יום לאחר שחרורם של החטופים הישראלים ששהו בשבי חמאס במשך 8 חודשים במסגרת "מבצע ארנון" ההירואי, האינטרנט עדיין פיפי מרוב בדיחות על שיחת הטלפון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנועה ארגמני. כאילו, גם ככה הוא (וגם הנשיא) בטח האדם האחרון שאמור להידחף לה בשעה הראשונה שלה מחוץ לשבי, אבל לא ביבי נתניהו יחמיץ יח"ץ יעיל כל כך.
ֿ
מילא זה - בסוף השיחה, כשנתניהו בירך אותה לשלום, הוא סיים במילים "חבקי את אמא בשמי, וגם בשם רעייתי, שרה". פעמיים. היה קשה שלא לדמיין שהיא יושבת לידו ובועטת לו בגיד אכילס עם נעל סטילטו, מה שמסתדר גם עם האובססיה המוזרה שלו להזכיר את רעייתו בכל הזדמנות כאילו היא חולקת איתו לא רק את חייו אלא גם את תפקידיו כראש ממשלה.
הגולשים כמובן עשו מזה מטעמים, אבל אנחנו דווקא רוצות לקחת את הכדור הזה ולהחזיר אותו למגרש שלכם, עם רשימה של חמש הסיטואציות שבהן דווקא רצוי צריך להזכיר בהן את רעייתך:
די לגאזלייט מלכות היופי - כולנו יודעים שהזכייה הזו היא שקר
נטלי מזרחי אמרל זוכת מאסטר שף חושפת: "עזבתי הרבה גברים"
למי קראת בודדה? מחקר חדש מפריך את המיתוס על רווקות ובדידות
1. כשמישהי מתחילה איתך בבר
הלכת עם חברים, חשוך, לא רואים את הטבעת, מה גם שהורדת אותה ו"שכחת" על הכיור. בכל מקרה מישהי מתחילה איתך - או לא ממש מתחילה איתך, אבל מפלרטטת. עכשיו, זה נעים, זה נחמד, זה לא מזיק - אפילו צריך את זה מדי פעם, אנחנו בעד. אבל אחרי שנהנית, תמיד גם מגיע השלב שבו אתה מחויב להזכיר את רעייתך, החברה שלך, האישה שאליה אתה מחויב. בניגוד לשיחה עם חטופה שחזרה מעזה - כאן זה מאד רלוונטי.
2. מול אמא שלך
היחסים בין אשתך לאמא שלך קצת סבוכים, נגיד - אמא שלך לא חושבת שאשתך יודעת לבשל מספיק טוב, למשל, או להתלבש, או לנשום. אין לך הרבה מה לעשות עם זה, אבל מה שחשוב שתבין, זה שאתה חייב להזכיר אותה בנימה מפרגנת בכל הזדמנות. נגיד שהגעת לארוחה בלעדיה, או אפילו סתם בשיחת טלפון. כשיש לך הזדמנות להרים לאשתך מול חמותה - אתה נדרש לעשות זאת. בשיחה עם חטופה ששהתה שמונה חודשים בעזה אין סיבה, כי לאשתך אין יחסים בעייתיים עם החטופה , והיא בטח לא 'לקחה את הנסיך' שלה.
3. בנאום זכייה
וגם באיחול פומבי, או הבעת תודה פומבית - בכל פעם כשמודים לקהל כלשהו על משהו שקיבלת, זכית בו, או שאתה שמח בו - תזכיר גם את אשתך. כי היא חלק מזה, מעצם העובדה שהיא סובלת אותך כבר שנים. כן, מה לעשות - אתה כבר לא רק אתה, וכל גינוני הטקס שלך צריכים להפוך להיות זוגיים, בדיוק כמו שאתה מרויח כשהיא קונה מתנות בשם שניכם ועושה דברים בשם שניכם בעוד אלפי הזדמנויות. אז תזכיר אותה תמיד. דווקא כשחטופה חוזרת משבי חמאס ואתה ראש הממשלה שמאחל איחול פומבי לאמה חולת. הסרטן בשיחת טלפון שמצולמת ומשודרת בכל המדינה לא חובה להזכיר את אשתך. זה לא אירוע פרטי, ובעיקר כי לא אשתך ולא אתה מעניינים ברגע כזה.
4. כשאתה אלטרואיסט
נגיד שאתה מדהים. נגיד שתרמת ספרייה לאוניברסיטה או חדר ג'ימבורי לבית חולים, והשם שלך אמור להירשם על פלאק מעל הדלת, או באותיות קידוש לבנה על צד הבניין. גם השם של אשתך צריך להופיע עליו. לא משנה כמה קטן השלט, אם אתה עושה משהו טוב, תזכיר גם את אשתך, כי אין ספק שהיה לה חלק בהפיכתך לכזה איש מצוין, ומגיע לה גם להתמוגג מהצלחותיך. לקיחת קרדיט על החזרת החטופה נועה ארגמני אחרי שמונה חודשים בעזה מבלי להזכיר את מי שבאמת עשה את העבודה הזאת והחזיר אותה, זו לא הזדמנות לאזכור אשתך. זו בקושי היתה הזדמנות לטלפון שנעשה, שלא לדבר על זה שאתה לא אלטרואיסט. .
5. אם אתה מפחד ממנה
אם אתה מפחד ממנה, אפילו מאד מפחד, חרד, רועד, ואתה יודע, אפילו בוודאות - שאם לא תכלול אותה בתוך השיח הזה שלא קשור אליה בשום צורה היא תיכנס באמאמא שלך ותהרוס לך את המוצ"ש, אז בסדר, תזכיר אותה גם כשזה לא רלוונטי. תזכיר אותה אפילו פעמיים. נכון שמה שאתה באמת צריך לעשות זה טיפול זוגי דחוף, כי להמשיך לעשות פעולות שרירותיות שאין מאחוריהן שום היגיון זה לא רעיון בריא לאורך זמן. אני מקווה שאם, למשל, במקרה שחטופה שוחררה משבי חמאס ועדיין לא הספיקה אפילו לראות את אמה שנמצאת על ערש דווי, לא להזכיר את רעייתך בשיחה מוקלטת ומצולמת, זה בסדר, כן? במקרה כזה היא בטח לא תעשה מזה עניין, נכון?
לא נכון?
אה.