סביר להניח שהגבר הזר ההוא בגריינדר לא היה שולח דיקפיק, אילו ידע שעל חודו יקום אירוע מכונן במשפט הישראלי. כשהמשיך לשלוח הודעות מטרידות, התעלם מהסירובים וצץ ממשתמש חדש לאחר שנחסם - הוא קיווה כנראה שאודי שחם, סטודנט למשפטים בן 22 מירושלים, יתרשם מן הנכס האנושי הזה ויקפוץ אליו הביתה. במקום זאת הוא קיבל תביעה ממוען ישירות למקום מגוריו. ובמילים פשוטות, הוא שלח זין, וקיבל זין בעין. מאז שחם, המוטרד, הספיק לזכות במשפט ובכך רשם היסטוריה תקדימית, כאשר זוכה בפיצוי של 20,000 ש"ח ופסק דין ראשון במדינת ישראל המגדיר את האירוע כמעשה מגונה לכל דבר ועניין.
אם העניין התקדימי נשמע לכן משונה, נכון - הוגשו בעבר תביעות כנגד הטרדות דומות (כולל מצד כותבת שורות אלה), אולם כולן הסתיימו בפשרה בין הצדדים וחלקן אף לא הגיעו אל אולם הדיונים. התביעה הזו בשונה מאחרות הגיעה לכדי פסק דין, ובו כתב שופט לראשונה במשפט הישראלי, 'אין ספק שחשיפת איבר מין בפני אדם אחר שלא בהסכמתו מהווה מעשה מגונה, והדבר נכון באותה מידה גם כשזה נעשה במרחב הווירטואלי'.
"אני מקווה שתמות יהודי מטונף רקוב, חחח אני כמו היטלר החדש"
גברים סוערים, נשים שוקטות: מה קורה למוח שלנו באורגזמה
קיבלה חצי דירה אחרי 5 שנות נישואים, למרות שנקנתה בכספי הבעל
"היו תיקים שבהם היו הטרדות מיניות ברשת, אבל מקרים של פדופיליה או הטרדה מתמשכת במקום העבודה", מסביר שחם. "הוא קבע שעצם החשיפה היא הטרדה, וזה דבר שעוד לא היה". מדוע, שלא כמו שחם, אנחנו נוטות ללכת לפשרה או להימנע בכלל מתגובה בנושא? לזה נגיע בהמשך. ובינתיים, נלך צעד צעד בעקבותיו של מורנו ורבנו כדי לגלות איך עושות את זה נכון. מהם השלבים בתביעה, למה להתכונן נפשית וטכנית וממה להזהר?
עוד כתב השופט בפסק הדין, כי על אף שהדבר מקובל באפליקציה שבה ההטרדה קרתה (גריינדר), "היישומון איננו X טריטוריה שבה חוקי המדינה איננה חלים", ולאמירה הזו יש משמעות גדולה גם עבורנו, כנשים שמוטרדות לעיתים בטינדר, למשל, שאפשר לראות בה את המקבילה הסטרייטית. "ידוע שבגריינדר מחפשים סקס ומקובל שם לשלוח דיק פיק וזה מה שהמטריד טען", מספר שחם. "אני אמרתי, 'אוקיי, זה לא מעניין אותי שמקובל. גם לחנות באדום מדי פעם מקובל, ועדיין אם תופסים אותך תקבל על זה דו"ח'".
מאה אחוז. נאמר וקיבלתי כזאת הטרדה בטינדר, מה מכאן?
"הבעיה הכי גדולה ברשת היא האנונימיות. בהרבה מהאפליקציות אין את הפרטים של המטריד, בטח שלא המלאים, ובשביל לשלוח לאדם מכתב תביעה צריך לדעת את השם המלא והכתובת שלו. כדי לגלות את זה אפשר לחפש ברשת או לפנות לחוקר פרטי, או כמו שאני עשיתי, להגיד, 'סבבה אני בא לפגוש אותך', ואז הוא גילה לי את הכתובת".
אם כן השגנו את השם והכתובת בתחבולה זו או אחרת, ועכשיו אפשר לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, או לדלג על השלב הזה ולתבוע."מי שתלך לעורך דין לצורך כתיבה ושליחה של כתב התביעה, עורך הדין תמיד יציע לשלוח מכתב התראה קודם", לדברי שחם. "זה חוסך להם עבודה, כי כששולחים מכתב התראה יש סיכוי שהסיפור ייסגר לפני התביעה והמטריד יעדיף לשלם ולסגור את העניין מחוץ לבית משפט. לפעמים זה עדיף גם לתובעת, זה חוסך הרבה כאב ראש. בכל מקרה", הוא מדגיש, "זו לא חובה". אודי עצמו, למשל, ויתר על השלב הזה. הוא ידע שהוא רוצה להגיע לבית המשפט, והוא רוצה פסק דין, כאמירה ברורה כנגד המטריד ולמען יראו וייראו מדקפקים אחרים.
בשלב הזה יש לציין: בתביעות קטנות כל אחד ואחת יכולים להגיש תביעה, ללא ליווי עורך דין או ידע במשפטים. באולם הדיונים, ככלל, הצדדים מייצגים את עצמם. עם זאת, אין ספק כי הידע במשפטים וההיכרות עם התחום הקנו לשחם ביטחון וכלים בנושא. מתוקף לימודיו הכיר במידה רבה את עולם המשפט, וגם החזיק בגישה למאגרים משפטיים, דרכם חיפש רקע ופסקי דין קודמים. הידע שלו גם אפשר לו גם לכתוב מכתב תביעה אפקטיבי וראוי.
אז נגיד שאני רוצה לשלוח כתב תביעה, ונגיד שאני לא רוצה להוציא כסף על עורך דין. יש פורמטים שאני יכולה למצוא ברשת ולהתבסס עליהם?
"יש פורמטים, בעיניי לא מספיק טובים. אם מסתכלים בחוק, יש טופס תביעות קטנות שאפשר למלא. הבעיה היא שצריך למלא אותו בצורה מאוד מפורטת, ולא תמיד אנשים יודעים לעשות את זה. צריך לצרף אליו כמה שיותר ראיות, כדי שהתביעה תתקבל וגם כדי שהשופט יראה הכל לפני הדיון ויגיע מוכן". בקיצור, אם אינך עורכת דין או בקיאה במשפט, מומלץ לך לשכור עורך דין לניסוח כתב התביעה. "זה יעלה איזה 1500-2000 ש"ח, אבל עדיף", מסכים שחם. בהמשך, הוא אומר, תיכנן לפרסם בעצמו פורמט לכתב תביעה על הטרדה מינית ברשת שיתבסס על המקרה שלו, ויוכל לסייע למוטרדים ומוטרדות אחרים. עד אז, ככל הנראה, ניאלץ לקחת את הסיכון שבהשקעה הכספית.
"את כתב התביעה דרך מערכת נט המשפט ומשלמת אגרה", הוא ממשיך. "חשוב להגיד שבגלל שהנושא הוא עבירות מין, את לא חייבת לשים על כתב התביעה את הפרטים שלך - כתובת וטלפון - מה שאומר שהוא לא יוכל לבוא להתנכל לך". שמעתן? את החשש הזה, לפחות, אפשר להוריד מהרשימה. קצת פרטים טכניים באשר לאגרה: את התשלום מבצעים באשראי דרך המערכת, והאגרא היא אחוז מהכסף שדרשת בתביעה. שחם, למשל, דרש תבע 36,400 ש"ח ועל כן שילם 364 ש"ח. שימו לב: חשוב להגיש את כתב התביעה לבית המשפט הנכון, שהוא בית המשפט לתביעות הקטנות בעיר שאתן גרות או עובדות בה.
מכאן, בית המשפט מוציא הודעה על הדיון לתובעת ולנתבע, שם נקבע גם תאריך הדיון. אבל - וזה עניין מוזר, וקצת, ובכן, מטריד - על אחריות התובעת לוודא שהנתבע אכן מעודכן בתביעה. "את לא באמת חייבת", מגלה לי שחם, שמכיר כבר גם את הפינות הניתנות לעיגול, "אבל זה יכול לקצר את העניינים. אחרת הנתבע יכול לטעון שהוא לא ידע על התביעה, אבל אז כבר מובן שהוא מודע לתהליך. הדיון יתקיים, אולי רק יידחה".
דיון ממילא נקבע מספר חודשים מראש, ואם המועד נדחה - זו סחבת מיותרת ומעיקה, לכן השתכנעתי ששווה לי לוודא בהקדם שהנתבע קיבל את המכתב. אבל איך אני עושה את זה מבלי ליצור אינטראקציה עם היצור שפינו הולך לפניו? לדברי שחם - באמצעות שליח דואר רשום. במקרה שלו, לא היה צורך בזה. הוא ידע שהנתבע מעודכן לפי כתב ההגנה שהעלה לאתר. ואם הנתבע שלכן לא שלח כתב הגנה בזמן (בתוך שלושים יום ממועד קבלת כתב התביעה), אפשר להעלות לאתר פסק דין ללא תגובת הנתבע. למען האמת, זה נשמע כמו התרחיש האידיאלי.
בוא נסביר רגע, מה זה כתב הגנה ומה עושות איתו?
"בכתב הגנה, הנתבע כותב את הסיבות שבגללן הוא לא מטרידן אפס אלא בן אדם סבבה שעשה משהו קול. אפשר לפתוח ולקרוא את זה כבר כשהוא מגיש, או לפתוח את זה יומיים לפני הדיון - שזה מה שעשיתי - והכנתי מסמך שבו כתבתי את כל התגובות שלי לטענות שלו, כדי שאדע מה להגיד. נאמר הוא טען, "דיברנו לפני והוא הרשה לי", אז אני מצרף ראייה שמראה שזה לא נכון. הדפסתי הכל בצורה מסודרת בשלושה עותקים, וביום הדיון שמרתי אחד לעצמי, ואת השניים האחרים הגשתי לו ולשופט, שיראו בבירור".
רשמתי לי. איך זה באמת להיות שם בחדר הדיונים? חשוב להגיד למי שלא יודעת שזה אולם קטן, ואת די קרובה למטריד. לא נעים.
"נכון. אני מכיר את זה כבר, כי כסטודנט יצא לי לבקר בבית משפט השלום. המטריד גם ישב שם בחוץ בחדר ההמתנה, ויצאתי עד תחילת הדיון כדי לא להיות לידו. אז זה לא נעים אבל גם ידעתי שאני בטוח שם פיזית, כי זה בית משפט. הוא לא יכול לעשות לי כלום, מקסימום לצעוק עליי".
ואיך מדברים לשופט? "כבודו", "כבודה"?
"זה לא כזה פורמלי בבית משפט כזה. השופט לא מצפה שהמשתתפים יתנהגו כמו עורכי דין, וגם לא צריך לפנות יותר מדי לשופט. הוא מנהל את הדיון, הוא מוביל את זה".
בתום הדיון, השופט או השופטת יעודדו את הצדדים להגיע לפשרה כדי לחסוך לעצמם עבודה. אכן, קסום ומעורר השראה הוא עולם המשפט. "השופט בדרך כלל יזרוק סכום כסף שהוא מציע להתפשר עליו, וזה יהיה איפשהו בין מה שאת דורשת, נגיד 20,000, לבין מה שהנתבע מציע, שזה 0 שקלים", מסביר שחם. "מכאן את יכולה לקחת את הפשרה שהשופט מציע, ואז הוא פוסק על הפשרה הזאת, או שאתם מנהלים אותה ביניכם וזה די מאריך את הסיפור". שחם עצמו סירב לפשרה. כאמור, הייתה לו מטרה ברורה מאוד: לקבל פסק דין. "רציתי שהשופט יסתכל על כתב התביעה ועל ההוכחות ויסביר למה זו הטרדה מינית, והרגשתי שזה הכיוון", הוא מוסיף. "גם כי אני בקיא בחוק, וגם כי הייתה לי תחושה שהשופט לטובתי במהלך הדיון. זה הפתיע אותי לטובה, כי הוא היה גבר דתי ואני הומו בגריינדר, אבל הוא קיבל את כתב התביעה שלי כמעט במלואו".
עבור אחרות ואחרים האפשרות של פשרה יכולה להיות עדיפה, וההחלטה נתונה לשיקולכן. "אם לא דחוף לך פסק דין ולפרסם את שם המטריד, ואם מספיק לך פיצוי כספי - אז זה בסדר", אומר שחם. "חוץ מזה, לחכות לפסק דין זה הימור. את לא יודעת מה יוחלט, ואחרי שהוא ניתן כמעט בלתי אפשרי לערער עליו".
לטובתו של שחם פסק השופט פיצוי של 5,000 ש"ח על שליחת התמונה עצמה, ועוד 15,000 ש"ח נוספים על ההודעות ששלח המטריד לאחר סירובו של שחם. עכשיו רק נותר לוודא שהוא אכן יקבל את המגיע לו, והמטריד ישלם. "יש לו אינטרס לשלם, כדי שלא ייפתח נגדו תיק הוצאה לפועל", אומר שחם, "אבל אם הוא לא עושה את זה - לפתוח נגדו תיק".
אציין שבאופן אישי, כותבת ראיון זה לא זכתה לשירות המצופה מהוצל"פ. לאחר שיחות עם אחרים שעברו חוויה דומה, הבנתי שאינני היחידה. את תיק ההוצאה לפועל פתחתי כדי לקבל כסף שנפסק לטובתי בתביעה מול חברת השליחויות "רימון" שרימתה אותי ועוד רבים אחרים, אך נמסר לי מההוצל"פ שכתובת הנתבע לא נמצאה. אחר כך הבנתי שהם לא נוטים לטרוח במיוחד למצוא את האנשים שפתחת נגדם תיק, אם לא נמצאו בבית בכתובת שציינת בתאריך כזה או אחר. אז כן, קחו בחשבון שתצטרכו, בנוסף לכל, לעשות עבור הוצל"פ את העבודה שלהם.
מה עוד היית רוצה להגיד לקוראותינו כדי להכין אותן לתהליך הזה?
"חשוב לדעת שזה משהו להיכנס אליו אם באמת אכפת לך. זה לא מאוד קשה אבל זה כן תהליך ארוך שצריך להיות מושקע בו. במקרה שלי, הכעס הניע אותי. רציתי לעשות צדק, וזה כוח שהוא מאוד חזק. ואם כבר הלכת על זה - תביאי איתך חברה שתתמוך. אני הבאתי, והיא ישבה בפנים במהלך הדיון על ספסל באולם. אין צורך לבקש אישור או משהו כזה, אלא אם זה בתקופת קורונה. דיונים בבתי משפט לתביעות קטנות פתוחים לציבור כל עוד כולם בגירים ואף אחד מהצדדים לא ביקש שזה יהיה דיון סגור, ואז פסק הדין גם פתוח לציבור. במקרה שלי הוא לא ביקש, לדעתי הוא לא ידע שהוא יכול. לשמחתי".