אין גברים כאלה: השקרים שסיפרו לנו בברידג'רטון

בריג'טון יצאו בעונה שלישית. יותר נכון - הם יצאו בפריקוול שמספר את הסיפור של המלכה הצעירה. אבל לצורך העניין זה לא באמת משנה מה זה ואיך קוראים לזה, כי יש לנו 6 פרקים חדשים שכוללים את אותן התלבושות המדהימות, אותו הקול של המספרת, אותן דמויות, רק שהפעם הן מזגזגות בין הבריג'טון שכולנו מכירים - לזו של פעם - כשהמלכה היתה בת 17, והכי חשוב - יש לנו שוב סיפור אהבה ענק ומדהים ורומנטי ומרגש, כזה שכולל גבר יפיפה, המון מבטים מאוהבים, סקס נפלא והמון המון זיקוקים של אהבה. אני מתה על הסדרה הזאת, אבל הבעיה היחידה בה היא העובדה שהיא מציבה לנו ציפיות לא ריאליות ממערכות יחסים ואהבה.

עכשיו כולנו רוצות גברים כאלו. אלו שנמצאות בזוגיות מתחילות לפזול לעבר זה שיושב לידן על הספה בבוקסר עם הגומי המתפורר ולא מבינות למה לעזאזל הוא לא מגניב אליה מבטים מאוהבים בין הביסים של החביתה החצי שרופה שלו, ואלו שיוצאות לדייטים לא יכולות יותר להתמודד עם שאלות כמו "מה הצבע האהוב עליך". מה הצבע האהוב עלי?! חום רך וזהוב, אותו הצבע שמנקד את העיניים שלי בעדינות וגורם לך להתבלבל! איך לא שמת לב אליו עד עכשיו?! איך זה לא הצבע האהוב עליך?! אלוהים יודע שכל אחד מהגברים של בריג'יטון היה שם לב אליו! וגם לעובדה שכשאני מחייכת האף שלי קצת מתקמט ושאני מאדימה קלות בלחי ימין כשאני מתרגשת. חתיכת אידיוט נטול רגש שלא שם לב לשום דבר.

אז אם הסדרה הזאת לא הרסה לכן עדיין את הציפיות שלכן מאהבה הנה עוד כמה דברים לא ריאליים שכולנו כמהות להם, אבל לא יקרו לעולם:

כוכבת "חתונה ממבט ראשון" הניקה את ארוסה - וזעזעה את כולם
חמש טעויות שאת עושה כשאת מגדילה שפתיים
הנסיכה הקסומה" ו"איך לאבד בחור" השתכרו, שכבו ויצא להם פרק

בלי לעשות ספויילרים, מדובר בציטוט שנאמר באחד הפרקים. הבעיה כאן היא העובדה שלמרות שכולנו רוצות להאמין שאנחנו יכולות לגרום למישהו להתרסק מהאהבה רק על ידי זה שנחלוף לרגע בזווית העין שלו, כנראה ליד מדף הנקניקים בסופר, זה פשוט לא ריאלי.

נכון, אהבה ממבט ראשון זה משהו שקורה, ונכון, כולנו מאמינות שאנחנו כל כך מדהימות שלמרות שזה לא באמת יכול לקרות - לנו זה כן יכול לקרות, אבל אם נחזור לרגע לעולם האמיתי, אהבה ממבט ראשון היא בדרך כלל בעיקר התלהבות, או משיכה, או שילוב כלשהו בין שניהם. כמה דקות אחרי זה, אחרי שאנחנו מתחילים להכיר ולהבין מי האדם שעומד מולנו, ובעיקר כמה חודשים או שנים לתוך זוגיות, הטירוף הזה מפנה את מקומו לחיבה, דאגה והרגל במקרה הטוב ועצבים ורוגז במקרה הרע. בכל מקרה גם אם ממש התלהבנו ממישהו זה בדרך כלל עובר, וכשמישהו לא מצליח לנשום כשאנחנו לא לידו זה בדרך כלל נובע מבעיה רפואית, או שפשוט שכחנו לשים דיאודורנט.

בבריג'טון כולם בתולים. הנשים בתולות כמובן - אולי בגלל זה הן כל כך מתרגשות כשמישהו נוגע להן בכתף, וגם הגברים הממש ממש שווים ויפים שמסתובבים שם אמורים להיות בתולים (בטח, זה לא שיש להם 40 משרתות יפיפיות שהיו מטפסות להם לתוך המיטות). בכל מקרה גם אם נאמין לרגע שכל האנשים האלו לא נגעו באדם אחר עד לליל הכלולות, מישהו יכול להסביר לי בבקשה איך אצל כל הדמויות הסקס הראשון כל כך מושלם? זה לא רק העניין הפיזי, שבו לגברים יש לא רק ביטחון בעצמם ובמה שהם אמורים לעשות אלא הם גם לא מתרגשים, מצליחים לגרום לאישה שמולם להרגיש ביטחון, יודעים איך לגעת בה ומחזיקים מעמד במשך שעות ארוכות, כולל החלפת תנוחות, מבטים אוהבים ועמוקים בעיניים וכמה סיבובים בלילה.

אמנם לא עשיתי סקר איכותי על הנושא, אבל כל סיפורי הסקס הראשון שאני שמעתי כוללים בדרך כלל חצי חיוך מובך ומילים כמו "לקח לנו זמן להגיע לשלב שבו אני נהנית" או לחילופין "זה לא ממש נכנס על ההתחלה". אגב זה קורה גם בסקס לא ראשון, פשוט עם פרטנר חדש - לוקח זמן להגיע לתיאום וללמוד איך לגרום לאדם אחר ליהנות וגם לא לשכוך להשתחרר וליהנות בעצמנו. עם כל הכבוד לתסריטאים, יש לנו שם שלושה זוגות ושישה בתולים - איך יכול להיות שאצל כולם הסקס מושלם וארוך ומתואם לחלוטין?

הכרתן פעם גבר עם פנים משורטטות, גובה וקוביות בבטן שיש לו הורים מצליחים עם מעמד, בית ממש שווה בשכונה טובה ועתיד מובטח? אני הכרתי, ואף אחד מהם לא מתבלבל או "לא מבין" למה שאישה תרצה אותו. כן, הם יכולים להיות נחמדים לחברים שלהם ולידידות שלהם, הם יכולים להיות מקסימים ודואגים, והם יכולים לדעת לחזר אחרי אישה, אבל הם לגמרי מבינים מה הם שווים ומה הם יכולים להשיג.

אלו לא הגברים שחושבים שמישהי תעזוב אותם למען החבר המכוער שלהם או שמישהי לא תרצה אותם כי הם "לא מספיק טובים". הגברים האלו מבינים מהר מאוד שהם סחורה חמה שכל אחת תרצה לקחת הביתה, והם יודעים לעבוד עם זה. בין אם הם מתנהגים יפה לנשים שאיתם או מחליפים אותן מדי שבוע, הם ממש לא מסתובבים בעולם במחשבה שאף אחת לא תרצה אותם או שהם לא ראויים. אז בבקשה תסבירו לי איך כל הדוכסים, הנסיכים, הלורדים והמלכים בבריג'טון חושבים שאיזו ילדה בת 17 מבית טוב (שכל חייה רק טוחנים לה במוח שהיא לא שווה כלום אם היא לא מתחתנת) לא תרצה אותם?

אני לא צריכה להסביר לאף אחת את האפיל שיש לבאד בוי טוב. האם זו מישהי ששברה להם את הלב כשהם היו בני 15? אמא שלא הראתה מספיק אהבה? טראומה מהצבא שגרמה להם להיחסם רגשית? מה זה משנה? יש נשים שעבורן ריח של גבר שלא יכול להתחייב טוב יותר מזה של עוגיות שהרגע יצאו מהתנור. וזה בסדר. הבעיה היא שבריג'טון גורמת לנו להאמין שעצם קיומנו בעולם הוא מספיק כדי לשנות את הדרך של הבאד בוי. עכשיו - כן, זה יכול להשתנות. יש גברים לא פנויים רגשית שפתאום מתאפסים ומפתחים מערכות יחסים בריאות וטובות, אבל זה לא בגלל שהם ראו מישהו עוברת בצד השני של הכביש. זה קורה בזכות טיפול, או בזכות תובנה כלשהי שמגיעה עם הגיל או לאחר כאפה שהחיים נותנים להם, אבל זה לא מגיע רק כי השיער שלך הסתדר נפלא הבוקר, תשאלו את כל החברות שלכן שכבר שנים מנסות לתקן את הגברים הפצועים האלו ללא הצלחה.