הגענו לרגע הזה בשנה, שבו יש תחושה שזה הזמן להחליט החלטות מרחיקות לכת - מה אני הולכת לעשות השנה? והפעם בטוח אשיג את המטרה, כי נמאס! כי אני חייבת!
עכשיו, ללא ספק יש לך כוונה מלאה לבצע את ההחלטה, את במוטיבציית שיא, ותעשי מה שצריך בשביל שזה יקרה. באמת.
אבל איכשהו, אחרי כמה שבועות, מתעוררת בעיה. המשימות שלקחת על עצמך מעמיסות על זמנך הפנוי, חונקות אותך כלכלית ואין לך באמת כוח להמשיך את הדיאטה או ללמוד יידיש או לעשות את הדבר שהתחייבת להקדיש לו זמן.
למה זה קורה כל שנה? את מקבלת החלטה, את מאד רוצה להתמיד, אבל נשברת מהר מדי, מוותרת בקלות, מתעייפת.
למה? כי הרגלים מוטמעים קשה לשנות, בוודאי שבבת אחת. בדרך כלל משום שאנחנו מקבלות החלטה לשנות הרגל שמוטמע מדי בהתנהגות שלנו, כמו מתי, איך ומה אנחנו אוכלות, כמה זמן אנחנו משקיעות בפיתוח עצמי וכמה ספורט אנחנו עושות. מחקרים מראים שגם כשהכוונה לשינוי הרגל היא כנה ואמתית, עדיין יש לנו שיעור כישלון קולקטיבי של 88 אחוזים במימוש החלטה ואימוץ הרגל חדש, משום שכוח הרצון שלנו נכנע לכוחו של ההרגל שלנו. בספרה "מיקרו החלטות" מסבירה קרוליין ל' ארנולד ששינוי הרגל הוא לא החלטה אחת גדולה, אלא קבלת שורה של החלטות חדשות, והתנאי להצלחה ביצירת השינוי הוא קבלת מיקרו החלטות. קטנות, ישירות וברות ביצוע באופן מידי.
הנה מספר צעדים שמומלץ לבצע על מנת לשבור הרגל ולאמץ הרגל חדש בשיטת "מיקרו החלטות"
1. לבחור שינוי התנהגותי אחד
2. להבהיר היטב מה ההרגל החדש שרוצים לאמץ
3. להבין מה התמורה הערכית שתתקבל מהשינוי, בניגוד למחירים או האיסורים
4. לקבל החלטה שהיא שינוי מוגבל וסביר, לא לקבל החלטה שבלתי אפשרי לקיים אותה
5. הפעולה החדשה צריכה להיות חד משמעית וניתנת למדידה, מה, מתי ואיך
6. לקשור את ההרגל החדש להרגל קיים
7. לקבל החלטה שיש לה רווח מידי
8. לפתח תפיסת "אפס סבלנות" לוויתור על ההרגל החדש
9. אל תמהרו להתייאש אם ההחלטה שלכם "מקרטעת" בשלושה שבועות הראשונים
10. יש לחזור על ההתנהגות עד שהיא תרגיש כטבע שני
למשל, אם המטרה שלך היא להיכנס לכושר השנה, אז אל תחליטי "אני נרשמת לחדר כושר והולכת 3 פעמים בשבוע", אלא קבלי 'מיקרו החלטה' - קטנה, מדידה, ברת ביצוע באופן מידי ומחייבת, כגון: "פעם בשבוע אצא לסיבוב הליכה של שעה מסביב לשכונה (עם חברה כך שיהיה יותר קשה להבריז)". נכון, זו החלטה קטנה ולא דרמטית, אבל כאן גם סוד יעילותה - מכאן תוכלי רק לעלות - בכמות, בזמן, במחויבות. ואולי אחרי חודש של התמדה תוכלי לקבל מיקרו החלטה נוספת, כגון "בנוסף לסיבוב ההליכה פעם בשבוע אעשה אימון כושר במכון פעם בשבוע, ביום X בשעה Y". החלטות גדולות וגורפות כגון "מהיום אני לא אוכלת פחמימות" רק גורמות לנו להתנגד לשינוי, ואף לסבול בדרך. מצד שני, מיקרו החלטה כגון: "בשבועיים הקרובים אני אוכלת פחמימות רק בארוחת צהרים" היא החלטה קטנה יותר, מדידה יותר, ולפיכך ברת ביצוע. אם לא - הקטיני אותה אף יותר שתתאים למידותייך.
שיטת מיקרו ההחלטות יעילה יותר בין אם את אדם מאוד מתוכנן שמתורגל בקבלת החלטות ותכנון לטווח ארוך ובין שאת אדם ספונטני שאוהב ריצות למרחקים קצרים - באבחון המצורף תוכלי לגלות האם את בנאדם מתוכנן או ספונטני, או יותר נכון, לאיזה קצה של הסקאלה את קרובה יותר כך תוכלי להבין לאיזה מרחק בזמן ה'מיקרו החלטות' שלך צריכות להיות מתוכננות.
*האבחון הוא ראשוני בלבד ומבוסס על ניסיוני והיכרותי עם לקוחות רבים. אני בוחרת להתייחס אל שתי התוצאות כאל סקאלה, כולנו גם וגם, אך תמיד תהיה בנו נטייה דומיננטית יותר לאחד הצדדים.