פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      צוקית אשכולי (באדיבות המצולמים) צילום: באדיבות המצולמים
      צוקית אשכולי (באדיבות המצולמים) צילום: באדיבות המצולמים

      אחרי החתונה נפגשים באפליקציה: צוקית שוב מחפשת זוגיות

      זוכרים את צוקית אשכולי מ'חתונה ממבט ראשון'? אחרי הפרידה המתוקשרת מדודו, השידוך שלה מהתוכנית שממנו נפרדה כבר, היא חוזרת, הגיע זמנה לחפש שוב זוגיות, והפעם היא עושה את זה כמו כולנו - באפליקציה

      עריכה: דפי מקל, גרפיקה: תומר פרלנדס

      כשאת לא מחכה למשהו, הזמן עובר מהר. אולי יותר מדי מהר. וזה קצת מה שהרגשתי שקרה בשנה האחרונה מאז שהכרנו בחתונה ממבט ראשון. אז בקיצור:

      אני צוקית, בת 31, מתל אביב. אוהבת לטייל בעולם, לתרגל יוגה, להכיר אנשים חדשים ושטויות כאלו של אורח חיים בריא;) אהה ואני רווקה. מי שמכיר אותי יודע שלקצר זה פחות הצד החזק שלי אז קבלו את "הגרסה הלא מצונזרת" של השנה האחרונה:

      השנה הזו הייתה באמת משהו אחר. כמות ההתרגשות, החשיפה (בעיקר של הלב) זה משהו שקצת..קצת..קשה להתכונן אליו.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      למצוא אהבה זה לא הדבר הכי פשוט בעולם, וכשעושים את זה מול כמה צופים זה בטוח לא הופך לפשוט יותר. אבל עם כל הבלאגן תמיד הזכרתי לעצמי שגם אם בחתונה לא התאהבתי במבט ראשון זה רק מתחיל מכאן. וזה באמת התחיל משם. לאט לאט התחילו להגיע המון דברים טובים, ואיתם הופיעו גם כאלו שלא הייתי רוצה לפגוש. וזה אנדרסטיינטמנט.

      אבל עכשיו אני כאן, מוכנה לפתוח את הלב שוב ולתת למישהו להיכנס. כי למרות שהזמן שלי מלא בביחד, כבר הרבה זמן שהביחד לגמרי לא זוגי. אתם יודעים - זוגי - בינג'ים בנטפליקס ביחד עם כרבולית, לישון בכפיות, להחליט שיוצאים לדייט מגניב אבל בסוף יוצאים למסעדה, ללמד אותו איך עושים "כלב מביט מטה" ולהשלים עם העובדה שהוא גמיש כמו מדף, שוב לאכול יחד, לישון יחד, להתעורר יחד.

      וואו. כבר שכחתי מה זה קיטש!

      והאמת כבר שנה אני מסתובבת בעולם עם אותו הפלייליסט, ואני חייבת שמישהו יעזור לי לשדרג אותו ויפתח לי את הראש למנגינות חדשות. אבל זה שטויות לעומת זה שאני כבר מחכה חודש לראות את הג'וקר - כולם כבר ראו ופספסתי את המפגש של החברות הרווקות שמצאו חברה רווקה אחרת שתבוא איתן לראות אותו. אם היה לי חבר הוא פשוט היה בא איתי. כי ככה זה בזוגיות. יש דברים שעושים לכיף ויש דברים שעושים כי חייבים:)

      אני צוחקת, ברור. זוגיות היא לא חובה. לדעתי, או שעושים אותה באהבה או שלא עושים בכלל, ובעניין הזה אני מרגישה שאין בכלל שאלה. הספקות שמכרסמים בי הם אחרים, למשל - מה אם אני לא עושה מספיק? או לא עושה נכון? וכמובן שיש מלא רעש מסביב שאומר לי שזה הכל אשמת "העיר". אבל תגידו, לא מספיק הקורקינטים ומצוקת החניה? גם את האהבה נפיל על העיר? ובתכל'ס, אני לא עוזבת את העיר עבור אף אחד.

      טוב.. פה קצת נסחפתי... עם כל האהבה לעיר, כשה"אחד" הזה שמדברים עליו יגיע, אולי גם אני אשנה את דעתי על כמה דברים. אולי. ובינתיים... הכי בא לי לצאת לאיזה דייט מוצלח. רעיון, מישהו?