ברור כבר לכולנו שאוננות היא לא משהו שצריך להתבייש בו - ובנוסף, כי מדובר בפעילות שטובה לגוף ולנפש בדיוק כמו יחסי מין. גם אוננות - ובסבירות גבוהה יותר עם אורגזמה בסיומה - היא בריאה. אוננות משחררת אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח ויכולים להקל על תסמינים דיכאוניים, כמו גם משפיעה של הקורטיזול, ההורמון שמגביר את רמת הלחץ. היא יכולה לעזור להירגע, להפחית מתח ולעזור לישון טוב יותר - מה שמביא לתועלות בריאותיות רבות בפני עצמו.
במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Public Health, כמעט מחצית מהגברים והנשים שאוננו לפני השינה דיווחו שהם חוו שיפור באיכות השינה או שנרדמו מהר יותר. ד"ר ספרינג קופר, חוקרת חברתית בעלת הכשרה אקדמית בבריאות הציבור, קידום בריאות ומיניות, אמרה: "אצל נשים, אוננות יכולה לעזור למנוע זיהומים בצוואר הרחם וזיהומים בדרכי השתן דרך תהליך פתיחת צוואר הרחם שמתרחשת כחלק מתהליך העוררות". ה'טנטינג' מותח את צוואר הרחם ובכך את הריר הצווארי, ומאפשר סירקולציה של נוזלים, מה שמוביל לשטיפה החוצה של נוזלים צווארים ולניקיון של האיזור.
הפיצו ופיצו: הגרוש ואחיו שלחו לאביה תמונות אינטימיות עם גבר
גדעון סער, את אפרת רייטן יזכרו כזו שגרמה לך להפוך לאיש מביך
פותחים יחסים: כשהוא פחות מושך ממך, האם יש לו בחירה חופשית?
בנוסף, אוננות יכולה אפילחו להוריד את הסיכון לסוכרת מסוג 2, להפחית אינסומניה דרך שחרור הורמונים והפחתת מתח, ולהגביר את חוזק שרירי רצפת האגן באמצעות ההתכווצויות שמתרחשות במהלך אורגזמה. עבור גברים, יש ראיות לכך שאורגזמה עשויה לעזור להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית - "כנראה על ידי כך שניתנת לערמונית הזדמנות לשטוף החוצה חומרים שעשויים לגרום לסרטן," אומרת ספרינג.
למרות שהיתרונות של אוננות לא נחקרו מספיק מבחינה מדעית, ברור לגמרי שהיא מועילה וכמחובן שאין היא מזיקה, ומועילה אפילו יותר לנשים בגיל המעבר, עד כי כך שמדענים טוענים כי יש לרשום לנשים בגיל המעבר אוננות כטיפול רפואי, לתסמינים שמתרחשים בשנות גיל המעבר. התסמינים כוללים גלי חום, שינויים במצב הרוח, הזעות לילה, יובש ואי נוחות בנרתיק ו"ערפול מוחי". תסמינים נוספים - מתוך רשימה ארוכה של יותר מ-50 - כוללים עלייה במשקל, בעיות שינה, חרדה וליבידו נמוך.
אגב, סקר נוסף של אותו צוות - שנערך בקרב 1,500 מבוגרים אמריקאים בגילאי 18 עד 88 - גילה פערים במודעות לתסמינים. רק 13 אחוזים מהנשים זיהו בעיות ריכוז או זיכרון כתסמין של גיל המעבר, 14.1 אחוזים בעיות בשלפוחית השתן או אי שליטה בסוגרים, ו-27.9 אחוזים, שינויים בשינה. גם לגבי התסמין המוכר ביותר, גלי חום, פחות משני שלישים (59.4 אחוזים) מהנשאלות זיהו.
ד"ר שמירה האוורד, תרפיסטית מינית, אמרה: "זו הזדמנות להפחית את הסטיגמה סביב גיל המעבר ואוננות לכל הנשים, ככל שנשים ילמדו יותר על הכלי הזה, כך יוכלו להיות מועצמות יותר לקחת שליטה על בריאותן המינית והבריאות הכללית שלהן." לא ממפתיע כי רק אחת מתוך עשר נשים דיווחה שהיא משתמשת באוננות ככלי לניהול תסמינים, אך כמעט מחצית (46 אחוזים) מהנשים שנשאלו, אמרו שהן פתוחות לנסות אוננות להקלה על תסמינים אם זה יומלץ על ידי הרופא שלהן.
לדאבון הלב, יתרונות האוננות אינם משהו שרופאי משפחה צפויים לדון בהם עם המטופלות שלהן. בארה"ב, רק 44 אחוזים מהנשאלות דיווחו על כך שבכלל דנו בגיל המעבר עם הרופא שלהן, ומתוכן 5 אחוזים בלבד ציינו כי הרופא הציע אוננות כאסטרטגיה אפשרית לניהול תסמינים.
למעלה משליש מהנשים (36 אחוזים) דיווחו על שיפור בתסמינים בעקבות אוננות, כך על פי ממצאי המחקר של מכון קינסי באוניברסיטת אינדיאנה. 1,500 נשים אמריקאיות בגילאים 40 עד 65. אלו הם השנים שבהן אישה עוברת את שלב ה"פרי-מנופאוזה" שנה ללא וסת, לפני שהיא מגיעה לגיל המעבר. ד"ר סינתיה גרהאם, מדענית בכירה במכון קינסי, אמרה: "הסקר הזה מראה שאוננות מציעה כלי יעיל ונגיש להקלה על תסמיני גיל המעבר, וחשוב לשלב אות עם אסטרטגיות טיפול קיימות."