נכון שיש זוג חדש בחתונמי אבל עזבו הכל - וואו. אוהד, אח של הכלה טלי. אמאלה. איזה גבר מהמם. גם חמוד גם גבוה, וגם יודע להגיד לאחותו "אני אוהב אותך" (כמה פעמים יותר מדי לטעמי, אבל יאללה), ראיתם איך הוא עמד בחופה בפישוק קל, קצת נשען אחורנית, ובלי לזוז? וייב של חגורה שחורה פוגש את הסנדק, ששיושב בסדנת חישול הברזל שלו וקורא את האלכימאי. צמרמורות. אבל מה שבעיקר הופך אותו לסקסי ומאד גברי, זו העובדה שאין לו הבעה של מטומטם על הפנים, אלא של מישהו שיודע להסתכל גם פנימה. אתן יודעות כמה זה נדיר?
ברור שאתן יודעות. מה אני שואלת שאלות מטופשות.
מצד שני, אחותו נראית כמו מישהי שלמרות שהיו לה הזדמנויות לעשות זאת, בחרה להישאר שבויה בתכתיבים חברתיים, ובמקום לשחרר היא חיה את העובדה שהיא חייבת גבר להתחתן איתו כדי לקיים את החלום שלה על משפחה. הפרק נפתח בסצינה מלחיצה שלה עם רופא נטול כאריזמה לשימור פוריות, שמסביר לה בקול חסר רגש על הביציות שלה ועל ההורמונים, כנראה כדי שנבין עד כמה זה קריטי למצוא ברגע זה ולא שניה אחת מאוחר יותר, בעל גנרי מקרטון עבור טל מרמת השרון, 36, שמגדירה את עצמה 'בחורה של בית ומשפחה שאוהבת גברים של פעם', אבל גם 'טכנולוגי ומודרני', כמוה, ואם יהיה טוב, היא מוסיפה "עוד ארבעה. חודשים מתחילים לעבוד על ילדים".לא נראה שאיכות הזוגיות רלוונטית במיוחד, והיא באה לחתונמי כדי להשיג את המבנה המשפחתי היפה זה שמשמש מגן מעצמך ומהעולם.
"מעדיפה לגדול לבד מאשר לנבול ביחד. אני רווקה מעל גיל 40"
מזל שכולם צבועים: המיתוג החדש והמרהיב של דיאן
מצאתי הודעות ישנות בטלפון שלו - כשנפגשנו הוא קרא לי 'מכוערת'
ולכן זו התאמה גאונית. תכירו את רון שוורץ, בן 37, משדרות. לא אוהב את המרכז, למד הנדסת חשמל, יש לו תואר שני באנרגיה סולארית, אוהב את העבודה שלו, איש של משפחה, ערכים מיושנים, עבודה קשה ואוצר מילים מספק בלבד.
גם הוריו של רון נשואים עדיין, ובית מסורתי עם הקפדה על החגים ועל תפילה בכותל לפני אירועים חשובים, זה מה שהוא רוצה לבנות גם עם האישה שלו. רק מה - בשדרות. למה? כי ככה הוא רגיל ופקקים זה איכסה. אין לי ספק שהוא מצפה ממנה, אם לא לצורך התוכנית, אז בוודאות כשיחיו יחד (נראה שהם יחיו) לעבור לגור איתו שם, ולא להיפך.
גם ההורים של טל הדגימו לה מערכת יחסים "כמו באגדות", ככה לפחות לפי זכרונה, עד שאמה נפטרה מסרטן כשטל הייתה בת 21. אולי בראש שלה נעשתה אידאליזציה למערכת היחסים של ההורים עקב הנסיבות, אבל לצורך העניין זה לא באמת משנה. הדבר היחיד שחשוב זה שבראש שלה יש תמונה מאד ספציפית לאיך זה אמור להיראות. במאמר מוסגר, מבחינה פסיכולוגית עד היום לא הבנתי מה גרוע יותר - להיות אדם שהוריו העמידו לו דוגמה מזעזעת וזה דפק את איך שהוא רואה זוגיות, או להיות אדם שההורים שלו נתנו לו דוגמה מושלמת וזה דפק את איך שהוא רואה זוגיות.
יעל, לעיונך.
מזל שטל גרושה ללא ילדים, כי הגירושים המאכזבים גרמו לה להתפכח מחלק מהאשלייה - יכול להיות שעכשיו היא מבינה שאין כזה דבר "לנצח" כלום, והציפיות שלה יותר ריאליות. מה גם שגם רון עבר התפכחות - מסתבר שהוא היה במיונים של עונה 3 גם, ולא נמצאה לו התאמה כי, לדברי המומחים, הוא היה סגור מדי ושתלטן מדי. איזה מזל שבמבחן רחרוח החולצות שניהם נתנו אחד לשני עשר, זה לגמרי אור ירוק להתעלם מזה שהם גרים בקצוות שונים של הארץ.
בגדול אני צופה המון רגעי בלבול של טל, ומיד אחריהם כניעה לרצונות שלו, כי בכל זאת האינטואיציות שלה לא שוות הרבה, כמו שיעל הסבירה לה. נאמר לה במפורש, תקשיבי לאחרים - לא לעצמך. שזה אולי הדבר הכי קשה שאפשר להגיד למישהו. הרי לא כל מחשבה שעוברת בראש היא אינטואיציה - למעשה רובן פחדים וחרדות. פשוט צריך ללמוד להבדיל ביניהן, וכשזה קורה - צריך לגמרי להקשיב לעצמך ואך ורק לעצמך. למשל, שיעור ראשון - אם חשבת שזו אינטואיציה וטעית - זה היה פחד.
המכתבים שלהם התחילו, כמו של כולם, ב"היי את/ה", המשיכו ב"זה מוזר לכתוב אל מישהי שלא מכירים... ", "חשבתי עליך בכל רגע בשבועיים האחרונים - תהיתי מה אתה עושה, אם אתה מצליח להירדם", וכן הלאה. אוי, המכתבים האלה. הם גם זהים וגם תמיד מבטיחים הבטחות שהאנשים שכתבו אותם לא יכולים לקיים. הרגע של המכתבים והמתנות קצת טראגי אפילו, כי סביר להניח שזו המתנה האחרונה הכל כך מתחשבת וסמלית ומרגשת שתוחלף ביניהם. היצירתיות המוקפדת הזאת לא תמשיך איתם לתוך החיים האמיתיים, וגם - להביא אלבום זה לא יצירתי במיוחד. בכל מקרה אחותי, זה האלבום האחרון שתקבלי ממנו, תאמיני לי, ראיתי את כל העונות.
בפרק הבא בשבת: השיחה של נעם ומשה
החופה
בעוד האיש שמעיד על עצמו כמחוספס ורציני מנסה להחניק התקף חרדה בחדר החתן, ומזכיר לעצמו שזה "בסדר להראות רגשות". הוא דווקא כן מאמין לאינטואיציה שלו, שאומרת בבירור שהוא הולך להכיר מישהי בדיוק כמו שהוא צריך - יפה, חזקה ומרשימה, או במילים אחרות, מישהי שתתאים לו פיזית לתמונה המושלמת של איך משפחה צריכה להיראות מבחוץ.
מיד כשהיא נכנסת, כבר המבט הראשון שלו מאשר הכל. עוד לפני שהיא דיברה או הביעה דעה - הוא כבר ב=מגה בעניין שלה. כי גם אם הם לא מסכימים על כלום, אפשר להתגבר על זה כל עוד היא יפה וקלאסית כמו שהוא אוהב. השיחות הראשונות שלהם היו מורכבות בעיקר מהמילים מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה, ו"תודה, תודה תודה תודה תודה". שאר התוכן היה - יפה לך השמלה, את עם עקבים?", נרגעתי. "מה הגובה של העקבים? אה. את מטר 77 בלי העקבים אמרת? אני מטר 86, את נראית ממש טוב ואת מדהימה. איך את עם הדת? עשית מקווה? אני כותל!
אמנם זו רק ההתחלה, אבל קשה שלא לדמיין את התפקידים המגדריים במערכת היחסים העתידית הזאת, מה גם שכבר במעמד החתונה יצא לה מהפה המשפט "מה שנוח לך - נוח לי". מסכנה כבר רצים לה סרטים בראש איך הוא מצית מדורה ענקית מנעלי העקב שלה, אבל אמרו לה לא להקשיב לעצמה, אז היא מצייתת, ופוסקת שהוא גבר "מכבד". וזה "מכבד" של פעם, לא של היום. הולך להיות מאתגר. בשבילי, כאילו.
לפחות זו החתונה האחרונה שנראה, כי די, נמאס מהמכתבים, המתנות, הכלות והמלונות. יאללה, שתתחיל כבר העונה. על הריב של יואנה ותומר על ברקסים חזקים מדי אין הרבה מה לומר. נראה שתקעו אותו שם מאותה סיבה שאנשים שלא יודעים לבשל דוחפים אבקת מרק בכל סיר. רק אגיד שברור שיואנה צדקה. תומר יצא ילד מתגונן שתפסו אותו בקלקלתו, ואז גם הכחיש שהוא נפגע, והסתבך עם האגו של עצמו. יואנה התנהלה מול הערבוביה הזאת בצורה יוצאת דופן, והריב הסתיים בנשיקה והחלטה לדבר על זה אחר כך. שזה יפה.
מצד שני - יפה זה לא מדהים.