זה יושב לי כבר כמה שנים על הלב והגיע הזמן להוציא את זה: אני לא יכולה לסבול את המנהג שהתפתח, לדעתי, בבית האח הגדול, והפך לנחלת הכלל - להשתמש ללא הרף במילים "זאת האמת שלי", כאילו הן איזה חותמת שמכשירה כל עלבון, כל חוסר נימוס, כל חוסר טאקט.
באח הגדול, ה"אמת" ו"עמוד השדרה" חשובים יותר מהכל, ומי שמעז לחשוב רגע לפני שהוא מדבר, לנסות להבין את מי שחושב אחרת ממנו או חלילה לשנות את דעתו - נקטל מיד על ידי שליחי האמת מטעם עצמם.
מי שלקח את תפקיד לוחם הצדק אתמול היה ליאל קוצרי, שמשום מה החליט שאם הוא רב עם שי הוא יכול לדחוף פנימה במבצע 1+1 גם את שניר, ולנעוץ בו את העלבון הנורא: "אתה רועד משי ואתה לא אומר לה חצי מהדברים שאתה חושב".
חתונמי עתידני: מטפלים גייסו את צ'אט GPT לזיהוי יחסים רעילים
תכירו את אפליקצית הדייטינג החווייתית שלא מבזבזת לכם את הזמן
כמעט השתכנענו שיש להם סיכוי, ואז הבנו למה היא נלחמת עליו
אני מאוד מחבבת את ליאל, אבל הוא יורד מאוד נמוך כשהוא לוקח דברים שנאמרים לו באופן אישי וחושף אותם בפומבי ויותר מכך - מול האדם שעליו הדברים נאמרו. הוא עשה את זה פעמיים לשניר, גם כשאמר שיש דברים שהוא לא אומר לשי וגם כשאמר שהוא מרכל על אורי, ואז עוד היתמם ואמר: "מה אמרתי? שהוא מרכל על אורי? הוא באמת מרכל על אורי". שוב, האמת מכשירה את הפגיעה הלא הכרחית באחרים.
נניח שליאל יודע את כל מה ששניר ושי מדברים בינם לבין עצמם, עורך מעקב ומסמן את החפיפות בין הדברים ששניר אמר לו והדברים שהוא אמר לשי. ונניח שיש באמת דברים ששניר אמר לו ולא נאמרו לשי, או אולי - וזה חידוד עקרוני - לא נאמרו לה עדיין. כולנו יודעים שבזוגיות, גם הטובה ביותר, לפעמים אתה צריך להוציא קיטור ולהתלונן על בן או בת הזוג שלך. בטח ובטח אם אתם סגורים באותו בית 24/7 כבר חודשיים.
לדבר עם מישהו קרוב יכול לעזור לך לסדר את המחשבות וגם לתת פרופורציות או נקודת מבט שלא חשבת עליה, כך שלא רק שזה לא פסול לשתף אנשים קרובים במחשבות על הזוגיות שלך לפני שאתה משתף את בן/ בת הזוג, לפעמים זה אפילו מועיל.
קוראים לזה לספור עד 10 לפני שאתה יורה, ובין אם אתה עושה את זה עם אדם קרוב או בינך לבין עצמך, זה מאפשר לך לעבד רגע את מה שאתה מרגיש, לבחון אם אתה טועה או מגזים ואתם יודעים מה - אפילו לעדן קצת את מה שאתה מתכוון לומר. ליאל קורא לאנשים כאלה מרצים, אני מעדיפה לקרוא להם מאוזנים. ואגב, אני מעדיפה מישהו שיחשוב פעמיים אם הוא הולך לפגוע בי על פני מישהו שיבחר באמת שלו בכל עיתוי ובכל מחיר.
אני לא אומרת שצריך להסתיר דברים מבני הזוג או לשקר להם, בטח לא שצריך לקבל כל דבר שבן הזוג עושה ולא לשים גבול. אבל לא כל מחשבה שעוברת לנו בראש ראויה לקבל ביטוי. הרבה פעמים, למשל, אנחנו חושבים דברים מסוימים מתוך הדפוסים שלנו - דפוסים קורבניים, דפוסים מתגוננים או כל דפוס אחר שברוך השם, יש לכולנו בשפע - ודווקא אם נעצור רגע ולא נשפוך מיד את כל מה שעובר לנו בראש או בלב, נבין שזה מה שקורה.
אם שניר, למשל, הוא גבר קנאי, הוא עלול להתעצבן על שי בגלל משהו שאובייקטיבית אין איתו שום בעיה. אם הוא מודע לקנאה שלו, הוא יכול לשים לב לרגש שעולה, לתת לו להירגע קצת, לבחון את הסיטואציה בינו לבין עצמו ולהבין אם זה הכל בראש שלו או שהיא באמת עשתה משהו שלא מקובל עליו. אחר כך, הוא יוכל לבוא ולשתף אותה בכל מקרה, אבל זה כבר ייראה אחרת, כי כל הפואנטה של לחכות רגע עם הקאת האמת הכה דחופה שלכם היא לא בשביל לא להגיד את הדברים, אלא בשביל להבין איך.
בהקשר הזה, שניר ושי מאוד שונים וזה בא לידי ביטוי גם בשיחת הפרידה שלהם. שניר אמר לשי דברים מאוד לא נעימים ולא חסך ממנה ביקורת, אבל אולי בגלל שהוא חשב על זה כמו שצריך, הוא הצליח להתנסח בצורה מכבדת והוגנת. שי, לעומת זאת, הגיבה מאוד באימפולסיביות ולכן גם פגעה בו הרבה יותר ממה שהיה נחוץ, והרבה יותר מכפי שהיא התכוונה.
בסופו של דבר, כמו שבזוגיות צריך לדעת להתפשר ועם זאת לא לוותר על עצמכם (נוט טו ליאל: לא כל התפשרות היא ריצוי ולא כל ויתור הוא חוסר עמוד שדרה) כך גם צריך להיות כנים עם בני הזוג, אבל לשים לב שאתם לא סתם פוגעים בשם ה"כנות", ומצד שני גם לא שוקלים מילים כל היום והולכים על ביצים.
איזונים, כבר אמרתי. זה נשמע מסובך ואני לא אגיד שזה לא, אבל יש לי טיפ קטן שיכול לעזור: להוציא את הראש מדי פעם מהישבן של עצמכם. אה, ועוד טיפ קטן שיעזור לכם לבחור חברים ראויים (ליאל, אמרת שבזה אתה תמיד נופל): כשהם אומרים לכם "זאת האמת שלי" - תתחילו לחשוד.