אם חשבתן שמתייחסים אליכן כאל שוות בעבודה - תחשבו שוב

למרות עשרות שנים של מאמצים, אי השוויון בין המינים נותר מושרש בחברות רבות. בתחומים כמו השתלבות בכלכלה, ייצוג פוליטי ומאבק באלימות על רקע מגדרי, ההתקדמות היא איטית. לפי הפורום הכלכלי העולמי, בקצב ההתקדמות הנוכחי, ייקח עד שנת 2158, שזה בערך חמש דורות מעכשיו, להגיע לשוויון מגדרי מלא ברחבי העולם.

"אין סליחה ואין כפרה על חוסר נאמנות": על מי מאי כועסת?
מי צריך לטוס לוגאס? טקס זוגי בסגנון 'סיטי הול' עכשיו בישראל
זה מה שיקרה לחיים שלך אם תעשי שינוי קטן אחד בכל חודש

מאשלינג ווידון, מנהלת בכירה למשאבי אנוש בחברת הרבלייף אומרת: "שינוי יקרה רק על ידי קיום דיאלוג פתוח וכן עם כל הקולות בשולחן. אני מקווה שנוכל לקרב את מועד 2158 על ידי האצת פעולה והתקדמות לקראת שינוי, אבל היסודות חייבים להיות נכונים. זה יותר מאשר רק המשרד או סביבת העבודה האישית, זה על המגזר הפרטי והציבורי שעובדים יחד כדי ליצור את התנאים הנכונים לנשים לשגשג על ידי פירוק מחסומים ומכשולים שיכולים לעכב את התקדמותן.

שינוי לא יקרה אם אין סביבה שנותנת לכולם - כולל נשים - את המקום והמרחב להיות עצמם, להביע את דעותיהם וחשוב מכך, להישמע. זה גם לא יקרה בלי פרקטיקות שתומכות בנשים; יצירת הזדמנויות לחינוך כוח העבודה, או לאפשר להם לחנך את עצמם; מפגשי משוב בין צוותים כדי להבין איך אנשים עובדים בצורה הטובה ביותר; או מדיניות מעשית במקום העבודה שמתמודדת עם נושאים ספציפיים לנשים."

נשים יכולות להיות נתונות למיקרו-אגרסיות שמובילות לסטריאוטיפים מגדריים. למיקרו-אגרסיות צורות רבות והיא מוגדרת בין היתר כ- "מילים, פעולות או אירועים שגורמים לאפליה עדינה ולפעמים לא מכוונת נגד אדם או קבוצה". המונח נשמע דרמטי, ואכן כאשר דברים אלה קורים ברציפות לאורך זמן, ההשפעה המצטברת היא מאוד מזיקה ויכולה ליצור תרבות מאוד שלילית באופן כללי.

במקום העבודה לדוגמה, נשים שמתבקשות להכין תה בפגישה או הנחות לגבי נשים שזה עתה התארסו /התחתנו וכוונתן להביא ילדים לעולם , נשים ישירות ודברניות המתויגות כ'אגרסיביות' - לא סביר שעמית גבר שמתנהג באותו אופן היה נקרא כך, נשים שלא ניתנת להן הזדמנות להביע את דעותיהן בפגישות עבודה. כעובדה- נשים נוטות פי שלושה יותר מגברים להיפגע במהלך פגישת עבודה. התנהגויות אלו עלולות להוביל לסטריאוטיפים מגדריים ולעורר שאלות או לקבוע הנחות יסוד לגבי נשים בסוגיות כמו: האם הן לא שאפתניות? האם הן מחויבות לעבודה? האם הן באמת מנהיגות צוות טובות? האם הן שקטות יותר בפגישה כי הן לא מעורבות?

חשוב לשים לב ולבדוק באופן יסודי את ההנחות והמיקרו-אגרסיות האלה שכן הן עלולות ליצור סביבות עבודה לא בריאות לנשים ולמנוע את התקדמותן, הן על ידי מנהלים שעושים הנחות שגויות לגבי התקדמות הקריירה של אישה או על ידי הנשים בעצמן שמרגישות שהן לא יכולות להשתתף בחופשיות בפגישות ולבוא לידיי ביטוי באופן מספק בעבודתן.

בעלי ברית חיוניים בתמיכה בנשים במקום העבודה. מנהיג טוב (גבר או אישה) יהיה מודע לשיפוטים ולהטיות פנימיות. חשוב ואף הכרחי לעשות את המאמץ לחנך את עצמנו לזהות הטיות אלה, לאתגר אותן, לקבל החלטות מושכלות ולזהות נקודות עיוורון לא מודעות.

בעלי ברית במקום עבודה הם קשר הכרחי להילחם בדעות מוטות: עבור גברים, נוכחות נשים שהם יכולים לסמוך עליהן במקום העבודה, איתן הם יכולים לבדוק את דעותיהם, החלטותיהם או הנחותיהם הוא דרך נהדרת למנוע מדעות מוטות להשתרש וליצור מקום פתוח וכן שבו אנשים יכולים לשגשג. באופן דומה, נשים גם צריכות לנצל הזדמנויות ולפרגן לעמיתים באופן פרואקטיבי, זה יעזור לשינוי לקרות.

עבור גברים ונשים כאחד - קריאת תיגר על התנהגויות לא ראויות היא המפתח. אנו זקוקים לצופים פעילים מהצד שמוכנים להתייחס למקומות שבהם הם רואים הטיה מגדרית. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בשימוש בשפה טעונה מגדרית. כדי שזה יקרה, אנשים צריכים להרגיש חופשיים ובטוחים להשמיע את קולם.

תרבות מכילה נובעת בראש ובראשונה ממנהיגות הארגון. זה לא תלוי אדם אחד בלבד אלא תלוי בכל המנהיגים ברחבי העסק. המטרה היא לתת דגש ולהראות שהחברה מבינה ותומכת בנסיבות האישיות של עובדיה בכל הנוגע לניהול עומסי עבודה. מדובר בהפיכת התנהגות נכונה בכל עת למודל מוערך.

לדוגמה, יצירת מדיניות בנושא גיל המעבר כדי לנרמל את השיח סביב הנושא במקום העבודה ולתמוך בנשים בתקופה זו. עסקים לא חייבים ליצור מדיניות כזו, אבל זהו סימן ברור לכל העובדים לגבי סוג התרבות והסביבה שהחברה מטפחת. חברות צריכות לנקוט בצעדים מן הסוג הזה כדי שאנשים ירגישו שהם יכולים לבקש עזרה ותמיכה בעבודה, כך נתחיל לראות ולהרגיש את השינוי.

ללא קשר למגדר, שינוי בכל צורה קורה רק אם לאנשים יש אמפתיה וחמלה (לב), לצד אומץ ונחישות (עמוד שדרה) מנהיגים כאלו יקבלו את ההחלטות הקשות שיוצרות את השינוי המבוקש. זה איזון שקשה להשיג אך עידוד דור חזק של מנהיגים כאלו, המתקדמים ביותר, יוביל את השינוי ויבטיח שלא נהיה עדיין באותו מקום של בשיח השוויון המגדרי גם בשנת 2158.