דיברנו על הברבי ועל ההריון המוזר, ועל בתי השחי מה נגיד?

על הברבי של האח הגדול כבר דיברנו, מההריון הקריפטי כבר נדהמנו, אבל עוד לא ממש התבטאנו בקשר לבתי השחי השעירים של יובל לוי, שחקנית, כותבת על מיניות, ועוד תארים תל אביביים גנרים ברמות קשות קשות קשות, שגם דאגה לתקוע גרעפסים בזמן כל תעודת הזהות שלה, לא כי היו לה גזים בסרעפת, אלא מאותה סיבה שכולם אומרים ועשים את מה שהם אומרים ועושים בתעודות הזהות שלהם - בשביל הרושם הראשוני, וכדי ליח"צן תדמית אופטימלית (בעיניהם, כמובן).

היא ממש רצתה שכולנו נדע שהיא ,"מתקדמת" מבחינת דימוי הגוף שלה, מצב תודעתי שכנראה יוביל לאמירות בסגנון -

"אני אוהבת את עצמי כמו שאני"
"אני מרגישה מושכת בכל מצב"
אף גבר לא יגיד לי איך להתלבש"
וכו'

מעבר לזה שזה כבר משעמם את התחת, כל זה כנראה ייבנה לקראת לשיא טלויזיוני מרעיל אויר, שבו היא תיעמד ממש קרוב למצלמה, ותפליץ. ואז תנהל על זה דיונים מלאי אג'נדה, ועל כוונתה להעלות למודעות את העובדה שגם לנשים יש מעי גס, גזים, ושערות במקומות שונים. אולי היא לא תעשה ממש את זה, אבל אין לי ספק שכל העונה יתנהלו באיזור שלה דיונים מייגעים בדבר זכותן של נשים לעשות מה שבא להן, ושאין דבר כזה "נשי", או "לא נשי".


"הלכתי לעשות פיפי וגיליתי שהשוקיים שלי בגוון כחול"
גווינת' פאלטרו ממליצה בחום: צעצוע מין אנאלי ליום האב
התגרשו והמשיכו לחיות יחד 16 שנה. זו הייתה חתיכת טעות

1. נכון, בבסיס אין דבר כזה התנהגות נשית ולא נשית. הכל המצאות תרבותיות. זה מתחיל בהצלבת הרגליים המקושרת לישיבה נשית מכובדת (זו לא ישיבה טבעית - זה לא נוח, ואין דבר כזה), וממשיך בכל האיסורים והחובות של נשים לעומת גברים, שהרבה מהן נוגעות לאסתטיקה של עור חלק, והצנעת ריחות לא נעימים. זה מרגיז שבעוד גברים מסתובבים בעולם נינוחים עם עצמם ועם הגוף שלהם, מאיתנו מצופה להיות תמיד יפות, ריחניות, ונעימות מזג - כי גם חיוך הוא עול שנשים לקחו על עצמן - לא נראה לי שגברים מקבלים הערות בסגנון "למה אתה לא מחייך? בחור כל כך יפה".

ברור שזה מרגיז, ברור שזה לא הגיוני, וברור שכולם יודעים את הסוד הגדול, והוא שגם הושת הנשית מתפקדת כמו הגברית. נכון שזה עיוות, ונכון שזה לא אמור להיות חשוב. מצד שני, להכחיש את העיוות לא יעזור - צריך לעבוד כדי לשנות אותו לאט לאט. אחת הדרכים היא באמת לא לגלח את בתי השחי, ויש בי חלק שאומר "כל הכבוד לה", ואני מתכוונת לזה. וזה עדיין הרבה פחות אסתטי.

2. מה לעשות, אותי זה מגעיל שערות בבית שחי. יודעת שאני לא אמורה להודות בזה. אבל אני גם חושבת שפות זה לא דבר יפה במיוחד. אולי זו בעיה שלי, ואולי גם יש חלקים בגוף שלנו שהם פחות יפים, וזה לא יהיה נורא כל כך להודות בזה.

מה לעשות שזה איזור שמזיע, ושערות של בית שחי נוטות להיות ארוכות ודוחות? אני חושבת שגילוח בתי השחי הוא לא כורח נשי, אלא פריביליגיה - עד כדי כך אני חושבת שזה עדיף, שבא לי להתחיל תנועה של גילוח בית שחי גם אצל כל הגברים. בטוחה שהם יודו לי. בנוסף, אני חושבת שגם הסנאי שלכוד מתחת לזרוע שלהם כל הקיץ יודה להם גם. באמת, זה צער בעלי חיים.

3. אני לא מאמינה באונס המציאות, גם לא בשם ערכים גבוהים. ברור שבא לי גם לחיות בתוך עולם שיותר מקבל את כולנו על כל מה שיש ואין בנו, אבל זה לא העולם שלנו - רחוק מזה, ולהתכחש לבורות בדרך, לא יעלים אותם. אם תסרבי לראות אותם, עדיין תיפלי לתוכם בדיוק באותה המידה. יותר מזה - אני חושבת שגישה שמתעלמת מהנורמות הקיימות רק בגלל שהן מוטעות מעכבת את ההתקדמות. תעודת זהות שכל כך מלאה בהצהרות ג'נדר מסוג ה"אני מתקדמת יותר מכולכן", לא תגרום לנשים להרגיש יותר נוח עם עצמן, וגם לא תשכנע גברים שלא חושבים ככה ממילא, שבית שחי שעיר אצל אישה זה בעצם מהמם בעיניהם.

4. כדי להעביר מסרים מעצימים באופן יעיל הדוברת חייבת להיות מחוברת אליהם באופן שלא ניתן לפקפק בו, ולפחות לפי תעודת הזהות, המצב אצל יובל לוי נראה די הפוך. בחורה שטוב לה עם עצמה ועם איך שהיא בוחרת לחיות, לא מרגישה צורך כל כך עז להחצין את כל האג'נדות שלה בבת אחת, על ההתחלה. למען הסר ספק - שמתי לב שזו לא רק מחלה שלה, אלא מחלה כללית של תעודות זהות באח - בגדול, כל מה שדיירים אומרים בתעודת הזהות שלהם מתברר תמיד בסוף כבדיוק הפוך - אלה שמצהירים על עצמם כבעלי דיעה מוצקה הם סמרטוטים, אלה שטוענים שהם יסתדרו עם כולם מבלים את כל העונה בריבים, וככה זה תעודה תעודה. אז אולי היא הייתה רוצה להיות הבחורה הזאת, הבטוחה בעצמה כל כך שלא מרגישה צורך להיעזר בשום נורמה חברתית תומכת. אולי. הנסיון מראה שמי שדואגת להיראות חופשי באופן קיצוני, כנראה מרגישה מאד מאד כלואה.