גיא שמחי, סמל ראשון ולוחם בצנחנים נפל בתחילת המלחמה כאשר לחם בעשרות מחבלים והגן על תושבי קיבוץ רעים מפניהם. כדי להנציח את גבורתו ואת זכרו החליטה אימו אורית שמחי להשתמש בספר התורה שנתרם לעילוי נשמתו וזאת לקדם מסר של אחדות בחברה הישראלית, הכה משוסעת בימים אלה. פגשנו את אורית שמחי, אמא לביאה ומיוחדת במינה לשיחה מרגשת על הקרבה, הנצחה וגבורה.
הו, החרדה: צורת הדייטינג הנחותה ביותר מאיימת לשוב לחיינו
בוגד? שבע המילים האלה מוכיחות שאת לא חושדת בו סתם
"זרקתי את החבר שלי אחרי שבע שנים, והוא נתן לי את המתנה הזאת"
אורית שמחי, בת 53, ואמא של תומר, אלון וגיא. היא אדריכלית במקצועה, פרק ב' בקריירה המקצועית שלה. אחרי כעשרים שנה כמנהלת משאבי אנוש. בנה, גיא שמחי ז"ל, סמל ראשון בצנחנים נפל בתחילת המלחמה תוך הגנה על תושבי קיבוץ רעים. "בימים אלו ההרגשה מאוד מעורבת" היא אומרת "מצד אחד אני מרגישה כאב עצום על נפילתו של גיא, ומצד שני, אני לומדת לנשום מחדש. התחושה היא כמו שהוציאו לי את הלב, שמו קוצים ואמרו לי עכשיו תנשמי. זו המטאפורה הכי קרובה למה שאני מרגישה. אבל למרות הכול, אני חייבת להיות חזקה עבור המשפחה המופלאה שלי וללמוד איתם ומהם איך חיים מעכשיו".
"מדי יום, האבל הלאומי הכבד, הולך ומתרחב ומדינה שלמה בזעם על המציאות החדשה שהתעוררנו אליה. אך, לצד הזעם יש גם הרבה אור, מאז שגיא נהרג, אני לא מפסיקה לראות כמה אנשים טובים, חיילים, מילואימניקים והמון מתנדבים שרק רוצים לעזור למדינה ישראל להשתקם. יש לנו עם מדהים ואנחנו נקריב עוד הרבה קורבנות, לצערי, על מנת להמשיך לחיות במדינתנו".
ספרי על גיא, איזה ילד הוא היה?
"גיא - תמיד יהיה ילד בשבילי. מדהים, יפה תואר, מנהיג, כריזמטי ברמה אחרת. מלך השכבה והדבק שמלכד את החבורה. אהב לטייל בארץ, אהב מסיבות, אשף בכדורעף והקפצות. כל מה שהוא עשה, עשה את זה הכי טוב - תמיד היה תחרותי. גלש גלים, גלש סקי מגיל שלוש, וכמובן תמיד היה מוקף בחברים ובחברות. איך חבר שלו תאר אותו? כל הבנות רצו אותו וכל הבנים רצו להיות כמוהו. זה ממש מסכם את מי שהוא היה. ילד עם כל המעלות האפשריות.".
"לפני כחודש קבלנו ספר תורה מעמותת 'יחד ננצח' על שם גיא. ובאותו מעמד החלטנו כמשפחה שהספר הזה יהיה ספר האחדות של ישראל. הספר הזה נתרם לנו בהפתעה גמורה. החלטנו שכמו שעשו לנו טוב, אנחנו חייבים להחזיר בטוב. לכן, רצינו לעשות מעשה שליחות למען העם, המעשה הוא שמדי שנה ספר האחדות יעבור בשמחת תורה, בכל בית כנסת, בעיר שתהיה בה מחלוקת. זה יקרה ביום שגיא בני נהרג, כדי לסמל ולהזכיר לנו את הצורך באחדות במדינה שלנו. השנה הספר יהיה בבית הכנסת באופקים שבו יצאו חמישה מתפללים בשבעה באוקטובר להילחם ונהרגו".
למה דווקא עכשיו?
"אין ספק שעד השבעה באוקטובר התבלבלנו 'קצת', שכחנו את מהותנו כעם. רבנו אחד עם השני, ראינו הפגנות שזעזעו את המדינה, היינו אחד נגד השני בכל הקהילות. הרסנו את המדינה במו ידינו. השבעה באוקטובר היה צלצול התרעה לנו. כזה שגרם לנו להבין שאין לנו מדינה אחרת, אין לנו אופציה אחרת. אם נקום אחד נגד השני ולא נתאחד או שנהרוס את עצמנו או שיקומו עלינו מבחוץ בשעתנו החלשה ויכחידו אותו. אנחנו נמצאים באירוע גורלי למדינת ישראל, ואנחנו חייבים לתת לצה"ל לנהל מלחמה, ואת זאת נוכל להשיג רק אם נהיה מאוחדים ומלוכדים כעם אחד. אני חושבת שאם כל אחד אחד יתחייב לחשוב, לדבר ולעשות אחדות אנחנו נתגבר ונקום כעם מהנפילה הזו".