות במחלקה הצעירה שלנו. וזה הרעיון והחזון שלי - להקים מועדון שמגיל צעיר עד מבוגר משקיע בשחקניות מקומיות ולא רק בשחקניות זרות. ככה צריך להריאות כדורסל נשים בכל הארץ - שבכל קבוצה תהיה מחלקת נערות מפוארת. היום אין כמעט שחקניות ישראליות בליגות הגבוהות, אני באה לשנות את זה ולהשקיע בשחקניות כבר מגיל צעיר".