יש סוג חדש של סגנון יחסים בעיר, ויש סיכוי די גבוה שעדיין לא שמעתם עליו. "מונוגמיה רדיקלית", קוראים לו, והתגובה הנפוצה ביותר של אנשים למשמע המונח היא: WTF זה הדבר הזה?
למרות שנכתב עליו בעבר, המושג עדיין לא חלחל למיינסטרים. כלומר - לא קיים מחוץ לוויכוחים בטוויטר. זה יכול להיות בין השאר בגלל שזה נשמע כמו מסוג הדברים שאיזה בחור עם קעקוע שמש עשוי להסביר למישהי שהוא רוצה להזרים בסוף מסיבת טוגות. השימוש במילה מונוגמיה הוא מראש קצת טריגרי, כי היא כידוע אבן הבניין של מערכות יחסים מסורתיות, ומילה נרדפת ל"שעמום המחץ" כבר מזה זמן, אז מה לעזאזל יכול להיות כל כך רדיקלי במונוגמיה?
אז מסתבר שיש כזה דבר עכשיו.
אחד התומכות הבולטות של המונוגמיה הרדיקלית היא רובין אוקס מבוסטון, מחנכת, נואמת ופעילה חברתית שעורכת את Bi Women Quarterly. אוקס אומרת שהמסע שלה לעבר המונוגמיה הרדיקלית כלל הרבה בדיקה עצמית והטלת ספק. כדי להסביר את המושג, היא מציירת ניגוד בין "מונוגמיה רפלקסיבית" - שהיא קבלה עיוורת של העובדות שגדלנו לתוכן - שככה זה זה אמור להיות, ושזה המבנה המועדף מבחינה מוסרית וכלכלית - למצוא בן זוג מיני אחד ולדבוק בו למרות כל הקשיים. מונוגמיה רדיקלית זה בדיוק אותו דבר, אבל מודע. במקום לקבל את זה כעובדה, הרדיקליים עושים - לבין בחירה מושכלת ומודעת במונוגמיה רדיקלית.
"מהיום שנולדנו, יש הנחה גורפת שלא נהוג להתדיין לגביה, שנגדל, נתאהב במישהו מהמין ה'הפוך', נתחתן ונהיה מונוגמיים", מסבירה אוקס. "ככל שגדלתי והשתחררתי, הגעתי למקום מפותח יותר, שבו התברר לי שיש שליטה ובחירה, ושכוחי נמצא בהטלת ספק בנורמות התרבותיות, ובבחינה מחדש של נכונותן".
אחרי שפירקה את ההנחה הזאת מספיק כדי להבין, למשל, שמונוגמיה אינה עדיפה באופן מוחלט על פוליאמוריה, אוקס ניסתה, לדבריה "לכבות את הרעש התרבותי" סביב איזה סוג של מערכת יחסים היא אמורה צריכה לרצות, ולשאול את עצמה במקום זאת "מה אני כן רוצה". במילים אחרות: מונוגמיה יכולה להיות בחירה שמגיעים אליה - מתוך שקילה של האלטרנטיבות והבנה עמוקה שזה מה שאתם באמת רוצים ומתאים לכם, במקום הליכה עיוורת אחרי ההתניות החברתיות בזמן שאתם מדמיינים ש"קיבלתם החלטה".
בסופו של דבר אוקס הגיעה למסקנה שמונוגמיה היא תצורת היחסים שעובדת הכי טוב בשבילה, אבל אומרת שהיא הגיעה למסקנה הזו בדרך שונה מאוד מבעבר, וכי מונוגמיה רדיקלית היא רק השם שנתנה לתהליך ולמסקנה זו. "למען האמת, אין לי מושג אם טבעתי את המונח הזה או שגם אנשים אחרים עשו זאת. והאמת, אני לא חושבת שזה באמת משנה".
גם הסופר ג'ריקו וינסנט משתמשת במונח "מונוגמיה רדיקלית". היא מתרגלת את זה עם בני זוגה, ומלמדת את זה כ"סוג מסוים של מערכת יחסים אינטימית", אבל אומרת שלא הייתה מודעת לכך שמישהו אחר השתמש בביטוי לפני שיצרתי קשר. עבור וינסנט, זוהי אלטרנטיבה פרוגרסיבית ל"מונוגמיה הישנה של ההורים והסבים שלנו, שלא ממש עובדת היום". זה לא עובד, היא מאמינה, "כי זה לעתים קרובות מבוסס על הטרונורמטיביות ומיזוגניה, ולעתים קרובות מאוד מוליד שעמום, חוסר נאמנות וקיפאון".
התיאור שלה את המונוגמיה הרדיקלית עשוי להישמע מושך משום שבתוכו נמצאת ההכרה בכך שמונוגמיה עלולה להיות מגבילה - במיוחד אם אתה אדם שרואה בחשדנות מערכות הטרונורמטיביות מסורתיות. אבל גם כאדם קווירי, זה לא בהכרח אומר שצריך לנטוש את המונוגמיה לחלוטין רק בגלל מה שהיא מייצגת.
האם גם אתם יודעים איזו צורה היא "קיקי" ואיזו "בובה"?
"ככה תזרים לשלישיה בשני צעדים פשוטים" מעצימת הגברים מדברת
הסמים, השנאה, החנופה והחד קרן: הנשים שעשו לנו את השבוע
אתגר ה-boob lift שבר את הרשת: נשים מרימות חפצים עם השדיים
"מונוגמיה רדיקלית עובדת בשבילי כי תמיד רציתי אהבה ענקית. רציתי להיות המקור לשמחה ועונג של אדם אחד ורציתי שהוא יהיה שלי", הם אומרים. "ואז גדלתי, ושמעתי שזה מגוחך, לא מציאותי ולא בריא, אז ויתרתי על מונוגמיה והתאמנתי בפוליאמוריה. אבל בדיעבד הגעתי למסקנה שגם המסרים של האנשים האלה היו שגויים. אם ניגשים אליו מתוך כוונה, מאמץ, ונכונות לצמוח, אפשר לקבל אהבה גדולה וקסומה".
זה נשמע מדהים, אבל ביננו - קל לומר מילים כמו "מאמץ והתכוונות" - אבל מה זה בעצם אומר בפועל? ואיך זה שונה מלנסות פשוט לגרום למערכת יחסים לעבוד כמו שכל הזוגות המשועממים עושים כבר עכשיו?
"אם אני משועממת ורעבה למשהו חדש, או סתם לא מרוצה מאלמנט כלשהו אצל בן זוגי" מפרשת וינסנט "במקום לחפש לענות על הצרכים האלה באמצעות מערכות יחסים אינטימיות אחרות, או בגידה, אני מתמודדת עם הבעיות האלה בהבנה שהן שלי, שבאתי איתן מהבית - ולוקחת אחריות על השמירה על מערכת היחסים שלנו חיונית ומרגשת עבור שנינו", היא מסבירה.
"מונוגמיה רדיקלית לא אמורה להיות קלה", היא מוסיפה, "אבל המאמץ הכרוך בכך הוא פשוט חלק בלתי נפרד מההיכרות עם מישהו ברמה עמוקה. יחסים אינטימיים מעוררים לפעמים טראומת ילדות, ומונוגמיה רדיקלית מודעת שמקובלת על שני בני הזוג, יוצרת איזור של ביטחון המאפשר לכל אחד להתמודד עם הטראומה שהוא נושא, ולעשות את העבודה המאתגרת של ריפוי הטראומה הזו, בעזרת בן הזוג, שיכול לסייע - כי הוא לא מרגיש מאוים, מאחר ולא מאשימים אותו בכל הרגשה רעה".
אמילי לביניה, עיתונאית עצמאית ואקדמאית בתחום הבריאות, חושבת על מונוגמיה רדיקלית באופן דומה לאוקס. עבורה, זה לא כל כך "רדיקלי" ויותר "בחירה מודעת שנעשית כאשר אדם חמוש בכל העובדות".
כמו רבים מאיתנו, לביניה בילתה שנים בהיאחזות באידיאל שלפיו למערכת יחסים מונוגמית יש איכשהו ערך רב יותר - כולנו גדלנו עם אגדות וסרטים על סול-מייטס ואהבת אמת אחת. ברגע שהבינה את העיקרון של הטרונורמטיביות, התחוור גם לה שאנחנו לא צריכים להיות יומרניים לגבי מה מהווה "מערכת יחסים בריאה, או נכונה" - ולקבל שעבור כל אחד זה אומר משהו אחר - מה שגורם לאינדיבידואל להרגיש טוב, מוכל, ומועשר.
לבחור במונוגמיה רדיקלית אחרי שחווים סוגים רבים של מערכות יחסים, מבינים מה עובד בשבילכם ומהמקום הזה לבחור להיות במערכת יחסים מונוגמית מודעת, היא קובעת "אני יודעת שגם מונוגמיה וגם אה-מונוגמיה עובדות בשבילי - אבל אני לא מרגישה שום סוג של בושה או לחץ לגבי בחירה באחד או בשני, בהתאם לתקופה ולבן הזוג".
אז בלי להישמע יותר מדי קארי בראדשו, האם מונוגמיה רדיקלית יכולה אי פעם להפוך למונח ופרקטיקה נפוצים? זאכרי, בעל טור סקס, מאמין שכולם צריכים לפחות לחשוב על זה, כי הדבר החשוב הוא לא המסקנה שאתה מגיע אליה, אלא תהליך החקירה העצמית.
הוא גם מציין כי מונוגמיה לא חייבת להרגיש מחניקה, ואומר: "אתה לא חייה לחיות עם בן הזוג שלך, ולא מוכרח לבלות איתו כל רגע של התעוררות. יכולות להיות לך מערכות יחסים מספקות אחרות בחייך. השותף האחד הזה לא צריך למלא את כל הצרכים שלך, גם אם החלטת להיות מונוגמי".
וינסנט מוסיפה שהיא מקווה שמונוגמיה רדיקלית תצבור פופולריות ומאמינה ש"אנחנו לא צריכים ליפול למלכודת של ההנחה שפוליאמוריה היא הבחירה היחידה במערכת יחסים נאורה ומתקדמת. יש יותר דרכים לגשת למערכות יחסים מאשר להחזיק המון בני זוג או להתחתן עם מישהו עד גיל 30 עד המוות, כי זה מה שהחברה אומרת שאנחנו צריכים לעשות".
"יש אנשים שבאמת רוצים מונוגמיה", אומרת וינסנט. "אני חושבת שזה רצון בריא ואני מקווה שלמי שרוצה את זה, מונוגמיה רדיקלית תציע פתרון חדש לגמרי".