מילא הקורונה, אבל איך שורדים את הבידוד בלי להיפרד?

אנחנו חיים בתקופה קשה. לא רק שנגיף הקורונה מאיים עלינו, אנחנו לא יכולים לנסוע לחו"ל, ואם זה לא מספיק, במקום לצאת לחופשה אולי אפילו תצטרכו להיכנס לבידוד ביחד. הלחץ, החרדה, והמון זמן יחד ללא הסחות דעת יכול לגבות מחיר ממערכת היחסים שלכם. למרות שהבטחתם לעצמכם שתהיו יותר סבלניים, אתם מוצאים את עצמכם בריב מתמשך עם בני הזוג, עם הפוגות לאוכל. בסופו של דבר, למרות שבטח יש משהו נחמד בשבועיים לא מחויבויות, לא פשוט להיות בבית לאורך זמן, עם בן הזוג. ואם בחופשות קשה לא לריב, בזמן בידוד האתגר גדול פי כמה. אז פנינו אל הפסיכותרפיסט יהודה לימן, שהסביר לנו מה הבעייתיות בבידוד זוגי, ונתן לנו כמה עצות שכדאי ליישם:

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

"בניגוד לשוטף, כשאפשר לקחת פסק זמן אחד מהשני" מסביר לימן "בידוד הוא מועד לפורענות כי כאן קשה יותר להתחמק מהדברים הקטנים שנורא מפריעים לנו. בזמן הבידוד יש לנו את כל המגרעות של בן הזוג מול הפרצוף ל-14 ימים. בנוסף, קיים גם מרכיב אי הוודאות כי אתה לא יודע אם חלית או לא עד סוף הבידוד. זה המרכיב שהכי קשה לאנשים להתמודד איתו בחיים. ובבידוד יש לנו את זה כל הזמן, מה שיכול לגרום לפחד, והפחד יכול לגרום לפיצוץ."

הגדירו גבולות גזרה
עשו רשימה של הדברים שמעצבנים אתכם. קחו את השלושה הראשונים והכי חמורים, ובקשו מבן הזוג לשים לב אליהם באופן מיוחד. את השאר, הקטנים יותר, נסו לשחרר - אם בחרתם שלושה דברים שמעצבנים אתכם, העבודה של בן הזוג היא לעבוד עליהם, ושלכם היא להפסיק להתעצבן על שאר הדברים, שנמצאים נמוך יותר ברשימה. לנסות לשחרר את הדברים הקטנים יותר זה חשוב לא פחות מאשר להשתדל להימנע מהגדולים.

ייצרו עוגן
כדאי לייצר עוגן קבוע אחד משותף במהלך היום - למשל ארוחה משותפת, שהיא הדבר שאתם עושים יחד, כשבשאר הזמן כל אחד חופשי לנפשו. זה מוריד את הלחץ מהשהייה הממומשכת ביחד, וגם זה מונע היעלבויות מיותרות. עדיף להיות קצת יותר זמן בנפרד מאשר לבלות את כל היום יחד ולגלות שאין לכם מה לומר אחד לשני.

קבעו זמן להיות לבד
והגדירו את הזמן הזה - למשל קבעו להיות בחדרים נפרדים למשך חמש שעות ביום. אחד רואה טלויזיה והשני מבשל. ההגדרה כאן היא חשובה - צריך לקבוע שמדובר בזמן מסוים שנקבע מראש של ניתוק זה מזו. כשמגדירים את זה מראש, לא צריך להילחם כדי לייצר זמן לבד. הרבה פעמים אנחנו מייצרים ריבים כדי לאפשר לעצמנו זמן לבד ב"רשות". אם מגדירים מראש, אין צורך לריב בשביל זה בלי לשים לב.

דאגו למעגל תמיכה
זכרו - בן הזוג הוא לא צוות הבידור שלכם ולא הקלונקס שלכם. אל תצפו שהם יתגייסו לפעילויות הפגת השעמום והחרדה שלכם, ויהיו זמינים תמיד כדי להרגיע ולשעשע. גם הם צריכים להירגע - השהייה הממושכת ביחד דורשת רגישות הדדית, ושני אנשים שאחראיים למצב הרוח של עצמם עד כמה שניתן. דאגו לעצמכם למעגל תמיכה מעבר לבן או בת הזוג - למשל, לקבוע עם חברה רבע שעה ביום של שיחת טלפון כדי לפרוק.

אל תהיו לחוצים על סקס
תורידו ציפיות - ולא, לא מצעים. במיוחד כשאין מה לעשות ושניכם בבית יכולה להיות ציפיה לסקס כל ערב. זה לא תמיד קורה, כי לפעמים כל מה שבא זה פשוט לילה אחד של שינה רצופה, במיוחד כששניכם חרדים. אפשר לנסות להקליל את האווירה עם בקבוק יין טוב, אבל העיקר - להוריד לחץ.

אתגרו את עצמכם
תנו לעצמכם אתגרים קטנים שיעבירו לכם את הזמן ויגרמו לשבועיים האלה להיות קצת יותר מהכרח לא נעים - למשל - חדשו קשר עם חמישה אנשים שלא דיברת איתם בשנה האחרונה, או סיימו את 'מלחמה ושלום'. התחילו לתכנן את הטיול הבא (זה גם כיף!), פתחו תחביב דרך יוטיוב או קורסים און ליין, תפתחו בלוג בידוד, או התחילו לכתוב את הספר שתמיד רציתם. לא משנה מה תעשו, נצלו את הזמן הזה כדי לעשות משהו שיקדם אתכם.

קופונים זוגיים
קופונים. מכירים את זה שלימי הולדת עושים קופונים של "אני עושה כלים היום"? אז כאלה - רק לבידוד. למשל - קופון "לישון לבד בחדר", או סקס הלילה", "אני בוחרת מה אוכלים" או קופון "מותר לי לגייס אותך למשימת סדר בארון". את הקופונים האלה תכינו מראש בבית, לפי הסיטואציות הנפיצות שאתם מכירים מהחיים שלכם כזוג, ונצלו אותם.

הימנעו מנקודות רתיחה
כולנו יודעים מה קורה לפני ריב - אוגרים ואוגרים, לא אומרים מה מפריע, עד שזה מגיע לנקודת רתיחה ומתפוצץ. נסו לא לחכות לנקודת הרתיחה, צרו עוגנים שיאפשרו לכם לפרוק את שעל ליבכם בלי שזה ייחשב לריב. למשל, תחליטו שבארוחת הערב כל אחד אומר לשני משהו שמעצבן אותו ומשהו שעושה לו טוב בבן הזוג. זה אולי נשמע קצת מאולץ, אבל אם לוקחים את זה בקלילות זה לגמרי יכול למנוע מכם להגיע לנקודת הרתיחה. אגב, זה הרגל שאפשר להתחיל בבידוד, אבל להמשיך ליישם אותו גם אחרי.

ואם בכל זאת הגעתם לריב
אין מה לעשות, הרבה זמן ביחד יכול ליצור סיטואציות נפיצות, לא משנה כמה הכנות נעשה. כשזה קורה בשגרה, כל אחד נמצא בעבודה שלו ודברים מקבלים פרופורציות, אבל בבידוד אין לאן לברוח. חשוב להזכיר לעצמנו שלהיות בבידוד מעצים את הסיטואציה פי כמה וכמה ולכן נסו לא לשלוף מהמותן ולענות בחריפות. עצרו את ההתלקחות וקחו טיים אאוט, למדו להגיד "זה הולך למקום שלא בריא לנו, בוא ניקח רגע, שכל אחד יהיה עם עצמו". לפעמים הפסקה אחד מהשני, גם בתוך הבית, זה כל מה שהייתם צריכים.

ייעוץ כתבה: יהודה לימן, פסיכותרפיסט, מרצה בקריה האקדמית אונו, ומנהל "מרכז לימן"