תכירו את שרה מיליקן, שזכתה השבוע בתואר הנכסף "מיס אלבמה". בתחרות יופי, כאילו. תקנו אותי אם אני טועה, אבל הרעיון של תחרות יופי היא בחירת היפה מבין כולן לפי סטנדרטים נוקשים - כי אחרת לא מתקיימת בחירה בכלל. בחירתה של מיליקן היא לא שינוי הסטנדרטים של היופי אלא ביטולם לחלוטין - ופילוסופית ספיקינג - לא רעיון רע בכלל להפסיק עם כל זה לגמרי.
כאילו מה אתם טורחים לארגן תחרויות יופי אם בסוף מבטלים את רשימת הסטנדרטים לפיהם מנצחים או מפסידים בהן? זה כמו לשחק מלחמה, אבל הקלף המנצח הוא לא הגדול יותר, אלא מה שמתחשק לאמא שלך, על פי רמת הלחות באויר. זה כמו לעשות תחרות ריצה ולתת מדליית זהב להכי איטי. די נו, די כבר עם החרא הזה, זה לא מכבד אותנו או אותם.
מגואה ועד הנצח: "התנשקנו. זה היה פחות מיוחד ממה שחשבתי"
למי קראת בודדה? מחקר חדש מפריך את המיתוס על רווקות ובדידות
נחשף הקשר בין גודל האיבר לבין חיבה ובעלות על נשק חם
יש פער גדול בין העמדה של סטנדרטים בלתי סבירים של רזון ושאר קרחטריונים לצורך תחרות כזו, אבל צריכים להיות קריטריונים, וצריך לעדכן אותם, אי אפשר לבטל את החוקים ולהמשיך לשחק - צריך לבחור.
בעולם אידאלי יופי לא היה כל כך חשוב ולא היו לנו את הבעיות האלו, אבל מה לעשות. ברור שהכי טוב עולם ללא סטנדרטים של יופי ששם אותי ואת מאיה קיי באותה הקבצת כוסיות - טוב לי מאד - אבל גם אם תגידו לי אלפיים פעמים ביום שזה ככה - כולנו נמשיך לדעת שזה לא ככה - מה זה שווה? אני מעדיפה להשלים עם האמת ולזרוח איפה שאני טובה במקום להעמיד פנים שאני בעצם גירית שדה.
מה אתם חושבים, שהגיד למישהי שבבירור לא עומדת בסטנדרטים של התחרות - "את ניצחת", זה מועיל לה? היא יודעת שזה שקר. וגם מי ישמע "נכון" - זה בכלל לא נכון בשבילה - אם יש גל קורונה נוסף היא לא תשרוד אותו מרוב שהיא קבוצת סיכון יועיל לה יותר אם תפסיקו לזיין לכולנו את השכל ותודו שלא בחרתם לפי יופי, אלא לפי מה ש"נכון" פוליטית. ותבטלו את הקרקס הזה לגמרי. שלא יהיו תחרויות כאלה יותר, ויפה שעה אחת קודם.
לא רק שהי אלא נראית טוב בכלל - אפילו הפנים לא נראות טוב. די כבר עם הגאזלייטינג התרבותי המטורף הזה, מספיק. אדם שמן עד כדי כך לא נראה טוב אף פעם - מרקם העור משתנה לרעה, כל המנח של הגוף משתנה לרעה, יותר כואב, יותר עייף, הדם זורם פחות טוב, ופחות חמצן נכנס. יש השמנה שיכולה עדיין להיראות טוב, אבל היא מאד מסוימת ואופיינית לאנשים שהשומן מתחלק אצלם ממש טוב בגוף. אצל רוב האנשים זה לא ככה - אצל רובנו חלקים מסוימים משמינים לפני אחרים וזה דופק לנו כל הפרופורציות, וזה פחות יפה, מה לעשות. אני מעלה חמישה שישה קילו שאין להם משמעות בריאותית, אני מקבלת וייב של קופסה ומאבדת צורה. וככה זה לרוב - גוף יפה יהיה תמיד שייך לאדם שמתאמן קבוע ואוכל נכון - נראה יותר טוב, נקודה.
אפשר ורצוי לשנות קריטריונים של תחרויות למשהו יותר אנושי - בהחלט. כולי בעד שאחד הסטנדרטים של תחרויות היופי יהיה פרופורציות כי זה אשכרה מדד מדידתי. ואז למשל דוגמנית פלאס סייז יכולה להתחרו, כי יש לה את הרפופורציות הנכונות - ולא ציצים שמתחברים עם הבטן. ככה אולי באמת ייכנסו מודלי יופי שונים לתוך התחרות הזאת, וגם נשים שהן עשרה קילו יותר, אבל יפות, בריאות, חכמות, מוכשרות - ויכולות לקום מהכסא בלי מנוף (שזה אחד מהקריטריונים לבריאות הגוף תשאלו כל רופא), יוכלו להתמודד בצורה רצינית לצד אלה היפות, מוכשרות, בריאות ומאד מאד רזות. בפערים האלה אפשר למדוד באותם קריטריונים, לא בפערים של מספר קילוגרמים תלת ספרתי יותר משאר הבנות.
הייתם מסכימים שיתנהל קרב אגרוף בין גבר ששוקל 150 קילו ובין גבר ששוקל 65? לא. אבל אם ההבדל ביניהם הוא חמישה קילו, אפשר להחיל עליהם את אותם קריטריונים. אי אפשר באותו זמן שמודל היופי הוא א' לבחור זוכה ממקום כל כך רחוק על הסאקלה בלי לזלזל גם בצופים וגם בה - תאמינו לי שהיא יודעת שהמינוי שלה הוא מינוי קורקטי פוליטית, ואם יש משהו יותר מעליב מלהפסיד - זה לנצח ככה.