פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      השחקנית אמה ווטסון (GettyImages) צילום: GettyImages
      השחקנית אמה ווטסון (GettyImages) צילום: GettyImages

      איף, יא מעיקה: אמה ווטסון לא מוכנה שיקראו לה סינגל

      אמה ווטסון האקטיביסטית תמיד היתה קצת משונה, אבל עכשיו היא קבעה שיא חדש - מעתה - היא לא מוכנה שיקראו לה רווקה, ולכן המציאה מונח לגמרי חדש. קארין ארד מסבירה למה זה בעצם מחליש

      השבוע אמה ווסטון, השחקנית (הרמיוני מהארי פוטר) והדוגמנית האקטיביסטית הפמיניסטית, שוב עשתה כותרות - כותרות מאד מוזרות יש לציין. היא החליטה שלא מקובל עליה שקוראים לה סינגל (רווקה), ושהלחץ החברתי שיש עליה לא מתאים לה יותר, ולכן היא מתחילה לקרוא לעצמה מעכשיו self partnered, שזה אומר 'שותפות עצמית', אבל נשמע יותר טוב באנגלית.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      היש טרחני ומיותר מזה? קודם כל, מה הבעיה עם המילה סינגל? זו מילה שמתארת מצב כמותי ואין בה שום דבר שיפוטי. השיפוט מגיע ממקומות אחרים, ולהחליף את המילה לא יעזור לאף אחת. זה בדיוק כמו להחליט שיש לך בעיה עם הספרה אחת. בשני המקרים מדובר במניין, לא בביקורת על דרך החיים שבחרת לעצמך.

      דבר שני, עצם העובדה שהמילה כל כך מפריעה לה עד שהרגישה צורך להמציא מילה חדשה שתחליף אותה, רק מדגישה את חוסר התוחלת שבמעבר הקו האדום ממקום מועיל למקום של קשקשת מיותרת ואפילו מזיקה, שאני רואה בהרבה נאומי ההעצמה.

      יש ביטויים שבאמת צריכים להיות מוחלפים, אבל להתעכב על טרמינולוגיה בכל צעד ושעל, לא באמת מקדם אותנו לשום מקום. לא על הכל צריך להתעכב, ויותר מזה - לפעמים עצם השקעת תשומת הלב במאבק מיותר מחריף את הבעיה, או אפילו מייצר אחת יש מאין.

      אמה ווטסון אוהבת העצמה. אם תעברו על האינסטגרם שלה תגלו שמאחורי כל סלפי מסתתרת הרצאה על מגדר או נתונים סטטיסטיים של הטרדות מיניות, ומן הסתם זה טרנדי מאד ויש לזה קהל - יש נשים שלא יכולות להפסיק להקשיב לנאומי העצמה, לא משנה כמה ביטויים ריקים מתוכן יש בהם וכמה הם חוזרים על עצמם.

      אני מבינה שזה נחוץ, כי אני אישה, וברור לי שהמצב, למרות שהוא מעולם לא היה יותר טוב, גם מעולם לא היה יותר גרוע. אבל יש גבול לכמה אפשר לדבר על זה, במקום לעשות. אישית הם רוב הזמן נשמעים כמו נסיון לשכנע אותי לכעוס על העולם שמתייחס אלי רע, גם אם ברוב המקרים זה כבר מזמן לא נכון.

      לדעתי כבר הגענו לשלב שבו מעשים ודוגמה אישית עושים עבודה הרבה יותר טובה ממילים, בוודאי שיותר ממילים של מישהי שכבר אמרה הכל בכל ורסייה אפשרית, וכרגע היא בעיקר ממלמלת מנטרות שמועילות בעיקר לתדמיתה הציבורית, ובגלל שכבר מזמן אין לה משהו מעניין להגיד, אז היא התחילה להמציא בעיות איפה שאין, ו"לפתור" אותן. הבעיה היא שגם הפתרון הוא עוד מילים. כאילו שאין לנו מספיק.

      אחרי שאמרנו את זה, אני לגמרי מבינה מאיפה מגיע התסכול שלה - נשים שלא נמצאות בזוגיות, במיוחד מגיל שלושים ומעלה, נתקלות כולן באותה ביקורת, גלויה או סמוייה, שאומרת בגדול שלאישה אין זכות קיום אם היא לא בזוגיות, ורצוי בדרך להקמת משפחה והבאת ילדים לעולם, כאילו שום דבר אחר שאת עושה בחייך לא רלוונטי, והוא רק פילר עד שתמצאי את "האחד" עוד מילה שנואה.

      אם חלילה עברת את גיל ארבעים, או החלטת שאת לא רוצה להקדיש את חייך לסגירת הפינה למרות שלא מצאת זוגיות שעושה לך טוב - את נחשבת לפגומה, ובשלב מסוים ייתייחסו אלייך כאל יצור מוזר שאף אחד לא יודע איך לאכול אותו - אנשים יסתכלו עלייך כאילו פגשו סמור מדבר במכולת. זו הסיבה שרוב הרווקות שאני מכירה מסתובבות מבוהלות - כי לפני השינה במקום כבשים הן סופרות ביציות, כי כל העולם ואחותו מציקים להן בכל חתונה, ארוחת ערב או נסיעת מונית עם השאלה למה אין להן זוגיות ומה הבעיה.

      זה נורא מעצבן. במיוחד כי כשגבר עושה את אותה הבחירה, לא רק ששופטים אותו פחות, אלא נוספת לו אפילו מעין הילה מסתורית שגורמת לכל החברים שלו להיכנס לאובססיה לשדך לו מישהי שווה במיוחד, כי אולי היא "תצליח" לכבוש את ליבו ההירואי. לאישה באותה סיטואציה לא מציעים שידוכים, ואם כן, יציעו לה כאלה שאי אפשר להציע למישהי "נורמלית". אם כבר יציעו, זה יהיה מישהו משונה במיוחד, או מישהו שמבוגר ממך בשלושים שנה עם רגל מעץ או משהו.

      אז אני מבינה מה מציק לה. נמאס לה להרגיש שמשהו אצלה לא בסדר - אבל להמציא מילה שתחליף את המילה סינגל זה ההיפך ממה שאישה חזקה צריכה לעשות, במיוחד כשיש לה כל כך הרבה עוקבים.

      אם את אישה חזקה באמת, מה שתעשי הוא להסביר לעצמך, כל יום, עד שזה ייכנס לך לראש, שזה שהחברה שלנו דפוקה, זה לא אומר שאת צריכה להאמין להם שגם את כזאת. את צריכה להסביר לעצמך שזה בסדר גמור לבחור להיות לבד, זה בסדר גמור גם להיות לבד כי לא הלך לך - כי לא מצאת, כי לא הסתדר, כי את מפחדת, או כי את באמת קצת דפוקה. גם להיות דפוקה זה בסדר. לגברים מרשים להיות דפוקים - למה לך אסור? חוץ מזה, לא כולם מסוגלים להתמודד עם זוגיות, כמו שלא כולם מסוגלים להתמודד עם דברים אחרים. הרי את לא שופטת את עצמך על כך שאת לא רצה מרתון, נכון? אז למה את רואה את עצמך ככישלון כי את לא בזוגיות?

      מה שאמה ווטסון צריכה לעשות, במקום להמציא מילים מטופשות ולשחרר אותן באינסטגרם, זה לסתום, ולחיות את חייה, כרווקה - ולהראות באינסטגרם שהכל בסדר. כל כך בסדר שאין שום סיבה להתעסק עם זה, כי להיות רווקה זאת לא בעיה. ואם העולם מצליח לשכנע אותה שזה לא תקין, היא צריכה להכיר בזה שזו אחריותה, לדבר על זה, ולטפל בזה - עד היא מגיעה למצב שבו יכולה להיות סינגל ולהרגיש בסדר.

      המצאת המילה הזאת היא לא יותר מאשר טיוח של העובדה שהיא לא באמת חזקה כמו שהיא מנסה להיראות, וזו גם הסיבה שהיא נזקקת לכל כך הרבה מילים "מעצימות" כדי לחיות את חייה כאישה בעולם הזה. למעשה היא פמיניסטית רק מבחוץ ועדיין מאמינה שכאישה, להיות 'לא רווקה' היא המשימה העיקרית שלה, למרות הפסאדה שהיא מנפנפת בה לעייפה.

      כשאת חזקה באמת, את לא צריכה את כל זה. כשאישה חזקה ורוצה ילדים למרות שאין לה זוגיות היא הולכת ומקפיאה ביציות. אישה חזקה באמת משחררת את התבנית המחשבתית הנוקשה שאומרת שמשפחה יכולה לבוא רק בצורה אחת, וכאישה חזקה שנשרה לה הביצית האחרונה - את אומרת לעצמך שתאמצי ילדים, והכל יהיה בסדר.

      כי אישה חזקה מדברת פחות ועושה יותר - לא על כל בעיה אפשר לתקוע סלפי והאשטאג ולצפות שמישהו כבר יטפל בזה שם בחוץ. אישה חזקה באמת הייתה עוזבת רגע את הסלולרי, לוקחת אחריות ומשנה משהו קטן בעצמה, ואולי על הדרך גם מבינה שהיא לא צריכה העצמה, כי היא כבר עצומה, ותמיד הייתה.