אנחנו חיים בחברה שהיחס שלה למיניות עדיין שנוי במחלוקת ומבולבל, ומלא במיתוסים. למשל - 'אם אתה לא עושה סקס כמו כוכבי פורנו, אתה לא עושה סקס טוב', או 'סקס מתוזמן אינו טבעי'. אבל אחד המיתוסים המזיקים ביותר הוא שתשוקה מינית היא "ניצוץ חשמלי של רצון עז" המתרחש באופן טבעי ומיידי. אם אתם לא חווים תשוקה שכה בכם כמו ברק מתחת למותניים, משהו כנראה לא בסדר.
כן, כי זה יעשה טוב לדימוי הגוף של הבנות שלנו - תחרות יופי AI
אנחנו? היסטריות? נשים לחוצות פי 3 מגברים, וזה פוגע בחשק המיני
לאף אחד לא קל: הפרעות האכילה ותסביכי הגוף של מאמני הכושר
ובכן, זה לא נכון.
בספרה הראשון, "בוא כפי שאתה: המדע החדש והמפתיע שישנה את חיי המין שלך," מחנכת המין ד"ר אמילי נגוסקי ניהלה מאבק נגד המושג 'תשוקה ספונטנית', במיוחד בשם נשים שחשו שהן לא תקינות אם הן לא חוות תשוקה באופן הזה. אבל מה קורה במערכות יחסים ארוכות טווח כאשר בני זוג לא מצליחים להגיע לשם באותו הזמן או אופן? כדי לענות על שאלות אלו, נגוסקי כתב ספר חדש בשם "בואו ביחד: המדע (והאמנות!) של יצירת קשרים מיניים מתמשכים" המתמקד בתחזוקה של מיניות במערכות יחסים ארוכות טווח. שוחחתי עם נגוסקי לאחרונה כדי ללמוד עוד.
שיחה זו נערכה, תורגמה ותמצתה למען הבהירות.
ב"בוא כפי שאתה", הדגשת את ההבדל בין תשוקה ספונטנית לתשוקה תגובתית. את יכולה להסביר את המושג הזה?
"בניגוד לתשוקה ספונטנית - ההרעיון של תשוקה תגובתית שם את ההנאה - לא את התשוקה, במקום הראשון. זה אומר שהרצון שלך לסקס יופיע בתגובה להנאה. כאשר אתה חווה תשוקה תגובתית, הגוף שלך "משתכנע לאט לאט להמשיך איפה שנעים לו". אומרת ד"ר אמילי נגוסקי וממשיכה -
"בערך בזמן שכתבתי את הספר הראשון שלי, חברות תרופות פיתחו תרופות לנשים שלא חוו תשוקה ספונטנית - "ויאגרה ורודה" כזאת. אבל היה לי ברור שמה שזו לא בעיה. אנשים פשוט האמינו בשקר תרבותי, ועל זה כתבתי. אין דבר כזה נורמלי כשזה מגיע למין, ויש יותר מדרך אחת לחוות תשוקה מינית".
"אחרי שסיימתי לכתוב את 'בוא כמו שאתה', העניינים השתפרו קצת בחיי המין עם בעלי, אבל אז יצאתי למסע הופעות, והמצב החמיר. ניסיתי לפעול לפי העצה שלי, שהייתה 'לשים את הגוף שלך במיטה ולתת לעור שלך לגעת בעור של בן הזוג שלך, כך נוצר הקשר שמאפשר לגופך לגשת להנאה, אבל כשעשיתי את זה, פשוט פרצתי בבכי ונרדמתי, וחשבתי שאני צריכה עצה טובה יותר ממה שנתתי בספר שלי. אז התחלתי להסתכל על מחקר שנערך בביקורת עמיתים כדי לראות כיצד זוגות מצליחים מקיימים קשר מיני חזק.
"כשהסתכלתי על המחקר בתחום הזה, כך התברר יותר שחוויות מיניות אופטימליות אינן קשורות לתשוקה. כשאתה מדבר עם אנשים שיש להם חיי מין נהדרים, הם לא מדברים על תשוקה. זה פשוט לא חלק מהמשוואה. במקום, הם מדברים על הנאה; הם מדברים על אותנטיות ופגיעות. באופן אישי התעניינתי בקיום יחסי מין, אבל לא הצלחתי להגיע למקום בו הגוף שלי מוכן לכך כי לא הייתי במצב הנפשי הנכון. ידעתי שאם רק אוכל להגיע לשם, בעלי ואני נעשה סקס נהדר, משמח, מהנה, מחובר, מרתק, נפלא. אבל יש קשר כל כך חזק בין סטרס לבין הנאה מינית, וזה מה שהיווה אתגר עבורי."
כדי להגיע להנאה אנחנו עדיין צריכים להיות בעלי נכונות ומוטיבציה, נכון? אנחנו עדיין צריכים להתגבר על כל אותם גורמי לחץ יומיומיים שחונקים סקס. זה המקום שבו את מדברת על הטכניקה שהיא בעצם מודל של "חדרים" רגשיים שונים וכיצד הם מתקשרים - או לא - עם ה"מרחב הסקסי" שלך, כן?
"נכון. מבחינתי למשל, אין דרך ישירה מחר הסטרס לחדר הסקסי. אני צריכה לעבור דרך חדר נוסף כדי להגיע לחדר ההוא. ואז גיליתי שאם אני במצב תודעתי סקרן, מעורב אינטלקטואלית, הרפתקני או שובב, יותר קל לי להיכנס לחלל הנפשי של תשוקה. אני צריכה לעשות את המעבר מסטרס לסקרנות ומשחק, ורק אז לתאווה. עכשיו, תוכנית החדרים הרגשיים של כל אחד שונה. אנשים מסוימים יכולים לעבור ישר מתחושת לחץ לתחושת סקסית, למשל. אחרים צריכים לעבור דרך תחושת אכפתיות לפני שהם יכולים להגיע לסקסיות. המפתח הוא לזהות באילו מרחבים אתה נמצא בדרך כלל לפני שאתה מרגיש סקסי, ואז לעשות דברים שיביאו אותך לחלל הנכון שמאפשר גישה למצב נפשי של סקסיות".