מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science גילה שבני אדם נישקו זה את זה על השפתיים אלף שנה מוקדם יותר ממה שחשבנו עד כה. עד לא מזמן האמינו החוקרים שההתייחסות הקדומה ביותר ללנשיקה מופיעה בוודות, קובצי הדת העתיקים של ההינדואיזם, כשנשיקת פה אל פה מתוארת באפוס ההודי העתיק "מהאבהארטה" שמתוארך בערך ללפני 3,500 שנים. גם בתנ"ך מוזכרות נשיקות, כמשגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין" - והיא נכתבה על פי ההערכות בידי שלמה המלך לפני כ-3,000 שנים.
אולם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קופנהגן בדנמרק ניתחו לאחרונה מקורות כתובים מהחברות המוקדמות של מסופוטמיה, מה שהוביל אותם למסקנה שהנשיקה הצרפתית המתועדת הקדומה ביותר של האנושות התרחשה לפני 4,500 שנה.
"במסופוטמיה העתיקה, שהוא שם כולל לתרבויות האנושיות המוקדמות שהתקיימו בין נהרות הפרת והחידקל בעיראק ובסוריה של ימינו, אנשים כתבו בכתב יתדות על לוחות חימר", ד"ר טרואלס פאנק ארבול, מאוניברסיטת קופנהגן, הסביר ל-SWNS. "אלפים רבים של לוחות חימר אלו שרדו עד היום והם מכילים דוגמאות ברורות לכך שנשיקות נחשבו לחלק מאינטימיות רומנטית בימי קדם".
מומחים האמינו בעבר שהנשיקה האנושית הראשונה התרחשה לפני 3,500 שנים בחלק ספציפי של דרום אסיה, והאמינו שהאקט הגיע בסופו של דבר לאזורים אחרים - רעיון שצוות המחקר חולק עליו. "אין להתייחס לנשיקה כמנהג שמקורו באופן בלעדי באזור בודד והתפשט משם, אלא נראה כי היא הייתה נהוגה במספר תרבויות עתיקות לפני כמה אלפי שנים", ציין ארבול.
"למעשה, מחקר על בונובו (שימפנזה ננסי) ושימפנזים, הקופים הקרובים ביותר לבני אדם, הראה ששני המינים עוסקים בנשיקות, מה שעשוי להצביע על כך שתרגול הנשיקה הוא התנהגות בסיסית רק בבני אדם. זה מסביר מדוע ניתן למצוא אותה בכל התרבויות", הוסיפה ד"ר סופי לונד רסמוסן, מאוניברסיטת אוקספורד.
על אף שנשיקות הן מצרך חשוב בהתנהגות אנושית זוגית, חברתית ומינית, המדענים אומרים שהפעולה שיחקה ללא כוונה תפקיד גם בהעברת מיקרואורגניזמים והתפשטות נגיפים בין בני אדם. אולם, מוקדם להאשים את הנשיקות בהאצת התפשטות נגיף ההרפס סימפלקס, מזהירים החוקרים.
"יש קורפוס משמעותי של טקסטים רפואיים ממסופוטמיה, שחלקם מזכירים מחלה עם תסמינים המזכירים את נגיף ההרפס סימפלקס", אמר ארבול. הוא הוסיף כי טקסטים רפואיים עתיקים הושפעו מתפיסות תרבותיות ודתיות - ולכן חשוב להבין שלא ניתן לקחת אותם כערך עובדתי. "עם זאת מעניין לציין כמה קווי דמיון יש בין המחלה המכונה 'בושאנו' בטקסטים רפואיים עתיקים ממסופוטמיה לבין התסמינים הנגרמים על ידי זיהומי הרפס סימפלקס", הוסיף ארבול, "מחלת בו'שאנו אותרה בעיקר בפה ובגרון או סביבו והתסמינים כללו שלפוחיות בפה או סביבו, שהם אחד הסימנים הדומיננטיים של זיהום הרפס".
רסמוסן הוסיפה: "אם מנהג הנשיקה היה נרחב ומבוסס במגוון חברות עתיקות, כנראה שההשפעות של נשיקות במונחים של העברת פתוגנים היו פחות או יותר קבועות".