בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה אישה כנגד בעלה לשעבר וכנגד אחיו, בגין הצגת תמונות אינטימיות של האישה עם גבר אחר לעיני הוריה, ופסק כי אלה יפצו אותה בסכום של 280 אלף שקלים. מנגד, דחתה השופטת את תביעת האיש כנגד האישה לפיצוי בסך של 800 אלף שקלים, שעילתה הגשת תלונות שווא למשטרה בגין אונס ותקיפה.
בני הזוג החליטו להתגרש לאחר 8 שנות נישואין, שבהן נולדו להם שני ילדים, והאיש עזב את הדירה. כשנה לאחר מכן, הגישה האישה תביעה כספית כנגד בעלה לשעבר, והוא מצידו הגיש תביעה כספית נגדה. לטענתה, בעלה לשעבר פרץ למכשיר הטלפון הנייד שלה וגנב תמונות וסרטונים, שבהם היא מתועדת במצבים אינטימיים עם גבר אחר. הוא העביר את התמונות לאחיו, וזה זימן את הוריה של האישה למשרדו, שם, בנוכחות האיש, הציג בפניהם תמונות אינטימיות שלה עם גבר אחר. האיש ואחיו אף התקשרו להורי האישה עשרות פעמים ואיימו כי יפיצו את התמונות האינטימיות ברשת האינטרנט ובמקום עבודתה של האישה (באותה עת הועסקה האישה כשוטרת), אם לא תחתום על הסכם גירושין חד-צדדי, המפר את זכויותיה.
פותחים יחסים: כשהוא פחות מושך ממך, האם יש לו בחירה חופשית?
396 מיליון לא טועים: זה טיפ הפטמות הכי שווה של קיילי ג'נר
גלי חום הם לא רק תסמין של גיל המעבר: יש אותם גם לגברים
טענות הגבר
לימים, האיש הגיע עם התמונות שגנב גם להליכים בבית הדין הרבני, ואף ביקש לחשוף אותן בפני העו"ס, שדחתה את בקשתו. מאוחר יותר, בית הדין הרבני נתן צו מניעה האוסר את הפצת התמונות. במסגרת הדיון טענו האיש ואחיו כי לאחר שעזב את הבית, התגלה לאיש באקראי כי אשתו לשעבר בוגדת בו עם מפקדה הישיר. לטענתם, בעקבות כך שעימת אותה עם המידע, היא איימה עליו שתנצל את מעמדה כשוטרת ותגיש נגדו תלונת שווא בגין אונס. בהמשך, לטענתו, האישה קיימה את איומיה ופתחה נגדו תיק פלילי ורישום על עבירת מין חמורה ותקיפה - שני אירועים שלטענת האיש "לא היו ולא נבראו". בגין כך, בין היתר, הוגשה תביעת האיש, כאמור, כנגד האישה.
לטענתו, הוא לא פרץ למכשיר הטלפון הנייד של האישה ולא נטל את התמונות והסרטונים שלא כדין. התמונות והסרטונים היו במכשיר הטאבלט האישי של האיש, שנקנה לו במתנה על ידי האישה, ודרכו נחשף אליהם. עוד טען האיש כי הציג לאחיו מספר מועט של תמונות, לשם התייעצות עם אחיו הגדול כיצד לפעול, אך הכחיש כי איים להפיצן. עוד טען האיש כי לא מדובר בלשון הרע, שכן לא בוצע פרסום, אלא מדובר בשיחה משפחתית פרטית עם הורי האישה, כדי להביא לידיעתם שהיא מנהלת חיים כפולים. לחילופין, טען האיש בפני בית המשפט, ככל שייקבע שמדובר בפרסום, הרי שהפרסום אינו מכפיש, ומדובר באמת לאמיתה. התמונות שנבחרו להצגה להורי האישה היו במכוון לקט טכני, המכיל תמונות "קלילות" וצנועות יותר ופחות אינטימיות מרוב התמונות המצויות ברשותו. בנוסף, הוא טען, זולת הפגיעה בשמו הטוב, כי הוא סבל מנזק ממוני ובלתי ממוני עצום.
טענות האישה
האישה טענה מנגד כי תביעת האיש אינה אלא "תביעת לחץ", שמטרתה להניא אותה מבירור תביעתה המוצדקת נגד האיש. לדבריה, התביעה נולדה רק בעקבות תביעתה לפיצוי בגין חדירה למכשיר הטלפון הנייד שלה והפצת חומרים אינטימיים. היא הדגישה כי הרומן שלה עם מפקדה החל רק לאחר שבעלה עזב את הבית.
כאמור, מורן ואלך-ניסן, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, מצאה לנכון לקבל את תביעת האישה, לאחר שהגיעה למסקנה כי הנתבעים פרסמו לשון הרע אודותיה ופגעו בפרטיותה. לדבריה, לא עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק, שכן הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האישה עם גבר זר לפני הוריה עולה כדי "לשון הרע", כיוון שעלולה לגרום להשפלת האישה בעיני הבריות, עשייתה מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, ואף לבזותה בשל המעשים, ההתנהגות או התכונות המיוחסות לה".
כמו כן, בית המשפט שוכנע כי נגרם לאישה נזק חמור ביחסיה עם הוריה, ואף נזק בלתי הפיך ביחסיה עם אביה, בעקבות הצגת תמונותיה האינטימיות לעיניהם. בגין פרסום לשון הרע, חייבה השופטת את הנתבעים לשלם לאישה, ביחד ולחוד, סך של 100 אלף שקלים, וסכום נוסף של 100 אלף שקלים בגין הפגיעה בפרטיותה. כמו כן, חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים.
בנוגע לתביעת האיש, מצא בית המשפט כי האישה כלל לא התכוונה להגיש תלונה למשטרה כנגד האיש בגין אונס או תקיפה, אלא "כדור השלג החל להתגלגל" לאחר שהאיש בחר להתלונן נגד האישה במשטרה בגין אירוע שבו הגיע לדירתה לאסוף את הילדים, והם לא היו בבית. במסגרת תלונתו במשטרה, טען האיש כי האישה מאיימת להגיש נגדו תלונת שווא על אונס, ובשל היותה שוטרת נאמר לו להגיש תלונה למח"ש.
בית המשפט לקח בחשבון כי מחד, לא מדובר בסדרת פרסומים אלא באירוע מרכזי אחד (הפגישה בין הנתבעים להורי האישה). מאידך, מדובר באירוע חמור שיש לגנותו, ויש מקום להעברת המסר כי גם במסגרת סכסוך גירושין יש גבולות שאותם לא חוצים.
עליה במספר התביעות בגין לשון הרע
לדברי עו"ד רונן דליהו, יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין: בהתאם לסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הסמכות לדון בתביעות בין בני משפחה שמורה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה. כך יוצא שגם תביעות לשון הרע שנובעות מאמירות שנאמרו בתוך המשפחה יתבררו במסגרת בית משפט זה.
לדבריו, תביעת לשון הרע יכולה לקום כאשר בן או בת הזוג מפיצים דברי דיבה כלפי הצד השני בפני לפחות שני אנשים שהינם גורמים חיצוניים - שכנים, עוברי אורח, לקוחות, בני משפחה ואפילו ברשתות החברתיות. תופעות אלו מוכרות בעיקר בפרסומים פומביים, כמו שלטים או פרסומים באינטרנט, כאשר בשנים האחרונות הרשתות החברתיות ובייחוד פייסבוק הפכו לזירת מאבק. מקרים נוספים יכולים להיות תלונות שווא במשטרה. ככל שיוכח כי מדובר בתלונת שווא שקרית, ניתן להגיש גם בגינה תביעת לשון הרע.
" על בני הזוג לזכור היטב כי לא כל פעולה או "אקט לוחמני" מותרים בהליכי פרידה וגירושין. המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים", מציין דליהו " בשנים האחרונות יש לא מעט תביעות לשון הרע במשפחה, במיוחד בגין פרסומים אסורים ברשתות החברתיות. בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי קבוע גם ללא הוכחת נזק, ובנוסף לבחון נזקים בגין נזקים מיוחדים שנגרמו לנפגע".