כאשר אנו חושבים על אהבה בגיל השלישי, לעיתים נדמה שהסיפור הוא תמיד על זוגות ששמרו על אהבתם לאורך השנים. אך מה אם הסיפור האמיתי הוא לא רק על מציאת אהבה, אלא על האומץ לאהוב מחדש אחרי שנים של בדידות או קשיים? אהבה בפרק ב' לא תמיד מגיעה כמו בסיפורים הרומנטיים, אלא לעיתים היא פורצת דרך בצורה מפתיעה - אולי כידידות עמוקה או כקשר שמתחיל בהקשבה כנה.
מה שמייחד את האהבה הפועמת בשלב זה של החיים הוא שהיא לא תמיד מה שהיינו מצפים לה בשלב הראשון, אבל היא תמיד הופכת להיות משהו הרבה יותר עשיר, מדויק ועמוק, כמו הרבה דברים בחיים, שנבנים לאט ומתגלים כ"הדבר האמיתי".
ניצן מאהבה חדשה, בדמעות: "התנצלתי בפני שחר, אני מרגישה נורא"
נסתפק בתן ביס: חברות בחו"ל מספקות "חופשת סקס" לעובדים שלהן
הנער מגן על מורתו הנאשמת באינוס קטין: "לא קורבן - אני יזמתי"
אהבה בפרק ב' מביאה עמה קסם מיוחד - הזדמנות לבנות קשרים מבוססים על ניסיון חיים ובגרות. עם זאת, היא דורשת התמודדות עם אתגרים חדשים, כמו דינמיקות משפחתיות מורכבות ושינויים בריאותיים. אך דווקא המורכבות הזו מאפשרת לנו ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים, המבוססים על תקשורת כנה, הבנה וסבלנות.
לקראת ולנטיין דיי, משתפים שלשה זוגות שנפגשו בפרק ב' של חייהם ובאהבתם החדשה. סיפורי האהבה שלפניכם עשויים לשמש כמצע לטלנובלה והם משתלבים בהווה מתוקף העובדה ששלושת הזוגות חיים בבית גיל הזהב תל אביב, ונהנים יחד ממנעמי העיר הגדולה ומהחיים בבית שמח וללא הפסקה, דיור מוגן הסמוך למקומות הבילוי והתרבות בקצב האורבני.
הסיפורים של שלמה ויפה, עמליה וצבי, ורעיה ואלכסנדר מזכירים לנו שלאהבה אין גיל, והיא יכולה לצמוח בכל שלב בחיים. בגיל השלישי, האהבה הופכת לא רק לעוגן שמחזק אותנו, אלא גם למנוע שמניע אותנו להמשיך לחוות את החיים במלואם.
שלמה ויפה פוקס
לא תמיד האהבה מגיעה כפי שקיווינו, ולעיתים היא פורצת כשהכי פחות מצפים לה. שלמה ויפה פוקס, בני 80 ו-86, חוו בדיוק את זה. כשהם פגשו אחד את השנייה, כל אחד מהם היה כבר נשוי עם ילדים. יפה, שהתאהבה בו מיד, לא יכלה להפסיק לחשוב עליו. היא הזמינה אותו להצטרף למקהלה שלה, אך הוא לא הגיע. הלב שלה לא נתן לה מנוח, והיא לא ויתרה. בסופו של דבר, היא פנתה אליו והציעה לו חברות פשוטה, והחברות הזו הפכה לאהבה גדולה. במשך 41 שנים הם היו זוג, חולקים רגעים של אושר ושגרה, עד שהחליטו להינשא לפני ארבע וחצי שנים, כשהם כבר הרגישו שהגיע הזמן למסד את אהבתם.
ההתחלה שלהם לא הייתה פשוטה, יפה הייתה בת 36 כשפגשה את שלמה, שהיה בן 42. היא הייתה נשואה לבעל שלא כיבד אותה, ולהם ילדה. למרות הקשיים, היא לא פחדה לקחת את הצעד הגדול - היא עזבה את בעלה, הייתה מוכנה לוותר על כל מה שהיה לה כדי להיות עם שלמה. שלמה, מצדו, לא רק שקיבל אותה ואת הבת שלה בעסקת חבילה, אלא גם הכיר להן את הילדים מהנישואים הקודמים שלו שהפכו לחלק מחייהם יחד. הם התחילו מלמטה, עם חובות, אך היה להם אחד את השנייה. "אהבנו בטירוף כמו בני 16," מספרת יפה. שלמה הבטיח לה "לעולם לא אעזוב אותך", ואהבתם הפכה למנוע שמניע אותם קדימה, גם כשלא היה להם כלום.
עמליה וצבי
החיים של עמליה (92) לפני הפגישה עם צבי (93) היו מלאים, עם חיי חברה עשירים ונישואין של 60 שנה. לאחר שהתאלמנה, היא לא רצתה לוותר על האפשרות לאהוב מחדש. עמליה מספרת שהייתה רואה מסביבה זוגות והחליטה שהיא חייבת גם. היא נרשמה לאתר היכרויות, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה, והכירה את צבי. צבי, שהתאהב בקול שלה דרך הטלפון, לא חדל מלהתקשר אליה. הם התחילו קשר שהתפתח באופן טבעי, ולאחר שיחות ארוכות אל תוך הלילה, הם החליטו להיפגש.
"צבי הוא אדם נדיב ומסור, היינו הרבה בחו"ל, יצרנו זיכרונות משותפים" עמליה מספרת. כאשר עברה טראומה קשה, צבי היה לה אוזן קשבת ותמך בה ללא תנאי.
השניים בילו 15 שנה יחד, עמליה מספרת על עליות וירידות "פרק ב' לא תמיד קל כמו פרק א', אין ילדים משותפים, אין עניין משותף, אין חשבון בנק ביחד, כל אחד חי את חייו בדרך שונה", אך למרות הקשיים וההבדלים, הקשר נשאר חזק ומבוסס על אהבה אמיתית וחברות.
סיפור נוסף שממחיש את עוצמתה של אהבה בשלב מאוחר יותר בחיים הוא של רעיה ואלכסנדר, ניצולי שואה מאוקראינה, שראו את הקשיים וההפסדים שבחיים, אך מצאו אחד את השנייה ויצרו קשר עמוק ואוהב. רעיה, היום בת 83, התגרשה ממערכת יחסים לא מספקת, פגשה את אלכסנדר, היום בן 84, אדם שקט ומסורתי, ויחד הם בנו זוגיות. גם במורכבויות של חייהם, הם הצליחו להקים בית חמים ומאוחד, והם חיים יחד מאז במשך 53 שנה.
רעיה ואלכסנדר שותפים לתקופה הכואבת בהיסטוריה, חוו את הזוועות והאובדן של מלחמת העולם השנייה, אך למרות זאת, הם מצאו את הכוח להתחיל מחדש. אלכסנדר, שהיה רווק, ורעיה, שהתגרשה מבן זוגה הקודם ולא היו לה ילדים, הגיעו לארץ מקייב שבאוקראינה, כל אחד עם עברו המורכב. רעיה מספרת: "אנחנו ניצולי שואה, כל אחד מאיתנו עבר את הדרך הקשה שלו, ואנחנו מתמודדים עם זה יחד."
אלכסנדר עבד כאיש אחזקה ורעיה עבדה כמטפלת. בשלב מאוחר יותר, כשהיו כבר מבוגרים, הם נפגשו והחלו לבנות את חייהם מחדש. הם יצרו קשר חזק שהוביל אותם לזוגיות של 53 שנה. במשך השנים, הם לא רק שיפרו את איכות החיים שלהם, אלא גם הרחיבו את משפחתם עם שני בנים ושני נכדים, מהם הם שואבים המון אושר וגאווה. ב2023 עברו לגור יחד בבית גיל הזהב תל אביב "אנחנו בגן עדן" הם מספרים.
למרות השנים שחלפו, האהבה ביניהם לא רק לא דעכה, אלא התחזקה והפכה לעמוד התווך של חייהם. את הכול הם עשו יחד - מהאתגרים של היום-יום ועד התמיכה ההדדית ברגעים הקשים. הם מבינים יותר מכל את החשיבות של קשר אמיתי ומחויב, קשר שבנוי על יסודות של סבלנות, שמירה על כבוד הדדי ואהבה שלא נגמרת.
שלשת הזוגות התייצבו לצילומים משותפים ועליזים, במרפסת המפנקת של בית גיל הזהב ת''א, כדי לחגוג את האהבה. הם העידו כי בולנטיין דיי הזה, הם לא רק חוגגים את האהבה בין בני זוג, אלא גם את הצעד האמיץ שנעשה כדי למצוא אותה, את הרצון להמשיך ולפתח קשרים משמעותיים וללמוד לאהוב מחדש בכל גיל.