עדיין ילדה קטנה של אבא: למה עדי ביטי לא באמת התבגרה

המותג "עדי ביטי" עובד קשה כדי לשכנע אותנו שהילדה התבגרה. "הישרדות VIP", כתבות "השנה הקשה בחייה" וגם הריאיון של ביטי לרשת 13, שעסק כביכול במאורעות האחרונים בחייה, נועד לשרת את אותו מיתוג חדש. בתוך פחות מדקה מתחילת הריאיון אנו שומעים את הביטוי "אישה בוגרת", מוטיב שיחזור על עצמו בווריאציות שונות. המסר ברור: ילדה קטנה ובלונדינית היא כבר לא. מה היא כן? השאלה נותרה פתוחה, אולי גם בין ביטי לעצמה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

כמו רוב בנות ה-18, נראה שגם ביטי חווה משבר זהות. שלא כמו רוב בנות ה18, ביטי נוצקה לתוך זהות ברורה, מה שכנראה הופך את כל העניין למורכב יותר. כמפורסמת, מעולם לא ממש ניתנה הזדמנות לחפש את עצמה. היא מותגה כבובה כבר בגיל 10, כשפרצה ב"בית הספר למוזיקה", ומאז, נראה שפשוט המשיכה לנסוע על פס ייצור לברביות.

אבל עד כמה שמנסים שלא להתייחס לאירוע הזה כאל אירוע מכונן, יום בהיר אחד משהו במכונה השתבש. לפני כשנתיים נחשד רונן ביטי במעשים מגונים כלפי מעריצות של בתו. ביטי הובהלה לחדר החקירות, וכך, בבת אחת נחשפה בת ה-17 לאמת הנוראה. "היי, אני מרגיש חשק מיני, מה עושים עם זה" ו"את נוגעת בעצמך?", היו רק חלק מההודעות ששלח אביה למעריצות. ב-2019, הורשע האב בביצוע מעשים מגונים בשבע קטינות, כולן בין הגילאים 14-16. לפי הפרסומים, ניצל האב את הצלחת בתו כדי לפתות את מעריצותיה דרך קבוצת הפייסבוק שהקים, "ביטי אימפריה", דרכה הגיע רונן אל הקטינות ומשם קצרה הייתה הדרך לתקיפה.

בראיון המדובר מודה ביטי שהגילוי גרם לה פגיעה והלם, ובאותה נשימה טוענת שהתגובות יצאו מפרופורציה. "הדבר שהכי צרם לי, באופן אישי, זה שאנשים לא יודעים שדובר רק בשיחות בווטסאפ. אבא שלי לא פגש אף אחת ובטח שלא ראה אף אחת", היא יוצאת להגנתו.

בין ההודעות, ביקש אביה מהמעריצות שיגנחו עבורו ויצלמו את עצמן מבצעות אקטים מיניים. לא הייתי קוראת לבקשות הללו "רק שיחות ווטסאפ", אלא בשמן - "ניצול קטינות", אבל כלפי ביטי הבת אין לי שמץ של ביקורת. היא חייבת להגן על אביה כדי להגן על עצמה, כי על משבר עמוק כל כך אפשר להתגבר רק באמצעות סובלימציה ו/או הדחקה קשה. אם כבר צריכה להישמע ביקורת כלשהי, היא כלפינו - העיתונאים, שעטו על הנערה מאז המקרה, משל הייתה התוקפת ולא אחד הקורבנות העיקריים.

הפערים בין המסלולים אליהן גויסו (טאלנט אל מול להק"צ רגילה) וכמות הצלמים בבקו"ם מבהירים היטב מי ניצחה במירוץ. בראיונות, ביטי נראית אלופת ההכחשות. כאשר נשאלה על המתיחות בין השתיים בסמוך לגיוס, השיבה, "אנשים סתם מחפשים ללכלך. החלום שלי היה להיות בלהקה צבאית, כל עוד אני זוכה לשיר, זה מה שחשוב. אין טבלה, אין מס' 1 ומס' 2". שזה חמוד, חוץ מהעניין שיש טבלה, ויש מס' אחד ומס' 2, וביטי יודעת בדיוק איפה היא נמצאת. אולי רק בנקודה הזו נפגשות היום ביטי וקירל - בתשובות שלהן לראיונות. שם, שתיהן נשמעות כשופרות מדקלמים של אנשי היח"צ, והשופר של ביטי חוזר וקורא בלי להגיד את המילים בצורה ברורה: "אני לא ילדה קטנה, אני אישה בוגרת, ולכן יש לי קיום נפרד מאבא שלי". לצערה ולצערינו זה לא בדיוק עובד לה, וכנראה שעדי ביטי תקושר אסוציאטיבית לאביה עוד הרבה שנים, לא משנה כמה פעמים תחזור על המשפט "אני לא ילדה קטנה".

אפילו ביום גיוסה נשאלה ביטי בבקו"ם מדוע אבא שלא לא הגיע להיפרד ממנה, והאם היא מרחיקה אותו מעין התקשורת. זו, להזכירכם, שאלה שהופנתה אל צעירה בת 18 טרם גיוסה. מאז הדרמה הגדולה, התקשורת גילתה הרבה פחות סובלנות לגילה וחזותה התמימה של הזמרת. התדמית של ביטי, שהחלה לקרטע כבר קודם, קיבלה מכה אנושה בכנף. ללבוש הפרובוקטיבי המאולץ וההבעה הפלקטית הצטרפה שערורייה משפחתית, והרי לכם הזדמנות תקשורתית לצייר לאומה את משפחת רפאלי 2.

שמונה שנים אחורה, ביטי הסתמנה כהבטחה בריאליטי הכשרונות "בית הספר למוזיקה" אליו הצטלמה בעודה בת 10 בלבד. קירל, שהצטרפה בגיל מאוחר יותר, הדביקה את הפער מיד. נראה שה"איחור" עמד לזכותה, מפני שמעולם לא נאלצה להיאבק בתדמית הילדה. קירל פרצה בגיל 14, עם עיניים חתוליות ו100% אטטיוד, וכבשה מידית את משבצת הנערה משולחת הרסן.

אבל ביטי לא נשארה מאחור רק בגלל היכרותנו המוקדמת איתה. כשהמסך נודד בין ביטי של היום לביטי של אז, אי אפשר שלא להצטמרר נוכח ההבנה שחיצונית, היא כמעט לא השתנתה. אותו פרצוף, אותו בלונד חלק, אותו וייב כללי של "בשמלה אדומה ושתי צמות", ואם בתחילת הדרך סומנה ביטי כמתחרה העיקרית של נועה קירל, הרי שעכשיו, פוסט-בקו"ם, ברור אל מי נוטה הכף.


נשאלת השאלה איך, חרף ניסיונה לשבור את התדמית, נותרה ביטי עדינה, ביישנית ותמימה כל כך למראה? בנתיים אפילו "הישרדות" לא מצליחה לגאול אותה מהטייפקאסט. בכל פעם שנקרית לפניה הזדמנות להשמיע קול או לנקוט מהלך נועז - היא רק משתבללת יותר, נקברת תחת הדומיננטיות של מתחריה, ומתוייגת, למורת רוחה, שוב בתור הילדה הקטנה.

באופן מוזר, אף שביטי חייה את עולם הפרסום מגיל 10, עדיין נדמה שהוא זר לה. ישנה תחושה שהיא לא נולדה לשחק במגרשים של הגדולים, או אפילו במגרש של בני גילה. בעוד רבים מבני דור ה-Z חיים פומביות, נושמים אינסטגרם וחולמים במה, הזמרת הצעירה נראית כמו מי שהפרסום הולבש עליה לגמרי מלמעלה. כלומר, מכיוון אבא שלה. לא הייתי טוענת שהוא דחף אותה לפרסום כדי להגיע לקטינות; זה יהיה קונספירטיבי מדי. אבל מרגע שזיהה בפרסום של הבת הזדמנות עבורו, אני מתארת לעצמי ששיחק תפקיד מרכזי בדחיפתה קדימה.

ב-2018 הביאה ביטי את אביה לתכנית "במטבח עם אמא", שבה כוכבים מבשלים עם אמהותיהם. בדרך כלל. "הקשר עם אבא ממש טוב", סיפרה אז ביטי למנחה, השף אבי ביטון. "אבא תמיד היה ותמיד יהיה החבר הכי טוב שלי". אחר כך, נשאל האב מהו השיר האהוב עליו של ביטי, והוא משיב "ירח מלא". אם זה לא מצלצל מוכר, נעזור לכם: שנתיים לפני, בעודה בת חמש עשרה בלבד, חוללה ביטי סערה עם פרסום קליפ בתנועות ולבוש פרובוקטיביים במיוחד, בטח בהשוואה לכוכבות הנוער של ארץ הקודש ולתדמית של בייבי-ביטי בפרט.

אפילו הזמר עידן עמדי מתח אז ביקורת על הקליפ, וכתב בחשבון הפייסבוק שלו כי המכונה המשומנת שדוחפת אותה גורמת לה נזק עצום. "הדבר העצוב הוא שהיא לא מבינה את הנזק", אמר. "אני בספק אם ההורים מבינים. גיא פינס ישדרו ויעשו יחסי ציבור מעולים. זה אחלה צהוב למכונה. את הדאונים, התקפי הקנאה והדיכאונות ביטי כנראה תחווה לבד. בסופו של יום מתחת לאיפור, לכוראוגרפיה מאמריקה, ולמיליוני הצפיות ביוטיוב, יש ילדה, ביישנית עדיין שמנסה להוכיח לעולם שהיא כבר גדולה".

"אני כבר לא ילדה, בטח שלא ביישנית", הגיבה ביטי, במה שמסתמן כבר אז כתחילתו של קמפיין ההתבגרות. "צר לי לאכזב, אין שום השלכות או דיכאונות, קנאה או אכזבות כי אני מגשימה את עצמי ואת החלומות שלי. איש לא זרק אותי בכוח בגיל שלוש לבמה ואמר לי להופיע! לא יכולים להכריח ילד ללמוד שירים בעל פה, פיתוח קול, סולמות, תווים, וטקסטים, ולהופיע מול מאות אנשים בכוח. זה לא עובד ככה! מי שאין בו תשוקה לא מחזיק מעמד שנים. ואני כאן, הולכת לאן שהלב שלי לוקח אותי כבר 12 שנה. עובדה. אף אחד לא דוחף אותי".

גם אם דבריו של עמדי נראו אז מתנשאים ופטרוניים ודבריה של ביטי נשמעים הגיוניים, במבט לאחור, אני נוטה ללכת איתו. אחרי התפוצצות סאגת המעריצות, אין ספק שאביה של עדי ביטי גרם לה עוול, וקשה להאמין שהוא מסתכם במה שהתרחש מאחורי גבה. תסלחו לי, אבל אני לא יכולה לראות איך תוקף קטינות, שמנצל מעריצות של בתו, ובתוך כך את בתו עצמה - יכול להיות אבא טוב. לא מאמינה בפיצול הזה, של "הוא איש כך וכך, אבל הורה כזה". לטעמי, המוסר הוא אותו מוסר, והאדם הוא אותו אדם.

בגלגול החדש שלה כלוחמת "הישרדות", סיפרה ביטי כי "ההפסקה הזאת מוציאה ממני עכשיו דברים אחרים שאנשים לא בהכרח מכירים". היא משוועת להכרה בהיותה היא אדם אמיתי - לא ילדה ולא בובה מפלסטיק, אבל ישנה סיבה לכך שהיא מתקשה כל כך להשתחרר מהניילונים. ריח הפלסטיק עולה מאריזת הברבי שעוטפת אותה, והונדסה פרט אחר פרט על ידי המבוגרים בחייה.

קירל, לעומתה, הצליחה להתגבר מהר על החשדנות הציבורית. אם ברגע הראשון שאלנו את עצמנו אילו מנגנונים עומדים מאחוריה, אחרי הקליפ השני, הכוכבת כבר שכנעה אותנו שהיא שם מבחירה מלאה. אולי היא בסך הכל התאימה יותר לנעליים שהוכנו לה, אבל על פניו - אנו מאמינים לנועה שהיא "מביאה את עצמה", כמו שאוהבים להגיד במקצוע. הפלרטטנות, החוצפה, הרמיזות המיניות - She owns it. לגבי ביטי, תמיד כירסם בנו ספק.

ביטי היא אדם אמיתי, ללא ספק. לא רק זה, היא נראית לי גם אדם מתוק להפליא ורחב לב, ואולי באמת עברה תהליך התבגרות משמעותי. מן הסתם התבגרה מאז גיל 10 ועד 18, זאת אומרת, זה הכרחי מבחינה ביולוגית. אבל נראה שגיל ההתבגרות הרציני שלה יגיע מאוחר יותר. הוא יוכל לקרות, אולי, היכן שאור הזרקורים כבה והמציאות מרימה את ראשה, היכן שתיאלץ להתמודד עם החיים ולדרוש את המקום שלה בתוך העולם, לבד - ללא ריפוד וללא תיווך אביה או צוותים מקצועיים. רק השלמה עם האמת הופכת ילדות לנשים בוגרות באמת, ולא כמנטרה בקמפיין מיתוג מחדש - אנחנו מתבגרות דרך חיפוש הקול האמיתי שלנו. דרך חשיפה, דרך חקירה, ודרך התבוננות על העבר בלבן של העיניים. אנחנו מתבגרות דרך התפכחות, וכאבי הגדילה איומים.