בראשות ד"ר לירז מרגלית, הפסיכולוגית החברתית ומומחית למערכות יחסים של באמבל, אפליקציית ההיכרויות שבה נשים עושות את הצעד הראשון, הוציאה את הדו"ח הישראלי הראשון שלה "מה נשים רוצות". התוצאות מספקות תובנות חדשות לגבי האופן שבו נשים ישראליות רואות מערכות יחסים, רומנטיקה, תפקידי מגדר, כסף ומין כיום.
המחקר נערך על ידי Topix, באמצעות פאנל מחקר צרכני של בינה מלאכותית כדי לשוחח עם 550 נשים בישראל על חוויותיהן, תוך התמקדות ביחסים בין גברים לנשים, ומראה שבכל הנוגע להיכרויות, נשים ישראליות מנסחות מחדש את המשמעות של הצלחה באהבה.
במגמה שלאחר המגפה, נשים ישראליות על גישה מודעת ומכוונת יותר לדייטים, לבעלות על חיי הרווקות ולבהירות גדולנ יותר לגבי מה שהן רוצות ומה שמגיע להן. לא רק שהן מאמצות את הגישה הזאת - הדו"ח מצביע על כך שהן מאתגרות באופן פעיל נורמות רומנטיות מיושנות בדרכים חדשות ומפתיעות, במיוחד בכל הקשור לנישואים וכסף.
כמעט 3 מתוך 4 (72%) מהנשים הישראליות מדווחות שהן לא מרגישות לחץ חברתי להתחתן ו-70% אמרו שהן לא מרגישות צורך להתחתן בכלל כדי לבסס מערכת יחסים. הצלחה כבר לא מוגדרת כמערכת יחסים שנגמרת בחתונה, ואולי זה קשור לעובדה ש-2 מתוך 3 (70%) מהנשים הרווקות בגילאי 26 - 40, אמרו שהן לא צריכות גבר כדי להרגיש שלמות, והאחוז אפילו גבוה יותר (82%) בקרב נשים מדור ה-Z.
"נשים עוברות ממחשבה המבקשת "למצוא גבר" כדרישה להתקדם בחיים, לכזו שבה נשים מעריכות מערכות יחסים, ושותפים, עבור מה שהם תורמים לחייהן בפועל. הגישה החדשה כוללת גם את ההסתכלות על הרווקות עצמה - להיות רווקה נתפס כעת כמרחב אקטיבי לעומת מרחב פסיבי של המתנה בין מערכות יחסים".
כסף ויחסים
הדו"ח של באמבל מאשר שהדילמה עתיקת היומין של מי משלם את החשבון עדיין חיה וקיימת, אבל שהיא סיטואציה בעלת ניואנסים, לפחות עבור נשים ישראליות. כשזה מגיע למי משלם על הדייט הראשון, זה נראה עכשיו פחות כדרך חיזור ויותר כדרך להבנת הכוונה. (אם הוא מתעקש לשלם הוא בעניין, וכו')
רוב הנשים הישראליות (60%) לֹא חושבות שגבר צריך לשלם על הדייט הראשון, אבל יש חשיבות לאינטראקציה שהייתה לפני הפיצול (של החשבון), והן משתמשות בה כדרך לקבוע כוונות: כמה מהר הוא הציע? כמה הוא התעקש? מחקרים מראים שבאופן כללי, ככל שאישה מעוניינת יותר בגבר, כך ישנה חשיבות רבה יותר לאם הוא ישלם או לא עבור הדייט הראשון, מכיוון שהן רואות בכך סימן של כוונות רציניות.
מבין אלה שלא מאמינות שהגבר צריך לשלם,יותר ממחצית (54%) מתעקשות לשלם על עצמן כדרך להראות מראש שהן לא מחפשות מפרנס, אלא מערכת יחסים מאוזנת מההתחלה.
הדייט, יהי זכרו ברוך
כאילו לא הבנו את זה כבר מאז הקורונה, הסקר קובר סופית את דייט ארוחת הערב לאור נרות: עבור 73% מהנשים הישראליות הצעירות, האהבה מתבטאת כיום באמצעות מחוות קטנות יותר בהשוואה להצהרות הפומביות והפעלולים של הרומנטיקה ההוליוודית של פעם.
בכלל, הרומנטיקה בישראל הופכת יותר פרגמטית. ימי תריסר הורדים והצהרות פומביות כנראה הסתיימו, כי עבור דורות צעירים של נשים, האהבה באה לידי ביטוי בפעולות קטנות ותשומת לב, לעומת מחוות מוחצנות. כשתיארו רומנטיקה, כמעט 3 מתוך 4 (73%) מהנשים הישראליות דיברו על מחוות קטנות - כמעט 1 מכל 3 (32%) ציינו שהן פחות נוטות להתרשם מהדייטים הראשונים.
ביהמ"ש קבע: האם תפגוש את ילדיה רק בסופי שבוע. מדוע?
אני מאמנת שמנמנה, וככה אני מגדירה מחדש את המושג "כושר"
זה רדיקלי: יש סגנון יחסים חדש בעיר שמעולם לא שמעתם עליו
הפרגמטיות הזו באה לידי ביטוי גם באופן שבו נשים ישראליות חושבות על דיל-ברייקרים. ניצוצות מתעופפים ופעימות הלב החסרות עדיין נוכחות, אבל לא מיד, ולא ברמת החשיבות שפעם הייתה להן. פחות מ-1 מכל 4 (23%) נשים ישראליות מתייחסות לחוסר כימיה והיעדר פרפרים בבקטן כאל די ברייקרים, ומאתגרות את הקונספט של 'אהבה ממבט ראשון'.
סקס
גם הגישה לסקס משתנה, כאשר כמעט שליש (31%) מהנשים מצהירות כי לאחרונה חקרו יותר את המיניות שלהן. הקריטריונים הפיזים שלפיהם הן מחפשות ושופטות בני זוג השתנו כאשר נשים ישראליות ביטלו את הפרמטרים הקלאסיים של 'גבוה, כהה ונאה'. מעניין לציין שנשות דור ה-Z (נשים בגילאי 18-25) הן פתוחות הרבה יותר ומתמקדות בערכים - גובה או התאמה לאורח החיים לא משחקים תפקיד משמעותי בבחירה שלהן. מסתבר ש-3 מתוך 4 נשים (75%) אימצו את טרנד ההיכרויות הוויראלי של Gen Z וכבר לא רואים בגבר נמוך , למשל, בעיה שאי אפשר להתגבר עליה.
זה בא לידי ביטוי אפילו יותר בקרב המשתמשות באפליקצייה - כמעט מחצית (46%) מהישראלים אומרים שהם יותר פתוחים לדייט מעבר ל"טיפוס" הרגיל שלהם. זהו טרנד ש-Bumble קוראת לו 'ליהוק פתוח' והאימוץ הישראלי של הגישה הזו הוא מהגבוהים בעולם, בהשוואה לאנשים ממדינות אחרות.
בוא נדבר על סקס, מותק
כשזה מגיע לציפיות להיכרויות מגדריות, סקס נשאר אחד המרחבים המאתגרים ביותר עבור גברים ונשים כאחד, אבל יש שינויים מעודדים במצבנו לדבר, לחשוב על ולקיים יחסי מין. פוסט מגיפה,42% מהישראלים בבאמבל יתארו את הגישה שלהם למין, אינטימיות והיכרויות כ"פתוחה וחקרנית".**
נשים ישראליות מצהירות שמין אינו טאבו כנושא לשיחה, ו-40% מאמינות שחשוב לדון ברצונות וצרכים מיניים בשלב מוקדם בזמן היכרויות.
בסנוף, עבור רוב הנשים הישראליות סקס מהנה אינו מוגבל כבר למערכות יחסים, וזה משקף את המגמה העולמית. יותר ממחצית (55%) מהנשים הישראליות שנשאלו, נהנות ממין מחוץ למערכת יחסים, וגם הנתון הזה גבוה יותר הן בקרב הדורות הצעירים (18-25), והן בקרב נשים מעל גיל 50 אך מסיבות שונות.
ערכים ופוליטיקה
ערכים משותפים ושוויון נמצאים כעת בראש מעייני נשים בחיפוש אחר שותפים פוטנציאליים. עבור רוב הנשים הישראליות הדיל ברייקרים הראשיים הם חוסר כבוד והערכה (57%) או חוסר בגרות והתנהגות ילדותית (48%). בנוסף, 40% מהנשים הצהירו שאורח חיים שונה מדי יכול להיות קריטי בבחירת מערכת יחסים.
הפער הרומנטי
למרות השינוי החיובי באופן שבו נשים ישראליות חושבות על הצלחה ומסננות בני זוג עתידיים, נותרו כמה אתגרים - בכל הנוגע לדייטים, ובמיוחד בראשיתן של מערכות יחסים, הישראלים עדיין נופלים בתפקידים ובציפיות מגדריים ישנים. ישנו "פער רומנטי" - הבדל בציפיות בין גברים לנשים בכל הנוגע לחיזור, דייטים ומערכות יחסים.
כמעט מחצית (49%) מהנשים מרגישות צורך לשחק "קשה להשגה" בתחילת מערכת יחסים, ויש עלייה ל-56% בקרב נשים בגילאי 40-51. למרות הדרכים שבהן דורות צעירים מאתגרים את לחצי ההיכרויות המסורתיים, הנתונים הללו מצביעים על כך שנשים ישראליות עדיין דואגות משיפוט חיצוני. כמעט שליש (62%) מהנשים נותרו חרדות לגבי הצעד הראשון, מחשש שייתפסו כבוטות מדי, וכשזה מגיע לחלוק בקול רם את רצונותיהן, 1 מכל 4 (25%) מודאגות להיתפס כדעתניות או 'ישירות' מדי בשלבים ראשונים של היכרויות.
"למרות שרוב הנשים יציינו שהן שונאות לשחק משחקים, ויותר מכך שונאות כשגברים משחקים, הן עדיין מרגישות שהן חייבות. משמעות הדבר היא שנשים מרגישות לעתים קרובות שהן אינן יכולות להיות ברורות לגבי מה שהן רוצות. עם זאת, יש חדשות מעודדות מדורות צעירים יותר של נשים ישראליות שמרגישות מספיק בטוחות להיות ישירות גם לגבי מה שהן רוצות בזוגיות וגם מה שהן צריכות מחיי המין שלהן."