בעידן הדיגיטלי, קהילות נשים הפכו למוקדי כוח משמעותיים המעצבים מחדש את המרחב החברתי בישראל. מה שהחל כקבוצות פייסבוק ופורומים מקוונים צמח לכדי רשתות השפעה רחבות היקף, המהוות מרחב בטוח לשיתוף, תמיכה והעצמה הדדית. בניגוד לדעה הרווחת שרשתות חברתיות מגבירות בדידות וניכור, קהילות אלה יוצרות חיבורים עמוקים ואותנטיים, ומתרגמות אינטראקציות דיגיטליות לפעולות ממשיות בשטח. כוחן טמון ביכולתן לתת מענה למגוון רחב של צרכים - מטיפים לעיצוב הבית והמלצות על רופא שיניים אמין, ועד למאבק בניפוץ תקרות זכוכית, שיפור תנאי העסקה ויצירת רשתות ביטחון במצבי משבר.
מבינה את ליר, אבל חייבים להפסיק: מה הבעיה שלנו עם נמוכים?
"הייתי אוכלת בסתר 'שרוולים' שלמים של פתיבר, טופי בחבילות"
"אין סליחה ואין כפרה על חוסר נאמנות": על מי מאי כועסת?
בישראל, תופעת קהילות הנשים צברה תאוצה מרשימה בשנים האחרונות, עם מאות אלפי חברות בקהילות שונות. לכבוד יום האישה הבינלאומי, פגשנו מספר מנהיגות קהילה מובילות בישראל, המובילות מהפכה שקטה של העצמה נשית קולקטיבית. הן משתפות את הסיפור מאחורי הקמת הקהילות, את האתגרים והסיפורים המרגשים שנולדו בהן, ומסבירות כיצד פלטפורמות דיגיטליות הפכו למנוע של שינוי חברתי וצרכני משמעותי שחורג הרבה מעבר לגבולות המסך.
מירב כהן מור: קהילת יפותא (יפו-תלאביביות)
מירב כהן מור (44) מתל אביב, מנהלת את קהילת "יפו-תלאביביות", או בקיצור "יפותא". קהילה המונה כ-55 אלף נשים תושבות תל אביב-יפו. "הקהילה היא השילוב בין גוגל לקבוצת ווטסאפ של החברות הכי טובות שלך", מסבירה מירב. "כמו בגוגל תוכלי למצוא תשובה לכל שאלה, וכמו בקבוצה עם הבסטיז - תוכלי לסמוך על התשובות ולדעת שקיבלת אותן מנשים כמוך."
פרויקט מוביל בקהילה הוא "יפותא פותרות את החיים" - קבוצות ווטסאפ ממוקדות שמאפשרות לחברות הקהילה למצוא בקלות דירה, עבודה, כרטיסים לאירועי תרבות, חופשות, ידע פיננסי, וגם הטבות במגוון תחומים.
כוחה של הקהילה טמון בנכונות לגעת בכל נושא ובכוח נשי משותף שמאפשר לפתור כל בעיה. "אנחנו מדברות על הכל, מחיפוש רופא או קוסמטיקאית, דרך חיפוש עבודה ודירה, ועד לשיתופים אינטימיים של פגיעות מיניות ומצבי מצוקה - כן, גם בקבוצה של 55 אלף נשים אפשר לייצר אינטימיות."
מירב מספרת שכוחה המחבק של הקהילה ממש מציל חיים: "לפני כשנתיים חברת קהילה העלתה פוסט וסיפרה שבנזוגה לשעבר מאיים עליה. למרות שהוציאה צו הרחקה נגדו הוא עדיין נמצא באיזור והיא חוששת שברגע האמת המשטרה לא תעזור. חברת קהילה אחרת קראה את הפוסט ויזמה הקמת משמר נשים מתוך הקהילה שהתייצבו במשמרות מסביב לשעון מחוץ לביתה של החברה שהוטרדה ונתנו לה ביטחון והגנה".
תחיה בן צור: פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות
תחיה בן צור מתל אביב, מנהלת את "פורום נשים בתעשיה - קהילת המנהלות" יחד עם שותפתה יפעת צ'רפק, מנכ"לית משותפת, בעלת קליניקה לפסיכותרפיה ומלווה לתהליכי חיים. הקהילה, שהוקמה ב-2015 ומונה למעלה מ-110 אלף נשים, שמה לה למטרה לקדם נשים לתפקידים בכירים ולצמרת קבלת ההחלטות במדינה. הקהילה היא עבור נשים מנהלות ועבור נשים שרוצות לנהל.
"התכנים שעולים בקהילה נוגעים לליבת האתגרים של נשים בעולם העבודה: איזון בית-עבודה, רמות שכר, דילמות ניהוליות ובקשות לסיוע במציאת משרות", מסבירה תחיה, "ומה שמניע נשים לענות הם בדרך כלל פוסטים אותנטיים שנכתבים מהבטן".
אחד ההישגים המשמעותיים של הקהילה הוא נראות נשית במרחבים שנשלטו על ידי גברים. "אנחנו מפרסמות כל פעם שיש כנס עם דוברים גברים בלבד. הצלחנו לא פעם לשנות את התמהיל ולהכניס נשים מומחיות לפאנלים וכדוברות בכנסים", היא מציינת בגאווה. הישג נוסף של הקהילה הוא עידוד נשים להגיש מועמדות לנבחרת הדירקטוריות בחברות ממשלתיות, מהלך שהוביל ל-50% יותר מועמדות נשים מבעבר.
"זאת קהילת הנשים הגדולה ביותר שעוסקת בקידום נשים והיא סוג של קבוצת תמיכה שממש מביאה הצלחות", אומרת תחיה. "המון נשים מצאו את המשרות שלהן בקהילה, ונשים הצליחו לשפר רמות שכר בצורה משמעותית. היום הקהילה היא סוג של מוסד מוכר ומי שרוצה להתקדם מגיעה אלינו."
גם כוח השפעה צרכני וערך עסקי
אין זה סוד שקהילות נשים מובילות בראש בכל מה שנוגע למעורבות וקצב צמיחה. האחווה והרעות של נשים, הרצון לטכס עצה, הצורך לשתף ולהתייעץ, גורם לקהילות נשים להיות מעיין נובע של שייכות והשפעה. ככאלו, קהילות נשים מהוות נכס אסטרטגי גם עבור חברות מסחריות שבוחרות להקים קהילת מותג, או לחלופין לשתף פעולה עם קהילות קיימות.
רות עדן, מנכ"לית קומיוניטי פורוורד אומרת: "קהילות אלו מספקות פלטפורמה לשיתוף ידע, העצמה הדדית ותמיכה, אך גם ליצירת שינוי צרכני ותודעתי. נשים שנמצאות בקהילה מרגישות מחוברות יותר, מה שמשפיע ישירות על ההחלטות הצרכניות שלהן. מחקרים מראים כי כאשר נשים חוות חיבור רגשי למותג דרך קהילה, הסיכוי שלהן להמליץ עליו ולרכוש ממנו שוב גדל משמעותית".
חן הרשקוביץ אוחיון, שותפה מייסדת בחברה מוסיפה: "בעולם העסקי, חברות שמבינות את הכוח של קהילות, ונשים בפרט, יכולות לצד השגת המטרות העסקיות שלהן גם להוביל להשפעה חברתית חיובית, להגביר מחוברות למותג, ולאפשר שיח פתוח שמייצר חדשנות והיכרות בלתי אמצעית עם קהלי היעד שלהן. לכן, השקעה ועבודה עם קהילות נשים מובילות היא לא רק מהלך ערכי - אלא גם מתבקש ואפקטיבי מבחינה עסקית".
תאיר מורדוך: קהילת "נשים בעולם של הזדמנויות - רילוקיישן"
תאיר מורדוך, מנהלת את קהילת "נשים בעולם של הזדמנויות - רילוקיישן" המונה כ-70 אלף נשים ישראליות ב-84 מדינות. "הקמתי את הקהילה כדי לעודד נשים ליזום ולהקים עסקים בזמן הרילוקיישן שלהן, אבל מהר מאוד הקהילה הפכה למשהו הרבה יותר גדול ועוצמתי" מספרת תאיר, שחזרה בעצמה לישראל אחרי 8 שנות רילוקיישן בטוקיו וסינגפור.
הקהילה פעילה 24/7 עם עשרות פוסטים ביום שזוכים למאות תגובות. "זאת הקהילה עם הסיפורים הכי מעניינים, החל מנשים שמגיעות ליעדים מיוחדים ועד לסיטואציות לא פשוטות של נשים שנקלעות למצבי משבר בחו"ל והקהילה מתגייסת לעזור להן."
אחד המיזמים המשמעותיים בקהילה הוא "שעה של הזדמנות", פוסט קבוע שבו נשים מציעות לתת שעה מזמנן כדי לקדם אישה אחרת במשהו. "נשים מציעות הכל, החל מללמד אקסל ועד ללוות במעבר או בתמיכה רגשית בחו"ל. מבחינתי זה פוסט של נתינה, שפע ועזרה הדדית מהלב", מספרת תאיר
רחלי טדסה מלכאי: קהילת "נשים אתיופיות מעצימות"
רחלי טדסה מלכאי, תושבת אשקלון, מנהלת את קהילת "נשים אתיופיות מעצימות" שהקימה ב- 2017. הקהילה מונה כיום כ- 18,000 נשים ופועלת גם כעמותה רשמית מאז .2020
"הרגשתי שחסר לנו מקום שהוא באמת שלנו - מקום שבו אפשר לדבר פתוח, בלי פילטרים על כל מה שמעסיק אותנו", מסבירה רחלי את הרקע להקמת הקהילה, "המטרה שלנו היא ליצור מרחב בטוח ומעצים לנשים יוצאות אתיופיה - כזה שמאפשר לנו להיפגש, לשתף, להתחזק ולצמוח ביחד. בין אם זה בהתמודדות עם הורות, קריירה, כלכלה, גזענות או פשוט החיים עצמם - אנחנו כאן אחת בשביל השנייה."
הקהילה עוסקת במגוון רחב של נושאים - מהורות וזוגיות, דרך קריירה וכסף, זהות והתמודדות עם גזענות, עד בריאות נפשית ורגשית. מעבר לפעילות הדיגיטלית, העמותה פועלת גם בשטח תחומי ההשכלה הגבוהה, סדנאות העצמה ופיתוח אישית, וליווי נשים שכולות. רחלי משתפת בסיפור אישי ומרגש" :רק אתמול חזרנו מסמינר של יומיים בים המלח, שבו ליווינו נשים שכולות מהקהילה - נשים שאיבדו את היקר להן מכל במלחמה. היה לנו חשוב שהסמינר יהיה מותאם להן - שהן יקבלו תמיכה נפשית שמתאימה להן תרבותית. לראות את השינוי שהנשים עברו בתוך יומיים בלבד היה שווה הכול. איך הן הגיעו עם כאב ששבר אותן ואיך הן יצאו עם כוח להמשיך."
טלי רוזין: קהילת "תשע לאחת"
טלי רוזין, מנכ"לית 'עמותת אחת מתשע' תושבת רמת גן. קהילת "תשע לאחת" - קהילת המחלימות של עמותת 'אחת מתשע' המונה 408 חברות, היא קבוצה סגורה בפייסבוק המיועדת אך ורק למחלימות מסרטן שד. העמותה נעזרה בקומיוניטי פורוורד שיבנו להן את האסטרטגיה לקהילה ואף ינהלו אותה בפועל.
"כשאת חולה בסרטן השד ועוברת טיפולים כולם מתגייסים לטפל בך. המשפחה עוטפת אותך, הרופאים מטפלים בך, את 'עטופה בצמר גפן'", מסבירה טלי, שבעצמה אובחנה עם סרטן השד במאי 2020 במהלך ממוגרפיה שגרתית. "אלא שגם להחלים זה תהליך. הציפייה - שלך, אבל בעיקר של הסביבה - שתחזרי לשגרה מיד בתום הטיפולים לא עומדת במבחן המציאות."
הקהילה מאפשרת למחלימות לדבר על נושאים שקשה לשתף בהם אנשים שלא עברו את אותה החוויה. "חברות הקבוצה יכולות לדבר האחת עם השנייה על כל הנושאים שאי אפשר לדבר עם מישהי אחרת, כי זרה לא תבין זאת," מספרת טלי. "השיח יכול לעסוק בחששות ופחדים סביב בדיקות ומעקבים שנתיים, על השלכות של טיפולים הורמונלים על הגוף, על פגיעה בדימוי העצמי בעקבות ניתוח לכריתת שד."
טלי מספרת על שיתוף אישי שהעלתה בקהילה שממחיש את הייחודיות שלה: "לפני כמה שבועות שיתפתי שפתאום ירדתי עוד חצי ק"ג מבלי שהייתי צריכה להתאמץ. אני הבריאה הייתי מן הסתם מאושרת מזה. אבל כמחלימה, במקום לשמוח מצאתי את עצמי חושבת 'אופס, מה קרה? אולי משהו לא בסדר'". התגובות היו רבות וכולן הזדהו עם התחושה, שכן כל שינוי בגוף עלול לעורר חרדה אצל מחלימות.