חתונה ממבט ראשון
צילום: צילום מסך

לא רוצות אביר: אלה הסיבות בגללן הגר לא סובלת את ניר

ניר והגר הם אחד הזוגות המעניינים על המסך בתוכנית "חתונה ממבט ראשון" - לכאורה הם מתאימים מהרבה בחינות, אבל בשורה התחתונה, לפחות כרגע הגר אלרגית לניר ולכל המאמצים שהוא עושה כדי להתקרב אליה. קארין ארד מנסה להבין למה

חתונמי בידוד (מערכת)

הגר וניר הם סיפור מענייין. על פניו הם נראים די מתאימים - שני אנשים שבאים מאותם עולמות תוכן, עם רמת אינטיליגנציה דומה, ושיכולים למצוא נושאים משותפים. שניהם קרייריסטיים, שאפתנים, צמאי ידע, משקיענים כל אחד בתחומו, באותו גיל, נראים טוב, נחמדים. נשאלה השאלה למה בנתיים זה לא עובד, או, אם נדייק באכזריות מה - למה הגר לא מסוגלת לשאת את ניר? הרי לכאורה אין סיבה טובה להיות אלרגית לגבר שבסך הכל מנסה כמיטב יכולתו לעשות כל מה שמגזיני נשים תמיד טוענים שאנחנו רוצות - חיזור, רומנטיקה, מתנות, מחוות קטנות כמו סנדביצ'ים בבוקר שמראים שהוא חושב עלייך או לקנות לך מראה, שלא תצטרכי לעלות על כסא כדי לראות אם התחת שלך נראה טוב במכנסונים.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אבל עובדה - כולנו ראינו את הגר מפסיקה לנשום עצמונית כשעוד פעם קיבלה פרחים, מכתבים ומתנות. היא אפילו הגדילה לעשות וממש ביקשה ממנו מפורשות להפסיק לעשות את זה, כשהיא נראית משהו בין עצבנית לבין סובלת ממצוקה. אנשים רבים תוהים, ובצדק, מה הבעיה שלה, ומבקרים קשות את ההתנהגות הזו שנראית חסרת סבלנות וכפויית טובה. אפילו היא עצמה שואלת מול המצלמה למה אף פעם לא הולך לה עם הגברים שנראים על פניו אידאליים לתפקיד הפרטנר המושלם.

למה באמת?

עוד בוואלה! NEWS

הבחירות המוזרות של המומחים: מה שיפיל את הזוגות החדשים

לכתבה המלאה

כי זה לא מרגיש אמיתי
יש משהו מאד לא אמין במישהו שמיד כשהוא מכיר אותך מתחיל להשקיע בך בצורה לא פרופורציונלית. לא רק שזה לא אמין, זה אפילו מרגיש אגרסיבי - כמו מתקפה יותר מאשר כמו רומנטיקה. מה אני מנסה להגיד? כדי שמחוות רומנטיות יוכלו להתקבל אצל הצד השני הן צריכות להיות מסונכרנות עם המציאות. הרי זה לא שהגר נמצאת במקום כל כך שונה מניר. גם ניר עדיין לא מאוהב, אחרי עשרה ימי היכרות, ולכן המחוות שלו עוברות אליה מאומצות ומוגזמות. זו המקבילה של להקשיב למישהו מספר סיפור מאד מרגש שנשמע לגמרי מומצא - במקום לעורר רגש, נגרם למקשיבים מעין קרינג' פנימי. גם מחוות שמגיעות ממקום לא כן, גורמות לאי נעימות, ומרחיקות את הגר במקום לגעת בה.

כי המחוות הן בעצם בשבילו
יצא לי לפגוש גברים כאלה, שמיד נכנסים להילוך גבוה ומפילים עלייך את כל מה שהם חושבים שאמור למתג אותם כגברים מושלמים. ההרגשה בצד השני של ההצגה המוזרה הזאת היא בדיוק כזו - של קהל. למעשה את מרגישה שאת צופה במעין מופע אוננות מנטאלי של הבן אדם עם עצמו, ואת גם יודעת שלא משנה מה הוא חושב שהוא רוצה או מרגיש - זה לא קשור אלייך בשיט, כי הוא לא רואה אותך ממטר. זה גם לא אישי - הוא היה מתנהג ככה לא משנה מי היתה עומדת מולו. לכן לא רק שזה לא עושה את העבודה, זה אפילו מעליב, כי ברור לך שהפרחים האלה הם לא עבורך, אלא נועדו לתחזק את הדמות שלו כאביר על הסוס הלבן ולתמוך בצורך שלו להרגיש שהוא הגבר המושלם.

כי הוא הופך אותה לבעייתית
לצורך של ניר להיות הגבר המושלם יש עוד תופעת לוואי לא נעימה, והיא שהכשלים בקשר או בתקשורת נופלים אוטומטית רק על הגר. שמענו אותה מתלוננת על כך שניר לא מביא את עצמו, לא מדבר על הבעיות שלו, ולא חולק את האתגרים שלו. זו רמת ניתוק מדהימה בפני עצמה, העובדה שלא משנה כמה היא מתרחקת ממנו, לא נוגעת בו וישנה בחדר נפרד, הוא מצליח להמשיך להתנהג כאילו הם דמויות בסיפור אגדה. ככה נוצר מצב לא מאוזן שבו היא היחידה שלא טוב לה, שמתלוננת, ושעושה בעיות. וזה לא נכון. הבעיות בקשר הם תמיד של שני המעורבים בו, גם אם צד אחד בוחר להתעלם מהן, לא לדבר עליהם, ואפילו לא להודות בהן בפני עצמו. בנוסף, הוא גם משליך עליה כל כך הרבה מחוות ומתנות שכביכול למראות על רצון טוב, שזה גם גורם לה להרגיש עוד יותר רע עם עצמה. לא מספיק שהיא לא מצליחה להתחבר לבן אדם שהיא גרה איתו בבית המצולם, ככל שהוא יותר משקיע היא מרגישה חרא של בן אדם דפוק, כי הוא כביכול עושה הכל והיא לא עושה כלום. ומה הדבר הבא שמגיע אחרי תחושת אשמה? כעס. כעס כי הוא לא באמת איתה, כעס כי הוא מוציא אותה רע, כעס כי בהתנהגות שלו הוא רק מגביר את תחושת הריחוק ביניהם ואת חוסר החיבור.

כי הוא חונק אותה
כששני אנשים נפגשים יש ביניהם מרחק שהם צריכים לעבור כדי להתקרב, נכון? הבה נגדיר את המרחק הזה ונקרא לו עשרה מטרים - לצורך המטאפורה. במצב אידאלי ניר אמור להתקרב חמישה והגר חמישה, והם ייפגשו באמצע. זה לא תמיד מאוזן, כמובן. ברוב מערכות היחסים אחד יתקרב שישה שבעה והשני יתקרב שלושה ארבעה אבל זה לא משנה - בכל מקרה, כדי שתתפתח קרבה אמיתית כל אחד צריך לעשות את הצעדים שלו לקראת השני, כי בפעולה הזאת של ההתקרבות, מתפתח הרצון להכיר, המשיכה הפיזית, הרגישות וההקשבה - הכל קורה שם. מה שניר עושה כי כנראה שהוא לא יודע להתמודד עם אי הודאות של ההתחלה, זה להשתלט על הסיטואציה ו"לאנוס" את התהליך ובמקום ללכת את חמשת המטרים שלו ולחכות שם, הולך גם את החמישה של הגר - לא הולך - רץ, ויוצר מצב בו הוא עומד יותר מדי קרוב אליה, בתוך הפרצוף שלה, ולא מאפשר לה להתקרב אליו. מה האינסטינקט של מישהו שעומדים כל כך קרוב אליו? ללכת אחורה. לא רק שהוא גוזל ממנה את הזכות לעשות את התהליך האישי שלה ולהתקרב מרצונה, הוא גם גורם לה להרגיש חנוקה ולברוח בכיוון ההפוך, כי במקום להרגיש מחוזרת היא מרגישה רדופה.

אז מה צריך לקרות עכשיו?
זה נראה רע כרגע, אבל הדינמיקה הזאת עוד יכולה להשתנות. אם הגר הייתה מצליחה לזרום וליהנות מההגזמות, המצב שבו הוא ה"בסדר" והיא ה"בעייתית" היה נמנע, ולא הייתה נשארת לו ברירה אלא להתאזן מולה ולהתחיל לבדוק מה באמת קורה ביניהם. עוד דרך לתקן את הסיטואציה הזאת היא שמשהו יגרום לו להבין שהוא חייב לקחת צעד אחורה כדי לאפשר לה לנשום, להתאפס, ולהתחיל למצוא בתוכה רצון להתקרב אליו. אבל בשביל זה הוא חייב להשאיר ספייס בינה לבינו, וכרגע לא ברור אם הוא רוצה לעשות את זה. רק אם אחד משני הדברים האלה יקרה, יש סיכוי שמערכת היחסים בין ניר להגר תוכל להתפתח ואפילו לפרוח. ימים יגידו.

  • חתונה ממבט ראשון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully