את שרה האמיתית (שרה הוא שם בדוי, כמובן) אני לא מכירה לעומק, פגשתי בה פעם אחת בחיי במהלך ראיון בו סיפרה לי על המיניות שלה. בפגישה ראיתי אישה חזקה מאוד, דעתנית ומשכילה, יחד עם זאת מודעת ומחוברת לרגשותיה, מדברת בכנות ופתיחות על העובדה שהיא לא עשתה סקס כבר עשר שנים.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
המילים שאמרה שרה היו גדושות חוכמה אנושיות. היה לא פשוט לבחור מה לקצר מכל דבריה כדי להצליח לייצר עולם עגול ומעניין בחמש דקות. בחלק ניכר מהריאיון, שרה, שמגדירה עצמה כאישה פמיניסטית, הרבתה להשוות בין המינים. כשסיפרה לי על התקופה בה היתה נשואה לאבי ביתה, נתן, היא תיארה את חיי המין שלהם כאקט מאוד מהנה ופורה. אבל כל אחד מהם היה זקוק לו ממקום שונה:
עוד בוואלה!
"אני לא עושה 'שולם' דרך סקס , זה לא משהו שהניע מהלכים רגשיים, אף פעם. ככל שהפער הרגשי בנינו גדל, זה הפך להיות יותר ויותר קשה. כמו שאני הייתי זקוקה לאיזו מטריה רגשית כדי לעשות סקס, הוא היה זקוק לסקס כדי להניע את התהליך הרגשי, זה ממש ההיפך."
כששאלתי איך מצד אחד היא מעידה על עצמה שהיא מחוברת למיניות שלה ("מבחינה פיזית, מבחינת יכולות? אני מולטי אורגזמית") ומצד שני היא נמנעת ממגע אינטימי כבר יותר מעשר שנים, הבנתי שזו לא החלטה שהיא לקחה באופן אקטיבי - היא לא התכוונה שכך יהיה.
"נורא קשה להפריד סקס מיחסים. כאילו עושים מזה קצת יותר ממה שזה בעיני. אני לא רכה, אני לא מבליטה את הציצים, גם שהייתי הרבה יותר... אני לא. אני לא מוכרת סקס, אני לא עובדת דרך זה, להיפך. אני זוכרת אחד שהיה אומר לי שנורא קשה לו עם הפמיניזם שלי, עם תפישות העולם שלי, העצמאות שלי. לפעמים זה נורא מושך נשים חזקות, אבל אצל גברים, מיניות ונשיות זה שני דברים, זה מגיע על מגש מאד מסוים. כי אישה חזקה היא מיד לסבית. אני לא לסבית, אבל אני גם לא מוכנה לוותר על הרבה מאד דברים שאולי נשים אחרות כן מוכנות לוותר עליהם. "
אחרי הגירושים שרה ניסתה לצאת לדייטים מאתרי הכרויות אבל די מהר הרימה ידיים ועם הזמן התרגלה לחיות לבד: "יש הבדל גדול בין בדידות ללבד. הלבד הוא גם דבר שקשה לפעמים, אבל את יכולה להיות לבד ולא בודדה. אני אף פעם לא בודדה. ככל שאתה לבד יותר אתה ממציא לעצמך פטנטים ואתה נהיה עוד יותר אי - עוד יותר קשה להגיע אליך, והלבד עוד יותר גדול".
שרה סיפרה לי גם על הבת שלה, גל, שבניגוד אליה מרבה לצאת עם גברים ולקיים עמם יחסי מין בתדירות גבוהה. מן חוק מרפי שכזה... בימאית הפרק הזה, טל ברנר, ואני, חשבנו איך נכניס גם את האינפורמציה הזאת באופן אורגני ומעניין. טל הציעה להכניס את הבת בהפתעה יחד עם הדייט הנוכחי שלה, ולהביא כביסה מלוכלכת לאמא, שתכבס לה. סצנה קצרצרה שמפעילה את הדמיון ורומזת על הפערים בין הנשים, והדרמה שנמצאת מתחת לפני השטח.
הריאיון הזה התקיים לפני שנתיים וחצי, והפרק הזה צולם כמה חודשים לאחר מכן. זה היה הפרק הראשון שצילמנו ובמשך תקופה ארוכה מאוד הוא שימש ככרטיס הביקור לפרויקט כולו. אני אוהבת מאוד את שרה כפי שאני מכירה אותה בדמיוני, ומקווה שהיא חיה בטוב, שהיא לא מרגישה בודדה גם היום, וחיה בשלמות עם הבחירות שלה ושל ביתה.
רשימת הקרדיטים:
יוצרת הסדרה נילי צרויה
תסריטאיות ע"פ ראיון אמיתי - טל ברנר ונילי צרויה
בימאית - טל ברנר
מפיקות - לינור לביא ונילי צרויה
צלמת - אביגיל שפרבר
עורכת - אתי לי-און זינגמן
מעצבת וידאו פתיח - נטע כהן
מאפרת ומעצבת שיער - אור ספיר
תחקירנית - מירית לביא
עוזרת בימאית - כלנית טייאר
מעצבת ארט - לונה ליטל ג'רזי
תאורנית - רעות ג'ינג'
שחקנים - נילי צרויה, מיה אלפרן, יוחאי גינתון
"אישה אחת" פייסבוק
"אישה אחת" יוטיוב