עם כל הכבוד לעולם ולזה שכולנו סגורים בבתים כמו כלבים שמחכים שהבעלים ייקח אותם לטיול, בבית האח הגדול ממשיכים להתעסק בשטויות, ותודה לאל על זה. כי באמת, ברגעים כאלה אין דבר שבא טוב יותר מאשר מלראות את יוסי אומר שלדעתו וירוס הקורונה נפל עלינו בגלל בירה קורונה, אחרת היו קוראים לוירוס הייניקן. באמת, תודה לאל על זה. נכון, הסבירו להם שיש פנדמיה בחוץ, אבל אי אפשר להאשים אותם שהם לא ממש קלטו את חומרת העניין. אחרי הכל גם אנחנו, שנמצאים בעין הסערה, לא קולטים מה קורה אפילו עכשיו.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
אבל מספיק עם המגפה שבחוץ, בואו נתמקד במגפה שבתוך הבית. מחמם את ליבי שלמרות אי הידיעה, איכשהו יש סנכרון מוחלט בין הישראלים שבחוץ לישראלים שבפנים. הם כנראה יודעים מה עובר עלינו דרך תשדורות של התת מודע הקולקטיבי - מסתבר שכשאנחנו פשטנו על הסופרים והצטיידנו בנייר טואלט שיספיק לנו עד קץ הימים, גם הדיירים החביאו שבעה טון שוקולדים, סוכריות גומי, ואוזני המן הום-מייד שעשתה אמא של אדם. גל הגניבות הזה כלל גם סיגריות ששדדה תקוה, ראש כנופית המעשנים, מהטבק של אסיף. בנוסף, היא מואשמת גם בגניבת גברים של נשים אחרות, או במילותיו של השיר המרגש "ג'ולין": 'בבקשה אל תקחי לי אותו, גם אם את יכולה'.
עוד בוואלה!
על השאלה למה שמישהי תרצה לקחת אותו אני לא יודעת לענות, אבל וואי, וואי, וואי, כמה דרמה בפרק אחד - ההיא שמה את השיר, שירלי שיתפה איתה פעולה, תקוה התעצבנה שמוציאים אותה גנבת גברים, תקוה רצה לליאור, ליאור הלך לירדן, ירדן בכתה לאסיף, חד גדיא, חד גדיא. את מסתורין ילד הכאפות שהפך לאליל בנות אני כנראה כבר לא אפתור, אבל עובדה - כבר חודשיים, בזמן שכולנו מתעסקים במשבר הקורונה, בבית האח הגדול מנסים להתגבר, וללא הצלחה רבה, על משבר ליאור. גם זו מחלה, ולא פחות מדבקת, שכבר ניתן לספור שלושה נפגעים שלה - הקורבן הראשון של המחלה האקזוטית הייתה ירדן, השנייה הייתה נעם, שנכנסה לבית בשבילו ויצאה אחרי טיזינג לארבעה גברים אחרים, והנפגעת השלישית, תקוה, שנתנה פייט לא רע עד עכשיו.
זה התחיל בירדן, שגייסה את כל תחבולותיה הנשיות, רק כדי להפסיד בקרב לתקוה. לזמן מה נראה כאילו היא החלימה, אבל מסתבר שהמערכת החיסונית שלה לא פיתחה נוגדנים לקסם התימני האפל. לפני שבוע היא חזרה לסורה, והכל בגלל דנה אינטורנשיונל. האחות הגדולה המחליפה משום מה החליטה להאכיל את הפנטזיה של ירדן ואמרה לה שהיא אישה חזקה. רעיון גרוע מאד, דנה. עד שירדן התחילה להפנים את האמת, והאמת היא שהיא מחזיקה בעוצמה קצת פחותה מבינונית, באת עם השטויות של הגירל פאוור. נכון שגם אמרת לה לשחרר מליאור כי הוא לא מתאים לה, אבל היא הרי מעצבת את המציאות איך שנוח לה. כעדות נוספת לכוח שלא קיים בה, זה עלה לה לראש במהירות שיא. זמן קצר לאחר מכן, אחרי כמעט חודש של שקט בגזרה, היא החליטה לעבור רגרסיה למניפולציה לא ראינו אותה עושה כבר מזמן, וליפול על ליאור בשיחה מלאת הצהרות על רגשות ופגיעה, ושנייה אחר כך, כשעימתו אותה עם מה שאמרה, להכחיש כל מילה.
ליאור כמובן סיפר את זה לתקוה, ואסיף, שהוא כמו הזקן הזה מ"היה היה", שכל הזמן מחמם אנשים אחד על השני ומתערב בעניינים שלא קשורים אליו במסווה של שיחת נפש ורצון לעזור. תכל'ס, אני לא יודעת מה היינו עושים באח הגדול בלי אסיף. הוא מתפקד כגרסה המרושעת של המקהלה היוונית מהטרגדיות של פעם - הוא לא באמת לוקח חלק בכלום, אבל שימו לב שבכל פריים הוא נמצא, מפרשן מהצד תוך כדי גרימת נזקים, ותמיד מסיים בחרטה, כי אם הוא לא היה אומר כלום, "זה" לא היה קורה. וזה נכון. הוא באמת אשם, כי ללכת לירדן ולהציע לה לנהל שיחה עם תקוה זה כמו לשים ג'וק מפרפר ליד חתול ולהתפלא שמתחיל משחק סטנגה כנפונים. ידוע מראש.
ברור שהיא נפלה עליה - היא מתאפקת כבר חודשיים, וכי זו שמתחילת העונה רק מתעללת בה לא יכולה לדרוש בחוצפתה ש"בתור אישה" תקוה לא תהיה עם ליאור. מעבר לזה שבין ליאור לירדן לא היה כלום חוץ מכפייה רומנטית שלה עליו, ירדן לא ממש מבינה ש"כוח נשי" לא אומר שהיא יכולה להיות חרא של בן אדם, ובגלל ששתיהן נשים תקוה חייבת להיות בעדה לא משנה מה קורה. עכשיו, מילא להגיד את זה למישהי מטומטמת. אבל כמה הבלה את צריכה להיות בשביל לפלוט את הקשקוש הזה לתקוה? "יאללה, תתקדמי" היו המילים שחתמו את הנאום חוצב הלהבות שששלח את ירדן לבכות לאסיף, שכמובן תמיד שמח לנחם כל עוד שומרים לו מקום בקדמת הבמה.
גם לפני הסיפור האחרון לא קניתי את החזרה של ירדן בתשובה, וגם אחרי שתקוה קראה לה פתאטית, חסרת עמוד שדרה ורמה נמוכה, לא הצלחתי לגייס אליה חמלה. משום מה גם כשהיא דומעת היא נשמעת פאלשית וחסרת בושה "אני? אני רוצה לקלקל לה? שתיקח! אני והוא זה לא היה ולא יהיה, וגם אמרתי לו את זה!". כאילו לפני עשר דקות היא לא אמרה לו שיש לה רגשות אליו, שקשה לה, ושהוא לא מתחשב בה שמענו. הקלטנו.
אבל גם הקלטות לא ימנעו ממנה לצאת בקמפיין הכחשות - כרגיל, גם הפעם היא לא עשתה כלום. פניה היו לשלום, תקוה קיללה אותה סתם, והיא בכלל לא אמרה כלום לליאור. הזוי - זה כאילו יש לה פיצול אישיות - היא לגמרי שכחה את השיחה האחרונה, שלא לדבר על הרוע של כל העונה, את האיומים במלחמת עולם ואת הלעג הבלתי פוסק למערכת היחסים שלה עם ליאור.
ה"שינוי" הגדול שירדן כביכול עברה הוא לא שינוי בכלל, הוא פשוט עוד מניפולציה - אחרי שניסתה להיות פתיינית ולא הלך לה, היא החליטה ללכת על "הצדיקה שנעשה לה עוול" שאותה היא מגלמת באמצעות דשדוש בבית תוך מלמול פסוקי תהילים. היא לא השתנתה, היא רק שינתה טקטיקה. והיא יכולה להגיד עד מחר שיש לה "חופש הבחירה לא לרצות את ליאור", ושלתקוה יש רגשי נחיתות, זה לא ישנה את העובדה שלה יש הרבה יותר.
איך אומרים? אדם שגר בבית של זכוכית, מוטב לו שלא ישליך אבנים, ותקוה צודקת - לירדן פשוט לא נתפסת העובדה שליאור העדיף את האתיופית השמנה על הבחורה הלבנה וה"דוגמנית". היא יכולה להמשיך לנסות למצוא פרצה ביחסים שלהם, אבל גם אם היא תמצא שם את שער הניצחון היא תיאלץ לקבל את העובדה שלא משנה מה יהיה ביניהם אחרי העונה, אותה הוא בוודאות לא ירצה. הסיבה היחידה שהוא בכלל עוד מדבר איתה היא רגשות אשם, וכי הוא חי בסרט שבגלל שעכשיו הרבה אנשים יושבים בבית ומסתכלים עליהם, הגיע הזמן להפסיק להתעסק בשטויות ולהתחיל "לעשות כיף". כאילו הדלקנו את הטלויזיה כדי לראות אותם עושים "כיף". לא נעים להודות, אבל השיט שלהם זה הכיף שלנו. מה לעשות שלראות את אדם מקפץ בדשא לא יסיח את דעתינו מהקורונה - קרב חתולות, לעומת זאת, קצת עוזר.