אז מור התאפס על עצמו. זו לא כזאת הפתעה משוגעת - אפשר להימשך לא ממבט ראשן אלא שני, וזה אפשרי גם עבור גברים, אם הם רק ירשו לעצמם. עובדה תראו אותו, ולפני שאתם אומרים שזו הצגה, בנאדם שלא הצליח לזייף שיקול דעת בסיסי בשיחה על מזוזות וקם והלך כמו ילד בן 4 - לא יכול לזייף הנאה או משיכה תשכחו מזה. שחקן הוא לא.
אז נכון, בהתחלה הוא נרתע מחיה, אבל כנראה שאצלו האירוע היה משהו שקשור למערכת העצבים האוטונומית, לא לנסיבות חיצוניות, ואחרי שהוא נרגע קצת, הוא חזר להיות שפוי. חיה כנראה הבינה את זה בחושיה, ולכן לא כפכפה אותו, ואף המשיכה להיות אופטימית. אז בדקנו אם משיכה ממבט שני יכולה לקרות גם אצל גברים, ומסתבר שכן - יש אפילו מחקרים שתומכים מדעית במור וחיה.
ניסיתי את מייבש השיער החדש חדש של דייסון, וזה מה שקרה
לא רק ביבנה: חוקר פרטי חושף את עשר הדרכים לגלות שבוגדים בך
"היי, מה קורה? את יפה": הסיבה המדעית לקיומו של נוכל הטינדר
כשמור פגש את חיה תחת החופה ב"חתונה ממבט ראשון", הוא לא בדיוק הרגיש פרפרים בבטן. "היא בסדר", הוא חשב לעצמו, אבל זה לא היה הסיפור שמוכרים לנו בסרטים רומנטיים. ובכל זאת, כמה ימים אחרי, הוא מסתכל עליה בעיניים נוצצות. אז מה קרה שם? מסתבר שמשיכה אצל גברים לא חייבת להידלק ממבט ראשון - היא יכולה לצמוח לאט, ויש לזה גם הסבר מדעי ממש מגניב.
מסתבר שהמוח שלנו יותר גמיש ממה שחשבנו. אם פעם חשבו שגברים "מתוכנתים" להתאהב במה שהעיניים רואות: פנים יפות, גוף סימטרי, סימנים שצעקו "פוריות". זה נכון שבתחילת הדרך, המוח של מור - כמו של רוב הגברים - נדלק על דברים חיצוניים. מחקרים על דייטים מהירים מראים שגברים מדרגים משיכה לפי מראה תוך שניות. זה קשור לרעיון אבולוציוני שנקרא "תיאוריית ההשקעה ההורית" גברים חיפשו במהירות מי מתאימה להביא ילדים לעולם, בזמן שנשים היו יותר בררניות. אבל העולם השתנה, וגם המוח שלנו. היום, כשמור וחיה בונים קשר אמיתי, משיכה הופכת להרבה יותר מסתם תמונה יפה.
צילומי מוח מראים שהמוח של גברים עובד אחרת כשמדובר בקשר ארוך לעומת משהו קצר. כשמור פגש את חיה בהתחלה, אזורי התגמול במוח שלו לא הפרישו מספיק דופמין, אבל ככל שהזמן עבר והם התקרבו, חלק אחר במוח - הקורטקס הקדם-מצחי - התחיל לעבוד. שם נבנית תחושת ביטחון וקשר רגשי, ממש כמו עדכון תוכנה למוח - הוא לומד למצוא משיכה גם בדברים שלא רואים בעין.
המדע בעדכם! איזבל ונועם
אז איך חיה הפכה בעיני מור ממישהי "בסדר" למישהי שהוא ממש בעניין שלה? האוקסיטוצין, הורמון האהבה שמשתחרר כשאנחנו מרגישים קרובים למישהו. בניגוד למה שחושבים, זה לא רק עניין של נשים - גם גברים מוצפים בו כשהם חולקים רגעים פגיעים, כמו שקרה (אולי) כי מור סיפר לחיה על הפחד הכי גדול שלו והיא הקשיבה והכילה. מחקר חדש מ-2024 גילה שגברים בקשרים קרובים מראים 37% יותר פעילות במוח כשהם מסתכלים על בנות הזוג שלהם. במילים פשוטות? ככל שמור הרגיש בטוח יותר עם חיה, כך היא נראתה לו יותר מושכת פיזית.
עוד דבר שעזר הוא הזמן. מחקר ישן אבל זהב מאוניברסיטת MIT מצא שככל שגברים מבלים יותר עם נשים שלא ממש נמשכו אליהן בהתחלה, המשיכה גדלה - אצל חלקם עד 22% תוך חצי שנה. כשמור וחיה התחילו להתמודד עם אתגרים, לצחוק על אותם דברים - המוח שלו התחיל "להתרגל" אליה בצורה חיובית. זה נקרא "אפקט החשיפה", אבל עם טוויסט: כשאתם עובדים על משהו ביחד, המוחות שלכם ממש מסתנכרנים, וזה יכול גם להדליק משיכה שלא הייתה שם קודם.
מחקרים על אפליקציות דייטינג מראים שגברים שפסלו מישהי בהתחלה, אבל אחר כך הכירו אותה דרך חברים, דירגו אותה ב-40% יותר מושכת. למה? כי כשמור גילה את חיה לאט - את האופי שלה, את הנאמנות שלה, את הערכים והחמידות וההכלה - זה הפעיל את מרכזי התגמול במוח שלו חזק יותר מאשר משיכה מיידית. זה כמו לזכות בפרס אחרי מאמץ, לעומת לקבל אותו בחינם.
עבר בסך הכל שבוע, אבל המדע אומר שיש חלון קריטי של 90 יום שבו הכל יכול להשתנות. בתקופה הזו, רמות הטסטוסטרון של מור יתייצבו, והמוח שלו יתחיל לייצר יותר וזופרסין - חומר שקושר אותו לחיה כמו שקשר טריטוריאלי קושר כלב לעץ ליד הבית שלו. זה המעבר מתשוקה ראשונית לקשר עמוק יותר. אולי אחרי שלושה חודשים של שיחות לילה ותמיכה הדדית, הוא כבר לא יראה רק את חיה של החופה - הוא יראה את חיה שלו. בחברות מסורתיות, כמו ביפן גברים מדווחים על משיכה שגדלה עם הזמן ב-28% יותר מאשר במערב. שם משיכה נתפסת כמשהו שבונים, לא כמשהו שקורה מעצמו.
לא תמיד זה יכול לקרות - גברים שחושבים רק על עצמם (נרקיסיסטים, במילה) מתקשים לפתח משיכה מאוחרת - המוח שלהם פשוט לא גמיש מספיק [באמת, זה ממחקר על דלדול אגו]. אבל מי שפתוח לרגשות, יכול ממש "ללמד" את המוח שלו לראות מישהו בדרך חדשה. ואם מוסיפים לזה קצת סיפוק מיני יחד עם הקרבה הרגשית - מחקר מ-2024 מראה שזה השילוב המנצח. יש למה לצפות, נראה לנו. אם זה יכול לקרות גם אצל איזבל ונועם, רק הזמן יגיד. או יעל.