בואנה, איזה משחק חמוד זה ארץ עיר. בא לי גם. יש משהו נורא תמים בלשחק ארץ עיר בדייט וזה משהו שלא יכול היה לקרות עם כל זוג אחר חוץ ממאי ואליאל. ועכשיו כשאני רואה את החיבור שלהם, אני מבינה מה הפריע לי בבן שלם. מאי תמימה ונקייה מדי בשבילו - הסליזיות התל אביבית כבר דבקה בו, והמוח שלו כבר מפוייח מזיהום האויר שלה על כל גווניו. אליאל, מצד שני, הוא מאי בבן. שלא לדבר על זה שהוא ילד מחונן ואלוף ארץ עיר של לוד רמלה כבר מ-2018. אין בו אפילו שביב של סליז, לא עוברת במוחו מחשבה ערמומית אחת. הוא ביישן, וחמוד, ולא יודע לשקר ולזייף, ואם הוא ינסה השקר יצא לו ברמה של ילד בן 5.
בדרך לעור החלומות שלך: הטעות הזו עלולה לעלות לך ביוקר
טרנד הנצנצים שמשגע את הרווקות - ומה הקשר לגברים בוגדניים?
יו הלך, השפנפנות נשארו: מה שבאמת קורה באחוזת הפלייבוי החדשה
למה? כי אם הוא היה יודע, הוא לא היה עושה את הטעות המטומטמת הזאת של להגיד לבחורה בטלוויזיה שהיא מתלבשת חשוף מדי. כל כך קל לשייך את האמירות האלו למקום מיזוגני וחשוך, וכל כך ברור שזה מה שיבלוט בשיח שלו איתה. אבל מי שמתעמק יגלה שבניגוד למקרים דומים, אצלו זה שונה. אולי זה משהו שהוא שמע בבית שגברים אומרים, לא יודעת, אבל זה לא מרגיש לי מגיע מקום שוביניסטי, אלא שהוא באמת מאמין שנשים ובנות צריכות להגן על עצמן ככה. אני חושבת שאם הם לא ייתקעו על העניין הזה, זה יסתדר מעצמו בהדרגה. יש בהם משהו כל כך לא משחק משחקים, כל כך לא חש תלאביבי, שעושה את הצפייה באינטראקציה שלהם נורא נעימה לצפייה. זה כמו לראות סרט מצויר, הכל שם כל כך חמוד.
וגם, בואו - זה בסדר לא לאהוב את כל מה שמאי לובשת. בואו נודה על האמת, היו לה כמה רגעי אופנה לא פשוטים בתוכנית הזאת, ולא יזיק לה לשקול התפתחות של הסטייל האישי למשהו טיפה יותר מתוחכם ופחות שקוף, מטאפורית ומעשית. תחרה יש מלא סוגים, והיא יכולה להיות גם צפופה ואטומה יותר. ואגב, זה גם דומם בת', למשחקים עתידים.
ליר עשתה את הדבר הטוב ביותר' שיכלה לעשות ולקחה לעצמה יומיים חופש מזוגיות, יומיים שעשו לה נפלאות. בעודה מכינה אוסובוקו חמין לשבת ונראית רגועה וחמודה, תהיתי למה הצד הזה שלה, המחבק, המכיל, והכל כך לא מתיימר, לא יוצא לה בחברת גברים. התשובה היא כמובן, ציפיות של החברה ומגננות, וזה סבך שיהיה קשה להתיר. הלוואי שהמאץ' הבא שלה סוף סוף יצליח לראות אותה כמו שהיא, ואני ממשיכה להתעקש שעל כל הטראומות שהבחורה הזאת אכלה בחיים שלה, תפסיקו להביא לה ילדים מלאי אגו וחסרי ביטחון. הוא צריך להיות מבוגר ממנה בלפחות שש שנים כדי לספק לה את רמת ההכלה והחיבור שהיא צריכה כדי להיות היא ולהפגין את כל הצדדים שלה.
למדתי מהעונה הזאת משהו שלא ידעתי, או לפחות לא ידעתי לקרוא לו בשם עד עכשיו - חלק ניכר ממה שאנשים מחפשים להרגיש באהבה, הוא התחושה שהם יכולים להיות מי שהם. לפעמים קוראים לזה "תקשורת", לפעמים "הדבר הזה שאי אפשר להגדיר אבל לא אוותר עליו". אחת ההגדרות שלי לפעמים המועטות שזה קרה לי, היא "תחושה שהגעתי הביתה". זה אומר שאת נינוחה, המוח מתרוקן מאסטרטגיות ושאלות ואת נמצאת בנינוחות וזרימה, ולא מפחדת לטעות - כי אין דבר כזה "טעות" במצב הקסום הזה. כולם מחפשים מישהו שיכיל את כל מי שהם ויהיה מבסוט על כל פגם - יאפשר להם "להיות מי שהם".
ראינו את זה אצל תום ושחר, רן מתפעל מזה אצל טל, וניצן מרגישה בחסרון הדבר הזה עם שי. הוא הלך הביתה בלי שלגמרי הבנו מי היה פה, כשיש פער די גדול בין השיחות שלו עם ניצן לבין השיחה שלו עם רן, שבה הוא היה הרבה יותר אסרטיבי משום מה, ומול ניצן הצד הזה יצא אחרי שהיא אמרה לו ללכת, והיה נראה כמו קטנוניות. קצת חבל, אבל נראה שניצן בכל מקרה לא הייתה במצב שהיא מסוגלת להכיל משהו חדש עדיין, כי היא נפרדה ממישהו שהיתה לה איתו תחושה של בית, ולא משנה כמה זמן היכרות היה שם, לוותר על מישהו שנתן לך להרגיש ככה, זה קשה. אולי לזה היא התכוונה כשאמרה "הוא משלנו". יש אנשים שאתה מרגיש איתם מיד חיבור, ויש אנשים שכמעט דוברים שפה אחרת ממך, לידם אתה הולך על ביצים כדי לא לפגוע בהם, ואתם מבלים שלושה ימים בלא לשמוע ולא לראות אחד את השני, למרות הרצון הטוב.
הרשת אמנם כעסה על הביטוי, אבל הרשת אוהבת לכעוס על דברים בלי לחשוב עליהם. אחרי מחשבה, יכול להיות שזו אמירה שמבטאת את השאיפה של ניצן למצוא מישהו שלידו היא תוכל להיות עצמה. אם לשפוט לפי כמו הפעמים ששמענו את זה העונה מגרסאות שונות, כנראה שזה בעצם הסוד לזוגיות מופלאה - מישהו שירגיש לך כל כך "משלנו" שלא תהיה לו בעיה לאפשר לך להיות מי שאתה בכל רגע נתון. לטוב ולרע.
גם לגבי המשמעות של "בטוב וברע" שאומרים בנדרי הנישואים יש לי תובנה. אולי לא מדובר רק במצבים של משברים או אסון מוחלט, אלא גם ברגעים שבהם אתה סתם שיכור מביך או שאתה משתטה, או עשית טעות טפשית - גם ברגעים האלה, אם מישהו אוהב אותך, הוא לא יפסיק כי טעית ולא ייבהל משינויים שאתה עובר ודברים שאתה אומר, אלא ייתן לך להיות אתה, לטוב ולרע.
טל נשארה עם רן לעוד שלושה ימים למרות שבמשך הפרק היא נראתה יותר מתלוננת מאשר מפרגנת לו, אבל ביננו, עוד לא קלטתי את הקטע של רן בין בדיחות האבא המוזרות שלו ולרגעים שבהם הוא מפגין רגישות ואינטליגנציה. רב הנסתר על הנגלה עם הבחור הזה - עדיין מוקדם, וכנראה שעוד נופתע ממנו. גם מאי ואליאל נשארו יחד לעוד שלושה ימים, והרגע שבו הם אומרים את זה אחד לשניה בעיניים נוצצות בביישנות, זה אחד הרגעים היותר מענגים של הפרק. כמו לראות ילדים בני עשר מחזיקים ידיים. באמת.
אני חושבת שהבנתי מה כל כך קסום במאי. היא כל כך חיה את החלום שלה את עצמה בפול פאוור, שאני חושבת שהיא לא הייתה צריכה לשנות כלום מההתנהגות שלה מהבית כשהגיעה לתוכנית. היא פשוט גיבורת טלנובלה, והיא רגילה להיולת מצולמת 24/7. שימו לב - כל תנועה שלה נראית כאילו מישהו הלביש, תסרט וביים, באורח קסם היא תמיד בתאורה טובה, תמיד מלאת חן. כשהיא יוצאת מהבולה היא מקסימה, כשהיא עצובה היא מהממת, כשהיא נעלבת היא חיננית, כשהיא מגזימה ומעגלת פינות שלא נכון לעגל היא שובת לב, ולא משנה מאיזו זווית תצלמו אותה, היא תמיד תצא מושלמת, מתוקתקת ותחייך בשיניים לבנות, תמיד פוטוגנית. זה לא אנושי להיות פוטוגנית כל הזמן. זה או שאת גיבורת טלנובלה, או חתול בטלנובלה. שזה חיה בח'.