אחרי שניר הלך נותר רק לחכות שדור יודה שהוא רוצה את נויה

"אם כולכם יושבים פה, כנראה שמשהו נעשה לא נכון", אומרת מאיה ליובל הבוכייה, דניאל המיואשת ודור המאוהב בנויה, ומסבירה לשלישייה שהפעם ההפקה החליטה לבחור עבורם את בני הזוג. הגיוני. אחרי שהניסיון המטריף להחזיר מן השאול את דודו מחתונמי לא צלח, התוכנית לא יכולה להרשות לעצמה פיאסקו נוסף, ולפי מצבם הנפשי של המתמודדים באמת אי אפשר לסמוך עליהם שיבחרו את הפייבוריט של ההפקה.

לדניאל זה מרגיש מעולה, קרוב לחיים האמיתיים, ממש כמו לצאת לבליינד דייט, שזה בערך הדבר הכי נוראי שאפשר לעשות בחיים האמיתיים; דור מרגיש שהפעם זה הולך להיות שילוב מדויק בין רגש לחברות וכמו כל מי שמחפש רגש הוא תוהה בעיקר אם היא יפה; וליובל כבר אין שום סטנדרטים והיא רק רוצה מישהו שנועל נעליים. וואו, איך אני שמחה בשבילה שניר עזב.

"חבל שאת לא כנה": העוקבים יוצאים על ויקטוריה בקהאם
אין ניילון נצמד גדול מספיק בעולם: תנוחות שמתאימות לסקס במטוס
רק פאן וכיף? הלוואי. מאחורי הפרידה מרסקת הלב של ניר ויובל

תומר נראה כמו מותק של בנאדם, הוא גם חתיך (הרבה יותר מניר אם אתם שואלים אותי), אבל יש לו בעיה רצינית מאוד - הוא כל כך נבוך שזה משתק אותו, ליטרלי, ומשאיר אותו עם חיוך גדול מדי וקפוא מדי ועם מניירה לא ברורה של סנטר מורם. יובל לא מבינה אם זה בגללה או בגלל המצלמות וזה כנראה שילוב כלשהו בין השניים. אפשר לראות על שפת הגוף שלו שהוא אובר מודע לעצמו, אבל אין ספק שרוב המבוכה היא בגלל המפגש איתה. בואו נגיד שכשהוא אמר שהוא לא יוצא לדייטים, לא נפלתי מהספה.

ברגע שמגיעה השתיקה המביכה הראשונה - זהו, הוא בכביש ללא מוצא. כל מה שעובר לו בראש מכאן ואילך זה ביקורת עצמית וניסיון נואש לחשוב על נושאים לשיחה, דבר שרק גורם למוח שלו להתרוקן עוד יותר. תאמינו לי, ניהלתי פעם קשר שלם ככה. לא הצלחתי לדבר מרוב פחד לא למצוא חן. עד היום אני לא יודעת לשים את האצבע על למה זה לא עבד. וליובל ותומר אין אפילו את האפשרות לברוח לסקס כדי למלא את החלל.

כשסופסוף מגיע הרגע ותומר עומד להגיד משפט אחד שלם - משה קוטע אותו, ואפילו העורכים מסתלבטים על הבחור שההפקה עצמה בחרה, כשבמסיבת הבריכה הם מניחים את הפריים של יובל ותומר יושבים בדממה, ומיד אחריו את עוז אומר "נראה לי הביאו אותם קפואים". לא יפה.

טוב עשו הבנות שאמרו ליובל לדבר איתו, כי הוא באמת במצוקה, וככל שהיא מתרחקת ובוכה, הסרטים בראש שלו הולכים ומתעצמים ואיתם השיתוק. נצטרך לראות אם משהו ישתחרר בשני הימים הנותרים, אבל לפי איך שזה נראה, תומר וחיוכו המבוהל יחזרו מהר מאוד למושב.

כבר אמרתי שההפקה באה לבאס? כי ההפקה באה לבאס. הפעם, לפחות לא בבחירה של הגבר, כי מאיך שזה נראה כרגע, דניאל קיבלה את הגבר המושלם. הוא נראה טוב, הוא כיפי, הוא לוקח יוזמה, הוא כל הזמן מניע את השיחה והכי חשוב - הוא לא מפסיק להחמיא לה. מוניקה חושבת שזה שדניאל פתאום כל כך זורמת זה בגלל שהם שינו לה את השגרה, אבל זה ממש לא בגלל שהיא יושבת פתאום על ספסל, אלא בגלל שכבר כמה דקות היא רק שומעת איזה חיוך יש לה ואיזה ריסים וכמה היא נראית מדהים ואיזה אנרגיות יש לה.

כשהיא שומעת את הסיפור על הפיגוע שהוא עבר כילד בכלל יוצא ממנה הצד הטיפולי שיש לכולנו ואיתו מגיע גם המגע והנה הם אפילו מתחבקים. אבל אז ההפקה - המבאסת - באה עם הרעיון המדהים: בואו להשתחרר במסיבת בריכה! כי הרי ידוע שלנשים, ש-99% מהן אוכלות איזשהו סרט לא מוצדק על הגוף שלהן, אין דבר משחרר יותר מלפזז בבגד ים, בעיקר בפומבי, ועוד יותר כשזה מול גבר שזה עתה הכרת.
כצפוי, מי ששונאות את הרעיון הן דניאל ויובל, אבל בעוד שליובל, שלא מנסה להרשים אף אחד, אין בעיה להגיע לבושה למסיבת הבריכה ואף להגדיל לעשות ולהתכסות בסוודר, לדניאל זה מפריע ממש. כי עד שסופסוף הייתה לה התחלה טובה, הנה ההפקה דואגת שהיא שוב תצא הלא זורמת, המבאסת. אין דבר יותר גרוע בתחילת קשר מלהיות "כבדה". אבל עוז הנסיך לגמרי רגיש אליה ולסיטואציה, רואה שהיא לא מקבלת בטוב את הבשורה ולמרות שלא בא לו לוותר הוא לגמרי מנסה לבוא לקראתה ולא נראה שיש לו גרם של שיפוטיות כלפי ההתבאסות שלה. אני אופטימית לגבי השניים האלה.

אחרי שלושה ימים שבהם נויה התלהבה מזה שעם משה היא מרגישה שלווה ורגועה, הגיעה תסמונת היום הרביעי, שבו נויה מבינה שזו לא שלווה אלא שעמום. משה מנסה לגרום לה להיפתח על ידי הטריק העתיק בספר - להיפתח בעצמו, אבל זה מעט מדי או מאוחר מדי או לא מספיק אטרקטיבי כדי לספר לדור. זה מעורר בה חשק כל כך גדול לספר למשה מה עובר גם עליה, שהיא מחרטטת כמה משפטים כלליים עם סימן שאלה בסוף. נראה שלמשה זה מספיק והיום ממשיך.

"בא לי סדנה כזאת כיפית" - אמר אף אחד אף פעם, חוץ מנויה בהוראת ההפקה, והשניים יוצאים לסדנת מיחדוש. לנויה זה נשמע מהמם, אני מעדיפה ללכת למסיבת בריכה. "יאללה, הולכים ליהנות!" - אמר אף אחד שבאמת עמד ליהנות אף פעם, אבל המדריך בכל זאת מנסה. לצערו של משה, הוא מחליט להכין בסדנה משהו שקשור אליו ואל נויה, וזו כמובן טעות פטאלית.

רגע אחרי שהם צועדים במדרחוב נחלת בנימין עם גושי העץ הכעורים, ואחרי שנויה מתלהבת מצבע שליטרלי אין בו שום פיגמנט, היא אומרת שפתאום נהיה לה מלחיץ. משה עונה "זה שלך" - צמד המילים הכי פאסיב אגרסיב שיש, אבל כשהוא בטוח שהיא לא שומעת, בטסטה, הוא פותח עליה ב-200 קמ"ש ולפאסיב לא נותר שום זכר.

נראה שלשניהם מתחיל להימאס אבל את נויה זה לא ממש מטריד. כאמור, היא כבר לגמרי משועממת. אבל כשמגיעה מסיבת הבריכה, סופסוף חוזר לחייה האקשן, בדמותו של דור ובת הזוג החדשה שלו. זה כל כך מרגש אותה לעדכן את כריסטינה בדרמה הגדולה שהייתה כשדור חזר, ולהציג מולה חזות של אקסית מפרגנת, שלראשונה מסכימה לאכול אוכל שמישהו אחר הכין. אבל כריסטינה לא קונה את תצוגת התכלית שלה, וגם אני לא.

ומהצד השני של הקומדיה הרומנטית המעיקה בה שני הגיבורים מתכחשים לרגשותיהם עד שמישהו מהם עולה על טיסה וזאת בעיה כי זה לא חלק מהפורמט של אהבחה - דור פוגש את מי שאמורה לענות גם על הצורך שלו ברגש וגם בחברות: כריסטינה. על פניו, זה באמת נראה כמו חיבור מעולה, אבל בפועל אין לה שום סיכוי.

כמה דקות לתוך ההיכרות דור מכיר לכריסטינה את השם שילווה את הקשר שלהם מרגע זה ואילך - נויה, או כפי שהוא מכנה אותה: חיים שלי. החברה הכי טובה שלי. לא פחות. בהתחלה, כריסטינה מקבלת וזורמת, מתוך הנחה שאם זה לא הסתדר זה כנראה לא זה. אבל כיוון שיש לה מוח, היא מבינה שאם כל מה שהיה חסר לדור בקשר עם נויה זו חברות, ועכשיו הם החברים הכי טובים, מתישהו הוא יעשה את החישוב. עד שזה יקרה, דור מרגיש צורך לומר באפלטוניות גמורה: "ילדה יפה, לא?" על התמונה של נויה, בעוד שלשקד הוא מתייחס במילים "מישהי אחרת" ואפילו לא טורח להזכיר אותה בשם.

למזלנו, גם כשההפקה מבאסת, תמיד יש לנו את צוות העריכה ששותל מסרים, ואחרי הדחקה של "הביאו אותם קפואים" הם דואגים לסיים את הפרק עם קריצה על חשבונו של דור, שאומר: "בחיים לא קרה לי שהייתי בקשר עם מישהי ומאוהב במישהי אחרת". לגמרי אחי, ומסיבת בריכה זה משחרר.