אמש נפטרה רות וסטהיימר, גורו המין הידועה כד"ר רות, בגיל 96 בביתה שבניו יורק. הפסיכולוגית שוברת הטאבו הייתה הראשונה לומר במילים ברורות על סקס במדיה המיינסטרימית של שנות השמונים דברים שנחשבו מזעזעים אז, אם היו באים מכמעט כל אדם אחר. כשמסתכלים על מורשתה אין ברירה אלא להודות, שהעצות שלה לא התבגרו טוב, ודבירה נשארו מזעזעים גם בראייה לאחור, מסיבות שונות לגמרי.
לא שאפשר להאשים אותה. אני מניחה שאילו הייתה רות ווסטהיימר יודעת בשנת 2004 איך כמה מהעצות שלה יישמעו בשנת 2024, היא כנראה הייתה נוקטת משנה זהירות. אבל זה היה אז, ועכשיו זה עכשיו, ודי בטוח שרוב בני העשרים שחיים עכשיו לא יודעים מי זאת, וכמה היא הייתה משמעותית בשביל בני העשרים שקיבלו אותה במיטבה, בשנות השמונים, כשהיא התחילה, כחלוצה בתחומה, לספק עצות סקס לקהל הפוריטני של השנים הללו, ושברה את הטאבו שהיה אז סביב סקס ושיח גלוי עליו
"היו רגעים שלא יכולתי לנשום או לדבר": הטרנד המיני הזה מסוכן
יותר גרוע מהאבא: בריטני ספירס היא שוב קרבן לניצול מביש
המשפיענית מרחה את הזרע של בעלה כמסיכת טיפוח, וזה גרם לפרידה
"ד"ר רות" הפכה ליועצת המין המפורסמת ביותר באמריקה רק בשנות החמישים לחייה כשעלתה לאוויר לראשונה כדי לענות על שאלות מאזינים (שנשלחו בדואר, על ניירות, במעטפות. כן כן) בנושאי מין ויחסים בתחנת הרדיו WYNY בניו יורק. התוכנית, שנקראה פשוט "מדברים על מין", הייתה רק קטע בן 15 דקות ששודר אחרי חצות בימי ראשון. אבל היא הייתה להיט מיידי. כל כך, שווסטהיימר במהרה הפכה לסלב לאומי ולקונגלומרט עסקי של אישה אחת.
בשיא הפופולריות שלה, בשנות ה-80, היו לה תוכניות שידור חי בסינדיקציה ברדיו ובטלוויזיה, היא כתבה טור למגזין Playgirl, מכרה את שמה למשחק לוח ולגרסת המחשב שלו, והוציאה מדריכים על מיניות שכיסו את כל הגילאים החל מחינוך מיני לפעוטות ועד גיוון מיני למבוגרים בגיל העמידה. סטודנטים כל כך אהבו אותה שרק הופעות הדיבור שלה בקמפוסים הניבו לה הכנסה משמעותית. היא הופיעה בפרסומות למכוניות, משקאות קלים, שמפו, מכונות כתיבה קונדומים - מה לא?
היא אפילו שיחקה בתפקיד בסרט צרפתי משנת 1985 "אישה אחת או שתיים", בכיכובם של ז'ראר דפרדיה וסיגורני ויבר, בימים אלה, יידרש מאמץ מסוים כדי להיזכר שלרות וסטהיימר הייתה למעשה השפעה רדיקלית על השיח החברת המיניי. עד שהיא הגיעה, אף אחת מתוכניות האירוח של שנות השמונים לא עסקו באופן כה בלעדי וישיר במין, ועוד יותר משונה היה לשמוע את הדברים הללו מפיה של מורה בגובה 1.40 מטר, בגיל העמידה, עם סגנון דיבור שה"וול סטריט ג'ורנל" תיאר כ"הכלאה בין הנרי קיסינג'ר לקנרית."
ויליאם אי. גייסט, שראיין אותה לכתבה בניו יורק טיימס ב-1985, כתב ש"היא נראית כאילו היא עומדת לתת לנו במבטא מרכז-אירופאי עליז איך להכין שטרודל תפוחים, אבל כשהיא פותחת את פיה היא משדרת ברדיו ובטלוויזיה הוראות מפורשות ביותר של הכנס-לשונית-א'-לחריץ-ב'." הנה כמה ציטוטים ממשנתה:
"מבחינת יהדות יש בעיה עם גבר ששוכב עם גבר, ביהדות אומרים שהוא מות ימות. מי שבא אליי למשרד, לסביות והומוסקסואלים, אני מטפלת בהם עם כל הכבוד שאני מטפלת בכולם. לגבי שאלתכם, אני לא יכולה לענות על זה מבלי להכיר אתכם ואת האמא שלם. יכול להיות שאמא תמות על המקום! יכול להיות שאמא לא תוכל לקבל את זה. לפעמים עדיף לא לספר לאמא, אלא לשתוק. אם אתם יודעים שההורים לא יכולים לקבל את זה, אז תיסעו לגור בעיר אחרת מזו של האמא. לא להגיע לעימות".
"שעמום הוא הבעיה הגדולה ביותר. אותה תנוחה. אותו יום בשבוע. זה נהיה משעמם כשלא מביאים הביתה פרחים נוספים."
"כשמדובר במין, ששת האינצ'ים החשובים ביותר הם אלה שבין האוזניים."
"אל תמתחו ביקורת במיטה. דונו בהכל בצורה בונה מאוחר יותר."
"אכילת גלידה בקונוס באופן 'פרובוקטיבי' בציבור יכולה להעביר מסר, אם אתם מעזים."
"נשים מלאות צריכות לבקר במוזיאון. גברים נמשכו אליהן מאז ומתמיד ועדיין נמשכים. הם לא יכולים לעזור לעצמם, וזה עוזר לך."
"גבירותיי, מכרתן 200 קופסאות של עוגיות צופים כילדות ועכשיו אתן לא יכולות לשכנע את הגבר שלכן ללבוש קונדום. נו באמת."
"היו מעורבות! לכו לקונצרטים, הופעות, הרצאות - אירועים מעניינים. נשים צריכות לקחת את הסיכון להיות אלה שמתחילות מערכת יחסים, לומר לגבר 'האם תרצה לצאת לקפה.' אם התשובה היא 'לא', עברו לבא בתור."
"עסקו במין בבוקר, כשרמת הטסטוסטרון שלו הכי גבוהה ואחרי שינה טובה בלילה. אכלו ארוחת בוקר קלה, נתקו את הטלפון, וחזרו למיטה."
"הדבר החשוב ביותר במין הוא לגרום לבן/בת הזוג שלך להיות מאושר/ת. אם אינך עושה זאת, זה לא טוב לאף אחד מכם."
"הגיע הזמן שנשים ישלמו עבור ג'יגולו. למה רק לגברים עשירים צריכות להיות נשים צעירות ויפות? לנשים עשירות צריכים להיות גברים צעירים ויפים."
"אם פרופסור משאיר את תלמידיו צוחקים, הם ילכו משם כשהם זוכרים מה שלמדו."
הסנסציה שהייתה אז רות ווסטהיימר כמובן לא תקפה היום כששיח על מיניות הפך לדבר שבשגרה, אבל אסור לשכוח שגם זה מתאפשר בזכותה - היתה פורצת הדרך הראשונה, החלוצה שעשתה את הלא ייעשה בשביל שאנחנו נוכל להחליט בגיל 16 שבעצם אנחנו מעדיפים להזדהות כזכר למרות שנולדנו נקבה. בדיוק כמו מדונה, גם חלק מהעצות שלד"ר רות התבגרו גרוע, אבל גם אם כן, מה ששלה - שלה, ותודתנו נתונה לשתיהן לנצח.
כשנשאלה על ידי שגיא בן נון בראיון לוואלה! תרבות מה היתה רוצה שיכתבו על המצבה שלה, ענתה ד"ר רות: "אני מקווה שהייתי הסבתא הטובה בעולם ושעזרתי להרבה מאד אנשים, אפילו לכאלה שמעולם לא פגשתי. אה, ושיכתבו גם שהראיתי להיטלר שאנחנו שרדנו".
היי שלום ד"ר רות, נוחי על משכבך. במיסיונרית.