לפני שני אמשים רעד האינטרנט. למה? כי ניקי טוטוריאל'ס, יוטיוברית האיפור הכי מפורסמת בעולם העלתה סרטון יציאה מהארון כטראנסג'נדרית. ניקי, בת 25, מספרת שכבר מילדות הרגישה שהיא כלואה בגוף הלא נכון וכי העדיפה תמיד לשחק עם איפור ובובות וללבוש שמלות ובגדי בנות. ניקי מוסיפה ומספרת שבגיל 14 עברה ניתוח לשינוי המין בתמיכת אמה, שלה היא מודה בהתרגשות רבה לאורך הסרטון האמוציונלי, ומסבירה שזה הדבר הכי חשוב לילד שעובר את מה שהיא עברה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
ניקי הסתירה את העובדה הזו במשך מעט יותר מעשור, ואף אחד לא חשד בכלום - בסרטון הזה היא מספרת שההחלטה לצאת מהארון קרתה דווקא בגלל שאנשים מעברה החלו לסחוט אותה, ואיימו לספר אם לא תשלם להם. יש סיכוי מצוין שהצעת הנישואים שקיבלה השנה מדילן, אהבת חייה, גם עזרה לה לעשות את הצעד. האמת היא שלא רלוונטית הסיבה המדוייקת שבגללה החליטה לעשות את הצעד הזה, מה שחשוב הוא שזה צעד חכם ומשחרר שכולנו צריכים לעשות, לא משנה מה הסוד, ויפה שעה אחת קודם - הסתרה של סוד כה גדול יכולה להוות גורם מעיק על החיים, ויציאה עם האמת תגרום לכם להרגיש חופשיים מאי פעם.
שמירת סודות יכולה להעיב על החיים בצורה משמעותית מאד, יעיד כל אחד שנאלץ להסתיר פרט כזה או אחר מחייו או עברו, וההמלצה לשחרר את הבושה היא אחת העצות הטובות ביותר אפשר לתת לאדם ששומר סוד גדול. או קטן.
אל תפספס
צפו בסרט - הוא מרחיב את הלב
רשימת הסודות שנשים לא מספרות:
נודים
או פוקים. מה שגורם לכם להזדעזע פחות. בגדול נפיחות בציבור אינן מקסימות בשום מגדר, אממה, לעיתים בורח לו נוד, זו דרך הטבע. בעוד שהגבר המפריח יגיב בהומור ואף יתגאה בתוצר מעיו, האישה תוכתם באות קלון. לראייה, שיר אלמליח והנוד שנישא איתה מאז 2015. נשים אקטיביסטיות בכל העולם כבר פרסמו את בית שחיין השעיר ושומניהן בראש מורם, ואין ספור תגובות "אמיצה שלי מהממת" כבר עברו מתחת לגשר, אבל טאבו אחד עדיין נותר בעינו. זוהי קריאה פתוחה לכל משפיעניות הרשת, מאביבית בר זהר ועד מעיין אדם: אם אתן רוצות להיות אמיצות באמת - לכו לסטורי עכשיו תביאו נוד. ככה נולדות מהפכות.
סטיות
נכתב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים. אם את אדם בעל יצר מיני, סביר להניח שבמהלך חלום רטוב, אוננות או סתם הרהור של בן ערביים התעוררה בך תפילה להשתובב עם שבעה מולאטים. יתכן שאת נהנית מהפנטזיה כפנטזיה בלבד, וזה בסדר. יתכן שאת רוצה להוציא אותה לפועל, וזה גם בסדר. בשורה מרעישה: אף אחד לא מפנטז על מיסיונרית כשהוא מביא ביד. כולנו סוטים, חלק קצת יותר, ויחסי המין שלכם יהיו הרבה יותר טובים אם תחלקו זה עם זו (או זה עם זה, וכו') את הפנטזיות, גם המלוכלכות ביותר. לכו תדעו, אולי נפלתם על הבן אדם שבדיוק רוצה להגשים לכם אותן.
צלוליט
הגיע הזמן להטמיע את הצלוליט בתודעה כדבר סקסי, פשוט כי מלבד עבודת פוטושופ קטלנית אין הרבה מה לעשות איתו. ספורט, תזונה, ניתוחים - הוא עדיין שם, איתן ורוטט כרגל קרושה. בינתיים היום שבו צלוליט יהפוך לטרנד נראה רחוק. שלוש שנים אחרי שיצא הלהיט "Be Humble" ובו ביטא קנדריק לאמאר את מיאוסו מפוטושופ, נראה שפנו פרסומי הסלבס באינסטגרם לשני קצוות הסקאלה האותנטית. מצד אחד תמונות מרוטשות עד תום ומהצד השני - תמונות אותנטיות במפגע, תחתיהן ההשטאג #no_makeup ונספחיו. אבל בעוד שתמונות פנים נטולות איפור או ישבנים עסיסיים הפכו לעניין שבשגרה, חשיפה של צלוליט ברשתות החברתיות היא בגדר אקט אמיץ. לאור המצב הזה, נראה שרחוק היום בו הצטברות תאי השומן המדוברת תזכה לאותה הדרת כבוד שקיבל הישבן של קים קרדשיאן. אבל בואו, הכל עניין של שיווק, על אחת כמה וכמה במדינה שאובססיבית לקוטג'.
גירוד בפות
גירפות? גירכוס? שמישהו יציע מילה נורמאלית ולא מעוררת בחילה, ובמהרה, כי אנחנו זקוקות לה. כן, כן, כמו שיכול לגרד לכם במרפק, בגב, באף או באשכים - לפעמים גם בא איזה עיקצוץ בכוס. סליחה, אם כל גבר יכול לשבת בחדר מלא אנשים ולהזיז את אשכיו משמאל לימין ואף אחד לא מניד עפעף, למה לעזאזל צריכות נשים לסור לחדר השני כדי לגרד במבושיהן? אם נוצרתן מהחומר ממנו עשויות מנהיגות, דפקו מדי פעם משיכת מכנסיים קדמית ברחוב ותראו איך השאר מצטרפות.
שפירסמנו תמונה בשביל צומי
לא כל תמונה שלך בבגד ים מחייבת טקסט מכונן. תופעת האינסטגרם שפרצה בקרב סלבס המבקשים להישאר בתודעה וחלחלה אל הפשוטות החולמות להגיע ל"צינור", מחברת בין סלפיז לוידויים אישיים חושפניים, לאו דווקא בטוב טעם. נראה שנכון להיום, אם חשקה אושיית רשת לשחרר תצלום סקסי, עליה לצרף מונולוג באדי-פוזיטיב במקרה הטוב או בנושא שכבר בכלל לא קשור לתמונה במקרה הרע. כך קריאות להצלת הקואלות באוסטרליה ומיגור הבריונות ברשת מצאו את עצמן משודכות דרך קבע לדאק פייס, ואג'נדות הפכו למצע החסה שעליו מונחים הסלפיז. אז הרפו האצבעות מהמקלדת - לפעמים פשוט בא לעוף על עצמך, זה בסדר.
שיש לנו רגשות
מתי לאחרונה הסתרת את רגשותייך ליזיז ויצא מזה משהו טוב? מובן, את לא רוצה להבריח אותו ולהיפגע, ולפעמים מפחדת להודות שנקשרת - אפילו בינך לבין עצמך. מלבד הפחדים האנושיים, ישנם תהליכים חברתיים שתורמים להצנעת רגשותינו: בד בבד עם התפשטות מודל האישה החזקה, מאבדת מזוהרה האישה הרגישה, הנקשרת והמונוגמית. אני עצמי זוכרת איך בתחילת שנות העשרים שלי נהגתי להוביל קשרים ליזיזות, כיוון שפחדתי להתגלות כפגיעה אל מול אנשים שהתאהבתי בהם. ראיתי את הנטייה שלי להיקשרות כחולשה, לכן שיוויתי לעצמי תדמית קשוחה וקלת דעת ששימשה עבורי מגן מפני העולם. היום, אני יודעת שהארשת האדישה והלא-אכפתית שעטיתי על עצמי הייתה בדיוק ההפך מאקט עוצמתי. אם את נקשרת לבחור, תהיי כנה עם עצמך, ומוטב בהקדם. יש לנו רגשות, וזה אחלה.
שלא גמרנו
מה עוד ניתן לומר על זיוף אורגזמות שלא נאמר? כולנו יודעות שלזייף זה דבילי ומרחיק את הפרטנר מהדרך הנכונה לספק אותנו. בו בזמן, אנחנו יודעות גם שזיוף האורגזמה משחרר אותך לישון מוקדם אם התעייפת באמצע, וברור שצמד המילים "אני עייפה" יעורר בפרטנר רגשי נחיתות ברמה של נשירת ביצים. לכאורה, לא נורא לזייף פה ושם למען שלום בית, אבל זיוף גורר זיוף, וריבוי הזיופים הוא הגורם לכך שגברים נרעשים בכל פעם שהם לא מצליחים לספק אותנו - כי נדמה להם שבכל שאר הפעמים הם הצליחו. כנות תמיד גוררת אי נעימויות מסוימות, אך היא גם הכרחית כדי להשתפר - בכלל ובמיטה, כזוג וכאנושות. ביום בו נבין שאורגזמה איננה מטלה שמוכרחים לסמן עליה וי, ולהסתיר את היעדרה נבין שהדרך אליה היא החלק המרגש באמת וכל העניין הזה של סקס יהיה הרבה פחות מסובך. מי יודע, אולי אפילו ייפסקו המלחמות.