בעולם שבו דמויות ציבוריות נמצאות תחת זכוכית מגדלת, סמר מוחמד אבו זמר מצליחה לשמור על חיים פרטיים כמעט לחלוטין. בת 44, ילידת רצועת עזה, היא אשתו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס שנהרג לאחרונה. למרות הקשר לאחת הדמויות המשפיעות והשנויות במחלוקת באזור, סמר נותרה עד כה דמות מסתורית ומרתקת.
היא גדלה בשכונה אמידה בעיר עזה, רקע שמעלה שאלות לגבי השפעתו על תפיסת עולמה. היא בעלת תואר שני ביסודות הדת מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה, שם גם לימדה עד נישואיה ב-2011, בגיל המאוחר 31, לאיש שמבוגר ממנה ב-18 שנה ועבר מפוקפק.
"אנחנו דבוקים. במשך השנים הבנתי שגם הוא לא יכול לחיות בלעדי"
מ'שלחי תמונות' ועד אימוג'י החציל: הודעות שנשים שונאות
הוא מקסים, הוא כריזמטי, והוא מפציץ אותך בתשומת לב? תיזהרי
סמר נישאה ליחיא סינוואר בנובמבר 2011, חודש לאחר שחרורו מהכלא הישראלי במסגרת עסקת חילופי האסירים לשחרורו של גלעד שליט. כשהתחתנו היא הייתה בת 31 - גיל שנחשב מבוגר יחסית לכלה בעזה, שם הגיל הממוצע לנישואי נשים הוא 20.
סמר מתוארת כאישה אדוקה שלובשת ניקאב, מכסה את פניה ומשאיר רק את עיניה חשופות. כמצופה מאדוקה שכמוה, היא נחשבת לאישה עם אמונה מלאה בבעלה, למרות הרקע האלים שלו, כנראה בגלל הבית שגדלה בו, שהיה משופע בשנאת ישראל.
סמר מגיעה משבט פלסטיני ידוע, הידוע בתמיכתו ב"התנגדות" נגד ישראל. לפי דיווחים, כל חברי המשפחה המורחבת הצטרפו לחמאס, וחלקם גם חברים בנוח'בה. כפי הנראה הרקע המשפחתי שלה השפיע על בחירותיה, ויש להניח שהיא מרגישה מחויבות לשבט ולאידיאולוגיה שגדלה עליה.
סמר שומרת על פרופיל ציבורי נמוך מאוד, עם תמונות מעטות מאוד זמינות שלה, אפילו באתר האוניברסיטה האסלאמית שבה למדה שני תארים. כל זה לא עזר הרבה לאחרונה כשמשכה תשומת לב תקשורתית כאשר נראתה בסרטון שפרסם צה"ל נושאת תיק יד הרמס ברקין בשווי של כ-32,000 דולר בעת בריחה למנהרה עם משפחתה שעות ספורות לפני מתקפות ה-7 באוקטובר על ישראל.
האירוע עורר סערה ברשתות החברתיות והדגיש את הניגוד החד בין אורח החיים של משפחתה לבין הקשיים הכלכליים שחווים רבים בעזה. הביקורת הציבורית הייתה חריפה, ורבים תהו האם תיק יוקרה הוא באמת הפריט החיוני ביותר לקחת בעת מנוסה למקלט.
"האם הבירקין קיבל חדר משלו במנהרה?" שאלו ברשת "מעניין אם יש גרסת 'מהדורה מוגבלת - מנהרות עזה' של הבירקין". מעבר לציניות, האירוע מעלה שאלות רציניות, ונראה שהתיק, כמו סמר עצמה, ימשיך להיות נושא לספקולציות ודיונים ערים ברשת. בינתיים, הוא הפך לסמל לא מחמיא המייצג את הפער בין ההנהגה לבין העם בעזה.
אחרי חיסולו בשעה טובה של יחיא סינוואר, עתידה של סמר מוחמד אבו זמר נראה לא ברור. סביר להניח שתמשיך לשמור על פרופיל נמוך, אעקב חשש מפגיעה בה ובילדיה, הן מצד גורמים ישראליים והן מצד יריבים פנימיים בחמאס. אולי היא תברח לקטאר ותכתוב ספר זכרונות, כדי לממן את צורת החיים שהתרגלה אליה. יש רק לקוות שהטעם שלה בגברים ישתפר בהרבה.