נעם ורוני
צילום: Giphy

ממש לא אבוד: זה מה שיגרום לרוני להתחיל להימשך לנעם

שלושה זוגות כבר נזרקו לחלל הניסוי המוזר הזה שנקרא 'חתונה מבט ראשון', אבל הרגע הזה, שבו נוצרת תחילתה של קרבה אמיתית עוד לא התרחש - אלה הדברים שצריכים לקרות כדי שזה יקרה בשביל כל זוג

בימוי: דובי קליין, סאונד: חיים מרקו

יש דברים שעוד מוקדם מדי לומר, אבל אחרי שהכרנו את שלושת הזוגות הראשונים אפשר להגיד דבר אחד בוודאות די גבוהה - קל לא הולך להיות להם. רוני לא נמשכת לנעם ודי אמרה לו את זה, דובי כל הזמן מנסה להחזיר לאריק את כבודו האבוד ויוצא לה לא טוב, והדר מנסה לזרום אבל חוסר האמון שבכלל יכול לצאת מזה משהו טוב, מכריע אותה פעם אחר פעם.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

תכל'ס, הדר ודניס הם הזוג היחיד שלא נראה אבוד לגמרי, אבל זו רק ההתחלה. הכל עוד יכול לקרות כאן, וכמו שלמדנו ממקרה שירי ולירן של העונה הקודמת, דברים עוד יכולים להתהפך. בנתיים, אלה הם המכשולים שעומדים בפני כל זוג:

עוד בוואלה! NEWS

חתונמי: הדר ודניס מתאימים? צוקית אשכולי לא אופטימית

לכתבה המלאה

משיכה בסיסית

בנתיים נראה שרוני סגרה את הגולל על האופציה של משיכה בינה לבין נעם, אבל ביננו, זה מוקדם מדי. לדעתי היא בכלל עוד לא יודעת אם היא נמשכת אליו או לא, וכדי שהיא תדע צריך לקרות עוד דבר אחד חשוב - מגע פיזי. נכון, בדרך כלל הרגע הראשון בין גבר לאישה הוא קריטי ומכריע את היחסים לכאן או לשם. מצד שני, זה הקטע בתוכנית הזאת - שלא כמו בדייט, הם לא חוזרים כל אחד לבית שלו וממשיכים לסוייפ ימינה הבא, אלא "תקועים" ביחד למשך חודשיים, וכשמדובר במשיכה, ב-40 ימים הכל יכול להשתנות.

לי קרה כבר שלא חשבתי שאני נמשכת למישהו, וזה לגמרי התהפך אחרי שהתפתחה ביננו קרבה, נפשית או פיזית. גם לרוני זה עוד יכול לקרות - בגלל שהמשיכה קשורה למשהו שמפריע לה במראה החיצוני, כמו גובה, יש מצב שהיא בכלל לא יודעת אם היא נמשכת פיזית או לא, כי היא פשוט פסלה את האופציה הזאת מראש. מה אני אומרת? לפעמים צריך להעמיד את המשיכה הזאת במבחן הפיזי כדי לדעת באמת, ושאם ערב אחד הם ישתכרו וייכנסו למיטה, היא עשוייה לגלות שהיא טעתה. אם הם ישכבו ויהיה להם כיף, יהיה לה הרבה יותר קל לראות מה הפוטנציאל האמיתי של הרגשות שלה אליו.

מגננות ויחסי כוחות

הדר ודניס אמנם נראים רחוקים שנות אור מאהבה, אבל הבעיה אצלם היא די קטנה, באופן יחסי. בגדול מה שמפריע להם להתקרב הוא קודם כל, שלא עבר מספיק זמן, וצריך לאזן בין יחסי הכוחות שלהם. כרגע דניס, שלא רוצה להיכשל במשימה כבר בירח הדבש, משתדל מדי, והיא שכמרגישה כלואה בסיטואציה הכי מוזרה בעולם, נמצאת במגננה והודפת אותו. הם צריכים עוד קצת זמן, ויועיל להם מאד לחזור לחיים הרגילים שלהם.

כרגע הם עדיין מבולבלים למדי ולא נמצאים באיזור הנוחות שלהם, אבל ברגע שהם יחזרו לתל אביב והדר תעבור לגור עם דניס (כי בואו, הוא לא יעבור לגור איתה ועם השותפה), הכל ישתנה. היא תוכל לראות את דניס מתפקד במציאות היומיומית שלו, שבה הוא ללא ספק ירשים אותה, גם כי הוא בחור מוצלח וגם כי יהיה לה יותר ספייס שכרגע חסר לה, כדי לראות אותו כפי שהוא, ואולי אפילו לפתח רצון להתקרב אליו.

גם לה תעזור החזרה לשגרה - הזמן לבד, החברות, והחיים שהיא מכירה, יחזירו אותה לאיזון ויורידו לה את המגננות והפחדים שכרגע מפריעים לה לראות בבהירות את מי שעומד מולה. אני נותנת לה שבוע וחצי בתל אביב, לא יותר, כדי להבין שדניס הוא קסם ולהתחיל לרצות לפתח איתו מערכת יחסים. ברגע שזה יקרה, היא גם תהיה אליו הרבה יותר חמה ותצא ממנה הנחמדות והרגישות שיאזנו מחדש את יחסי הכוחות ביניהם.

תקשורת כנה ומקרבת

דובי ואריק הם שבעי קרבות ולמודי ניסיון, ואף אחד מהם לא בלחץ להתחתן ולעשות ילדים, כי מה לעשות שהם כבר עשו את זה. מה שיקרב ביניהם הוא דבר אחר לגמרי ממה שהזוגות האחרים צריכים כדי להיקשר. במקרה הזה לא נראה לי שמשיכה היא המכשול שצריך להתגבר עליו, אלא החומות שצריכות להישבר בין שני אנשים שלא באמת צריכים בן זוג. תכל'ס, שניהם רגילים להיות לבד, אוהבים את החיים שלהם לבד ויכולים לעשות את זה עוד עשרים שנה. אז למה להם בעצם לעשות את הצעד הנוסף הזה?

אני מכירה את הבעיה הזאת. לאנשים שיודעים להיות לבד הרבה הרבה יותר קשה לעגל פינות ולהתפשר. ברגע שלומדים להיות לבד ומורידים את הרגל מהגז בנוגע לכל העניינים שיש להם "רגישות שעון ביולוגי" כמו חתונה וילדים, הרבה יותר קשה להחליט לוותר על החופש, הספייס והההרגלים הקטנים והאהובים עלייך לטובת, מה? קפה בבוקר ביחד? בילויים בערב? הליכה יחד לאירועים משפחתיים? קשקוש. כל אלה דברים שאפשר לעשות עם חברים, או לבד, והכי בסבבה בעולם.

לא, אצל דובי ואריק צריך לקרות משהו הרבה יותר עוצמתי כדי לגרום להם לרצות לוותר על הנוחות שלהם למען זוגיות, ולדעתי זו צריכה להיות תקשורת כנה ומקרבת. עוד לא יצא לדובי ואריק לדבר באמת. אריק לא יודע כלום על החיים של דובי - על מערכת היחסים האחרונה שלה למשל - אם הוא היה יודע מה עבר עליה הוא היה מתייחס בהרבה יותר סלחנות לריחוק שלה, שללא ספק נובע מפחד, ובמקום להרגיש מאוים הוא היה מרגיש חמלה ורצון להגן עליה. בסופו של דבר זה מה שהוא צריך להרגיש כדי לתת לדובי את מה שהיא צריכה - מישהו להישען עליו. אם יש משהו שיגרום לה להפסיק להופיע ולהתחיל להגיע - להיות נוכחת בקשר, זו התחושה שסוף סוף יש לה על מי לסמוך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully