ילד עם תיק בית ספר. ShutterStock
ShutterStock

כ-10% מהנשים בעולם אולצו לקיים יחסי מין על ידי בני זוג

עו"ד עינבר לב

עודכן לאחרונה: 19.2.2023 / 11:38

יותר מ-10% מקרב הנשים הנשואות בעולם המערבי דיווחו כי אולצו לקיים יחסי מין תחת איומים או אלימות מצד בני זוגן, ואחוז זה עולה באופן תלול ככל שהתרבות שמרנית יותר, ופחות דמוקרטיות, ורק אב שהורשע בניסיון לרצח אשתו, או באונס ילדיו - יישללו ממנו זכויותיו ההוריות

האם ייתכן שכעשרה אחוזים מהילדים בעולם המערבי הם פרי יחסי מין בכפייה בין בני זוג? הנתון הזה נשמע אבסורדי, אך על פי מחקרים מהעשורים האחרונים, יותר מ-10% מקרב הנשים הנשואות בעולם המערבי דיווחו כי אולצו לקיים יחסי מין תחת איומים או אלימות מצד בני זוגן, ואחוז זה עולה באופן תלול, ככל שהחברה סגורה ומסורתית יותר, וככל שהמדינה מפותחת פחות.

לדברי עו"ד עינבר לב, מומחית לדיני משפחה, המייצגת, בין השאר, נשים שנפגעו מאלימות מינית מצד בני זוגן - על פי החוק בישראל, ובכל מדינות המערב, יחסי מין בכפייה במסגרת נישואין, כמוהם כאונס לכל דבר ועניין.

לדבריה, על פי נתונים שנאספו בבריטניה, האונס הנפוץ ביותר הוא אונס על ידי בעלים, בעלים לשעבר או בני זוג, ועל פי מחקר משנת 2009 שנערך ב-9 מדינות באיחוד האירופאי, 67% מכלל האנסים היו מכרים של הנאנסת, והקבוצה הגדולה ביותר בקטגוריה זו הייתה בני זוג או בני זוג לשעבר.

במדינות מסורתיות ולא דמוקרטיות, מצבן של נשים קשה אף יותר. במסגרת מחקר שנערך בטג'יקיסטן דיווחו 47% מהנשים הנשואות כי אולצו לקיים יחסי מין על ידי הבעל. מחקר אחר מצא שבטורקיה 35.6% מהנשים חוו אונס בחיי הנישואים לפעמים ו-16.3% לעיתים קרובות.

אמא עם שני ילדים. ShutterStock
רק אב שהורשע בניסיון לרצח אשתו, או באונס ילדיו - יישללו ממנו זכויותיו ההוריות/ShutterStock

"אין סיבה להאמין שמצבן של הנשים בישראל טוב יותר ממצבן של הנשים בעולם המערבי" טוענת עו"ד לב. לדבריה, סביר להניח שדווקא בישראל, שבה אוכלוסיות רחבות עדיין שומרות על אורח חיים מסורתי, אחוז הנשים הנאנסות גבוה יותר ביחס למערב.

לדברי עו"ד לב, החוק הישראלי אמנם קובע כי יחסי מין בכפייה בין בני זוג כמוהם כאונס, אך יחסו לתוצאות מעשים אלה, קרי - לידת ילדים לא רצויים - נותר חשוך ולא מתקדם בעליל. הדבר מתבטא, לדבריה, בשמירה על זכויות אבות שהורשעו באלימות נגד בנות זוגן, בכל הנוגע לגורל ילדיהם המשותפים.

לדברי עו"ד לב, נשים רבות העוברות מקרי אונס על ידי בני זוגן, בוחרות, מסיבות אישיות או בשל מוסכמות חברתיות - להביא את הילד לעולם. לדבריה, בישראל החוק לא מגביל את הזכויות ההוריות של גברים, גם אם הורשעו באונס בנות זוגם, וגם אם נקטו נגדם באלימות קשה.

"מעצם העובדה שמותירים בידי אב אנס את זכויותיו ההוריות, הוא הופך לחלק משמעותי מחייה של קורבן האונס. זה הרי בלתי נתפס!" טוענת עו"ד לב.

לדבריה, הדבר אמור בהחלט גם בנוגע לבני זוג שהתגרשו בגלל מקרה אלימות או אונס. גם במקרה זה עלול להיוולד ילד שנכפה על האישה, אך בישראל החוק מקנה לאב האנס סמכות מוחלטת על גורלו מתוקף חוק האפוטרופסות.

מצבם של ילדים בישראל הנחשפים לאלימות הוריהם, עלה לכותרות, בעקבות פרשת שירה איסקוב. כזכור, איסקוב נפלה קורבן לניסיון רצח בידי בעלה, אביעד משה, אשר תקף אותה באמצעות מערוך וסכין, אל מול עיניו של ילדם הקטין. שירה איסקוב, שניצלה מרצח, נקטה בצעד חריג ומבורך, והתראיינה בתקשורת מבלי להסתיר את זהותה, וכך עוררה את השיח סביב אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן.

לאחר הרשעתו של בעלה בניסיון רצח, נתקלה איסקוב בקושי לחסן את ילדיה, עקב התנגדות בעלה לשעבר מכלאו. בעקבות סיקור הפרשה בתקשורת, תוקן סעיף 19 בחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות. על פי התיקון לחוק, "תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה. שלילה זמנית של האפוטרופסות תיכנס לתוקף כבר בשלב הגשת כתב האישום, ושלילה קבועה - בעת הרשעה".

"חוק איסקוב: תיקון קוסמטי שהשפעתו זניחה"

לדברי עו"ד עינבר לב, תיקון החוק, המכונה 'חוק איסקוב' הוא תיקון קוסמטי בלבד, שהשפעתו על המציאות בישראל זניחה, אם לא גרוע מכך. למעשה, רק אב שהורשע בניסיון לרצח אשתו, או באונס ילדיו - יישללו ממנו זכויותיו ההוריות.

עוד בוואלה!

הדרך הפשוטה להוזיל את חבילת הסלולר! עכשיו כולם יכולים!

לכתבה המלאה
אילוסטרציה: ילד בוכה. ShutterStock
שים רבות העוברות מקרי אונס על ידי בני זוגן, בוחרות, מסיבות אישיות או בשל מוסכמות חברתיות - להביא את הילד לעולם./ShutterStock

"למעשה, התיקון לחוק מתיר כמעט לכל הבעלים המכים והאנסים בישראל, להמשיך ולפגוע בבנות זוגם לשעבר ובילדיהם, באמצעות סמכויות הוריות דרקוניות הנתונות להם בחוק" אומרת עו"ד לב.

לדבריה, כל הורה ביולוגי בישראל חוסה תחת חוק ההורות והאפוטרופסות. החוק מקנה לאב ביולוגי זכויות שוות לאם בכל הנוגע להסדרי השהייה עם ילדיהם, וקביעת גורלם, כולל הכרעה, האם ילכו או לא ילכו לטיפול נפשי, באיזה מטפל יטופלו, היכן יתחנכו, האם יותר להם להוציא דרכון ולצאת מהארץ - ועוד.

כיצד אם כך, ניתן להגביל את זכויותיו של אב אנס או אלים?

לדברי עו"ד לב, הדרך היחידה להגביל את זכויותיו ההוריות של אב אלים, היא להוכיח שהוא מסוכן לילד עצמו, נפשית או פיזית. כך למשל, עבריין מין שהורשע בפגיעה בנשים, כולל באם ילדיו, זכאי בישראל לכל זכויות ההוריות אלא אם כן יוכח שעבריינותו המינית עלולה להזיק לילדיו, פיזית או נפשית.

לדברי עו"ד לב, אישה המעוניינת להרחיק את ילדיה מאביהם המסוכן, חייבת להשיג ראיות פוזיטיביות שהאב אכן מזיק לילד נפשית או פיזית. בנוסף, עליה לפנות למומחי רפואה ונפש, אשר יחוו את דעתם על כך שהילד אכן נפגע, נפשית או פיזית, כתוצאה מהקשר עם אביו.

רק לאחר שהשיגה את הראיות וחוות הדעת המומחים, תוכל האישה להגיש תביעה לבית המשפט, לצמצום הסדרי השהייה של האב עם ילדיו, או לביטול אפוטרופסותו עליהם.

"כבר כעת אומר שהסיכוי בישראל לבטל אפוטרופסות של אב על ילדיו שואף לאפס, ויחול רק במקרים בודדים שבהם האב ניסה לרצוח את האם, או הרג אותה כתוצאה מאלימות או רשלנות פושעת, או לחלופין, הורשע בפגיעה מינית בילדיו" אומרת עו"ד לב.

רק עקב ניסיון רצח או פגיעה מינית בילדים תישלל אפוטרופסות מהאב?

"בהחלט! מדובר במצב אבסורדי!" טוענת עו"ד לב, אך מוסיפה כי האישה תוכל להרחיק את האב מילדיו, בשני תרחישים נוספים, מעבר לאלימות כלפיהם.

לדבריה, במקרה שהאב אובחן כסובל ממחלת נפש חמורה, המהווה מסוכנות גבוהה כלפי הסובבים אותו, ניתן יהיה להרחיקו מילדיו. כך למשל, אם האב סובל מסכיזופרניה, בהחלט ניתן להרחיק את הילדיו ממנו, או לכפות עליו להיפגש עימם תחת פיקוח הדוק - במסגרת מרכז קשר.

כמו כן, אם האב, במעשה או במחדל, הראה כי אינו מעוניין בקשר עם ילדיו - ניתן לשלול ממנו את הסדרי השהייה עימם. לדברי עו"ד לב, מעשה שכזה יכול להתבטא בהתנכרות ממושכת של האב לילדיו הקטינים, או באי שמירה על קשר רציף עימם. כמו כן, אי-הופעה חוזרת ונשנית, לאיסוף הילדים ממוסדות החינוך והפעילויות, או חשיפת הילדים לתכנים ולסיטואציות הפוגעות בהן נפשית או פיזית - גם הם יכולים להעיד על התנכרות האב לילדיו, ולאפשר את צמצום הסדרי השהייה עימם.

יש לך דוגמאות לאבסורדים הנוצרים בחסות החוק בישראל?

"בהחלט" אומרת עו"ד לב. לדבריה, לפני מספר שנים פנתה אישה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל אפוטרופסות מאבי ילדם המשותף, לאחר שהורשע ואף נגזר עליו עונש מאסר בפועל, בגין מעשים מגונים באחותה הקטינה של האם.

לדברי עו"ד לב, בית המשפט לא קיבל את תביעת האם, על אף שהוכח כי לא התקיים כל קשר בין האב לילד במשך שלוש השנים שבהן ישב האב בכלא, ועל אף שעונש המאסר ניתן לו בשל הרשעתו במעשים מגונים בקטינה. יחד עם זאת בית המשפט קבע שהמפגשים בין האב לילד יעשו תחילה במרכז קשר, ובכפוף לחוות דעת של פקידת סעד ושל העובדים הסוציאליים במרכז הקשר, יורחבו באופן הדרגתי, עד להסדרי שהייה רגילים.

"חשוב לציין", אומרת עו"ד עינבר לב, "שהטעם לקביעת הסדרי השהייה היה בעיקרו בשל ניתוק הקשר בין הילד לאב לתקופה ארוכה, ולא בשל עבריינותו המינית של האב".

לדברי עו"ד לב, במקרה אחר, בית המשפט לא התיר הסדרי שהייה של ילדה עם אביה, אלא בפיקוח בלבד, לאחר שהוכח שהאב אסף סרטים פורנוגרפיים בעלי אופי פדופילי. יחד עם זאת, אפילו במקרה זה לא בוטלה אפוטרופסות האב על הילדה, וכך נותרה בידיו הסמכות לקבוע באיזה בית ספר תלמד ובאיזה מרפאה תטופל, אם תזכה בכלל לטיפול, וזאת כל עוד לא מדובר בטיפול מציל חיים.

האם החוק בישראל להשתנות, ואם כן, כיצד?

"המצב בהחלט חייב להשתנות" אומרת עו"ד לב. לדבריה יש להרחיב את 'חוק איסקוב', ולהחילו גם כאשר מוכחת אלימות מתמשכת כלפי האם. האבסורד בישראל הוא שהחוק מאפשר לאבות אלימים למרר את חיי ילדיהם ואת חיי בנות זוגם לשעבר, גם במקרים שבהם האבות כלל לא מעוניינים בקשר עם ילדיהם. "על כן, לדעתי, גם במקרים של ניתוק מתמשך בין ההורה לילדיו, יש לשלול על אפוטרופסות ההורה - ולא לאפשר לו להכריע בגורל הילדים.

"חשוב לי להדגיש, בדברי על נתק, שאין מדובר כלל וכלל במקרים של ניכור הורי" מטעימה עו"ד לב. "ניכור הורי הינה תופעה מכוערת ורווחת מאד לצערי, שבה ההורה המנוכר דווקא חפץ עד מאד בקשר עם ילדיו הקטינים, אך ילדיו, המושפעים מהסתת ההורה השני, הם שיוזמים את הנתק עימו".

ביטול אפוטרופסות או הגבלתה

לדברי עו"ד לב, בתי המשפט בישראל דוחים באופן גורף תביעות לביטול אפוטרופסות. לדבריה, יש בהחלט מקום לשלול אפוטרופסות מאבות אלימים. לטענתה, גם הגבלת אפוטרופסות ניתנת כיום במשורה, ובמקרים רבים, האב בכלא משום שהורשע באלימות קשה נגד האם, או משום שאנס אותה, והילד, שהיה נוכח, או הבין את נסיבות המקרה בדיעבד, נפגע נפשית מהמעשים. "גם במקרים שכאלה האב הכלוא ממשיך להכריע, כשווה בין שווים, בכל הנוגע לגורל ילדיו - והדבר חייב להיפסק".

לדברי עו"ד לב, החוק כיום מאפשר להגביל את אפוטרופסות האב כמעט אך ורק באופן פרטני וזמני. קרי, אם הילד צריך טיפול נפשי והאב, שלא מגדל את הקטין ומנותק קשר עימו, מתנגד לכך - רשאית האם לעתור לבית המשפט, ולשכנע או השופטים, באמצעות חוות דעת מומחים, שהטיפול דרוש לילד, ושאם לא יקבל את הטיפול, הוא עלול להיקלע למצוקה ממשית. וכך, רק כאשר בית המשפט משתכנע בנזק שכבר נגרם בפועל לילד - הוא יאפשר לאם לפעול חד צדדית ללא חתימת האב - ובאופן פרטני לנסיבות הספציפיות שהובאו לדיון.

"לדעתי רף המבחן בישראל הוא קשוח מדי" טוענת עו"ד לב. לדבריה, יש לאפשר, באופן מובנה ואוטומטי, לנשים שהוכח כי סבלו מאלימות פיזית או מינית ברף גבוה מצד בני זוגן, לנתק את הקשר בינם לבין לילדיהם המשותפים, ולהכריע בכל עניין הנוגע לגורלם ובריאותם של הילדים. "די בניתוק הקשר שהוא תוצר מעשה פלילי של האב, או התנתקות רצונית של האב מילדו - על מנת להקים רשות כזו לאם להכריע לבדה על גורל ילדיה" אומרת עו"ד לב.

ומה קורה בחו"ל?

לדברי עו"ד לב, באנגליה ובצרפת המבחנים הרבה פחות קשוחים. די בכך שהאב הוא עבריין מין, לאו דווקא כלפי קטינים, על מנת שיישללו ממנו הזכויות ההוריות מתוקף אפוטרופסותו. באנגליה, אלימות כלפי האם תוביל לשלילה מוחלטת של הסדרי השהייה של האב עם ילדיו. במקרים מסוימים, הסדרים אלה גם לא יתאפשרו תחת פיקוח. "חשוב להדגיש, שבישראל תמיד יישמרו הסדרי השהייה, אם לא כהסדרים רגילים, אז כהסדרים תחת פיקוח באמצעות מרכזי קשר" מסבירה עו"ד לב, ומוסיפה, "אמנם עיקרון טובת הילד קובע כי כל ילד זקוק לשני הורים. אבל כאשר השפעתו האלימה של ההורה שלילית על ילדיו - יש להפר את עיקרון העל הזה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully