סקס תמיד היה עניין מסובך בעיני. אולי זו הסיבה שהתחלתי להתעסק בו בשלב יחסית מוקדם - כדי לנסות לפענח מה אני עושה לא בסדר - למה זה פחות כיף ממה שסיפרו לי וראיתי בסרטים. עכשיו, החודש אהיה בת 51, והגעתי לבגרות מינית בסוף שנות השמונים, כשלא היה אינטרנט, אף אחד לא דיבר על סקס, ומאמרי "מידע" למיניהם היו מפציעים במגזיני נשים מדי פעם, רק כדי לבלבל אותנו עוד יותר, כי בחברה שבה נשים מתביישות להודות שהן מאוננות בינן לבין עצמן, ברור שגם המאמר מוטה לטובת הגבריות השולטת בשיח.
האמונה הבסיסית כמעט של כל אישה צעירה אז היתה שהיא אמורה פשוט ליהנות מסקס, גם אם הוא מסתכם בחדירה, פמפום ותו לא. ישעה כל אחת שהנאה אמורה להתבטא כלפי חוץ בצורה של גניחות והתפתלויות משונות שאותן חיקינו מסצנות הסקס הספורות שנתקלנו בהן בסרטים וראינו בסרטים (היוש הלגונה הכחולה) ואם לא קורה הדבר הזה שאף אחד לא באמת הסביר לך איך הוא אמור לקרות - אז כנראה שמשהו אצלך פשוט לא עובד, ושכל המשפטים האלה שאימהות ליטרלי היו אומרות לבנותיהן, כגון: "תשכבי ותחכי שזה ייגמר", או "תחשבי על אמא אנגליה" - הם בגדר עצות חכמות ולא סימפטומים של דיכוי.
בתוך המציאות ההזויה הזו נולד המאמר "המין הנשי, או - איך לא לעצבן לנו את הדגדגן", לפני יותר מ-25 שנים. כתבתי אותו "בצחוק" לחבר שלי שלא ידע לרדת לי כמו שאני אוהבת, במחשב שלו, ב"איינשטיין". מאז הוא הפך לטקסט הויראלי הראשון בישראל (עבר במייל בתקופת האינקרדי-מייל), הספיק להילמד באוניברסיטה במסגרת קורס ג'נדר, עלתה תוכנית בשם "סקס והעיר הגדולה", השיח לגמרי השתנה וקרו עוד כמה דברים זניחים כמו תנועת מי-טו.
אחרי שניר הלך נותר רק לחכות שדור יודה שהוא רוצה את נויה
השלט של עומר דהן הוא הגשמת סיוט עבור האישה החילונית
לצערנו, עדיין רלוונטי: איך לא לעצבן לנו את הדגדגן
אז איך זה יכול להיות, תסבירו לי, שאני פותחת את הפוסט הניו יורקי ומוצאת טור של אישה אחת בשם יאנה הוקינג, תחת הכותרת "למה כל כך הרבה נשים עדיין מזייפות אורגזמה?".
איך יכול להיות שאנחנו כמעט 30 שנה אחרי, ועדיין לא לכולן ברור שאין שום טעם בהצגה הזאת כדי חלילה לא להיראות פגומה בעיני איזה דביל?
"אחת התלונות הכי נפוצות בקרב הנשים הוא העובדה שרובן מזייפות אורגזמות" היא טוענת בטורה ומוסיפה "ואני יודעת בדיוק למה הן עושות את זה".
היא ממשיכה:
"גברים עושים הכל לא נכון!" היא מתלוננת "צפו בכל סצנת מין בכל סרט - הייתם חושבים שנשים מקבלות אורגזמה ברגע שגבר מכניס את האיבר שלו לתוכה. לפי רוב הסרטים, כל מה שגבר צריך לעשות זה לדחוף אישה אל קיר, או להיכנס למיסיונרית סטנדרטית, ואנחנו גונחות בהנאה תוך שניות".
היא מוסיפה ואומרת לקוראיה שלא ככה זה עובד בחיים האמיתיים, שנקודת הג'י שלנו לא נמצאת כל כך מהר, ומציעה לגברים להתחיל במשחק מקדים (כאילו אנחנו באייטיז). "קח את זה לאט, תעשה את זה כיף. ותזכור - צריכים לתת לו הרבה תשומת לב. כי רוב הסיכויים שהאורגזמה המרעישה הזאת שאתה חושב שהרגע נתת לה... ובכן, תן לה אוסקר, כי היא זייפה אותה באופן מרשים למדי."
חשבתי שאני הוזה. לא הגיוני שיאנה הוקינג כותבת בניו יורק פוסט בשנת 2023 את אותם הדברים שכתבתי ב-1998 ותליתי בשירותים של חברה, 7 עמודים מודפסים בשבעה שמרדפים קשורים בחוט. לא הגיוני שנשים עדיין מזייפות אורגזמות וגברים עדיין לא יודעים מה לעשות עם דגדגן. לא הגיוני.
מה, כל השנים האלה שאנחנו מדברות, אף אחד לא מקשיב? כל המדריכים, הטיפולים, הסדרות, הסרטים, היחסים הפתוחים, הפוליאמוריה, מועדוני S&M, ניצתוחים להתאמה מגדרית ו-7000 הצורות השונות שאנחנו מתעקשים שיהיו כדי שכל אחד יוכל להגדיר את הג'נדר ואת הנטיות שלו/ה/ם במדויק - אחרי כל אלה, עדיין הרבה נשים מזייפות אורגזמות?
הנני משמיעה בזאת אזעקה עולה ויורדת, מדליקה נורה אדומה מהבהבת, מציבה שלטי 'זהירות כלב נושך', ומסיקה את המסקנות העגומות הבאות:
א. סתם אני מתאמצת
ב. נשים כנראה עדיין חושבות שהן פגומות מהיסוד
ג. כשאישה שונאת את עצמה כל כך, אין לה זכות לדבר על העצמה בטיקטוק
ד. כל עוד נשים לא יקחו אחריות על הדבר הבסיסי הזה שקוראים לו "הנאה ממין", אסור לנו להאשים גברים בסקס גרוע
לא ייאמן שזה עדיין לא מובן מאליו לכל אחד ואחת ושצריך להגיד את זה, אבל אם צריך, אז צריך:
אל תזייפו אורגזמות. אם לא גמרת, אז לא גמרת. זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתך, ואם את רוצה לגמור - הוא צריך לדעת שלא גמרת.
אם הפחד שלך זה שהוא יחשוב שאת סקס לא טוב ויילך - תתמודדי עם העלבון הזה בראש מורם ותמשיכי הלאה ללמוד, ללמד וליישם את מה שעושה לך טוב. אם הפחד שלך זה שהוא ירגיש רע עם עצמו כי לא גמרת - הוא צריך להתמודד עם המכה לאגו, ולשאול מה לעשות ואיך.
ואם הוא שואל (וכמעט כולם שואלים) בחייאת, תגידי לו. תגידי בדיוק מה את רוצה, איפה, עם איזו יד והאם בו זמנית או לסירוגין, או על הבטן או על הגב. אם את מחליטה לקחת איתך את האורגזמות שלך לקבר ולא לחלוק אותן עם העולם, זה גם סבבה, אבל לפחות אל תתלונני, או שתעברי לשכב עם נשים, שם יותר ברור מראש מה עושים, וגם התקשורת הטכנית הזאת אולי פחות מביכה.
נסיים כמו בחתונות בסרטים, כששואלים את הקהל אם למישהו יש משהו לומר על האיחוד הזה, ואם לא, אז הוא מתחייב לשתוק לתמיד. אז אם בסקס הראשן שלכם זייפת אורגזמה ולא דיברת - כבר הרסת הכל, וסתמי לעד.