השבוע שמעתי שיש משחק שתיה שכולל צ'ייסר בכל פעם שישראל אוגלבו מזכיר שהוא התגורר פעם ברחוב. אני לא יודעת אם זה יותר עצוב או יותר מצחיק. האמת שסידורי הלינה של ישראל פחות מרגשים אותי, לא כי זה לא דבר נורא, ילד צעיר שנבעט מהבית אל תוך הרחוב, אלא כי כקהל רווי ריאליטי כבר התרגלתי לקבל ישר לווריד סיפורים קורעי לב מכל המתמודדים, כך שסף הריגוש שלי, כמו כל רובנו, הוא גבוה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
מה שכן מפריע לי בישראל הוא שלל התנהגויות שלו, שבכל פעם מחדש מזכירות לי גברים שהייתי מעדיפה לשכוח, כי משום מה כמעט בכל סצנה ישראל מציג משהו חדש, מזעזע, ולפעמים פשוט כואב, התנהגות שלו הייתי רואה אצל גבר שיוצא, למשל, עם חברה טובה, הייתי מסמנת עבורה כדגל אדום בוהק.
עוד בוואלה!
עכשיו, אני מבינה שהישרדות מוציאה מהמתמודדים דברים שהם יודעים להסתיר ולהצניע בחיי היום יום, אבל האמת שבעיני זה לא תירוץ - כי ממש כמו אלכוהול, ההתמודדות מקצינה התנהגויות שכבר קיימות באדם מסוים - לא יוצרת התנהגויות חדשות. כך שאם מישהי אוהבת להתלונן, היא כנראה תיראה כמו נאווה בוקר, ואם מישהי מתמודדת עם צורך בלתי נשלט שיראו אותה, היא תהיה אלינה. אבל ישראל? ובכן, אין לי מה להגיד, חוץ מזה שאם אתן שמות לב שהגבר שלכן מתנהג ככה בתחילת הקשר אתן צריכות להסתכל על זה רגע מבעד למשקפי ההתאהבות כי זהו ללא ספק דגל אדום:
הוא חזק על חלשים
הוא אומנם מבין שכשמדובר בהתמודדות פיזית הוא חייב לעלות מול יריבים חזקים, אבל כשמדובר ברגש, בחמלה, ישראל בוחר להיטפל דווקא לחלשים ממנו. הוא נוהם על עדי ביטי בכל פעם שהיא מנסה לצייץ, נהנה מהעובדה שהוא מסוגל לסתום לה את הפה במשפט, ובועט באלינה כשהיא למטה. נכון, הוא מסוגל לחבר ולהרגיע את ליטל כשהיא מתמוטטת, אבל זה בגלל שההתמוטטות לא קשורה אליו, וגם הוציאה אותו יותר טוב מכולם, לעין הבלתי מזויינת. כשהוא מרגיש איום הוא תוקף, וגם בלי לשים לב לכך שהאיום בא ממישהי חלשה ממנו. לצערנו גם בחיים האמיתיים יש גברים כאלו - זה שילך מכות עם הר רק כדי לשמור לך (שזה בעצם לעצמו) על הכבוד, ויעטוף אותך פיזית ואולי גם כלכלית, אבל כשזה נוגע לרגש, ולחולשות שלך, בטח כאלו שלא מתאימות לו, הוא ממש לא יהיה זה שיושיט לך יד כשאת למטה. להיפך, הוא רק יוריד אותך יותר ויסביר לך למה את טועה וטיפשה ולמה הוא צודק. וזה יבלבל, כי פיזית הוא יהיה הגיבור שלך, אבל רגשית מדובר באויב.
הוא דמגוג
אלינה קראה לו אכזרי. שזה, אגב, נכון בעיני אבל בהחלט לא רלוונטי, כי כשאדם כמו אלינה נתפס עם הגב לקיר הוא יגיד הכל. אבל ישראל לא יכול לתת למילה הזו לעבור בשתיקה, במקום זה הוא ייצמד אליה כמו תמנון עם 8 זרועות ולא ישחרר עד שמי שעומדת מולו תידרדר לדמעות, צרחות ותחנוני סליחה בוכיים. אני לא אומרת שזה לא מעליב, אבל אנשים שתופסים אותך במילה אחת, מנפחים אותה לריב נטול פרופורציה, ולא מאפשרים לפעמים פשוט להגיד "אופס, מילה לא נכונה, סליחה, טעיתי" הם אנשים שכדאי להיזהר מהם. כי זה אולי מתחיל בקטן, אבל אחרי שנים ביחד אלו הגברים שאת צריכה לחשוב פעמיים לפני כל מילה ויכולים להפוך כל בדיחה לפיצוץ של שלושה ימים, וכל שיחה הופכת להיות הליכה עדינה על ביצים, או דילוג מפוחד בין סלעים קטנים כשכל מעידה מפילה אותך אל תוך לבה בוערת.
הוא חי בעבר
אין דבר נורא יותר מאנשים שחיים בעבר, או בעתיד לצורך העניין. כי אנשים כאלו פשוט לא זוכרים שההווה חשוב. תזכורות בלתי נגמרות של העובדה שהיו לו שמונה מיליון הצבעות, שהוא קונצנזוס, ושהוא מגה סלב כי הוא נבחר על ידי הקהל הן כנראה דרכים לגרום לעצמו להרגיש חשוב. אבל אם הוא היה רגע אחד מסתכל על ההווה הוא היה מבין שהוא כבר מזמן לא הילד המקסים שכל המדינה התאהבה בו, אלא גבר אגרסיבי ומתלהם. בעולם האמיתי אלו תמיד יהיו הגברים שלא יפסיקו לדבר על כמה הם הרוויחו לפני שפוטרו, שהם היו מלכי הכיתה בתיכון ושהם היו אמורים להיות מגויסים למכבי אבל עברו פציעה. אלו הגברים ששום דבר לא מספיק להם בהווה, והם לא מאושרים כי בעבר היה בהכרח טוב יותר ועכשיו מחכים שהעתיד ישתפר. אז הם יבטיחו לך שכשהם יקבלו קידום הם יהיו מאושרים ורגועים יותר, וכשהם יעברו דירה, או יתפטרו או כל דבר אחר, ובינתיים את תיתקעי לחכות, ליום שבו הכל יהיה טוב יותר. ונחשי מה - היום הזה לא יגיע, כי אדם הוא מה שהוא עושה, לא מה שהוא אומר שהוא יעשה.
הוא מדבר, אבל לא עושה
מכירה את הגברים האלו שכל הזמן אומרים לך כמה את יפה, מרגשת ואהובה, אבל משום מה את עדיין לא מרגישה בטוחה איתם? זה בדרך כלל כי המעשים שלהם לא תואמים למילים. הטיפ הטוב ביותר שקיבלתי לגבי גברים הוא להתעלם ממה שהם אומרים ולהתרכז במעשים - לא כי הם בהכרח שקרנים - לפעמים הם לחלוטין מאמינים במה שהם אומרים, אלא כי גבר שבאמת רוצה אותך ימצא זמן להתקשר, ייפגש עם החברות שלך גם אם הן בלתי נסבלות, ויגיע להחליף לך פנצ'ר בארבע בבוקר. הוא אולי יעשה את זה בלי להגיד לך שהוא אוהב אותך, אבל את תדעי. זו הבעיה שלי עם ישראל - הוא מדבר מדהים, מספר שהוא נאמן, חזק, חכם ואמיתי, כשבפועל הוא הספיק לבגוד, זנח את שתי הנשים שסמכו עליו, ובאופן כללי עסוק בהתנערות מאחריות ועושה את כל מה שהוא מאשים בו אחרים. אני לא יודעת מה זה אומר לגביו, אני רק יודעת שאם רואים את התוכנית על מיוט, התוצאות לא מתאימות למה שיוצא לו מהפה.
ה"גבריות" שלו חשובה לו יותר ממך
כל כך חשוב לו ה"כבוד" שלו - ולצאת "גבר" במובן הכי סטריאוטיפי, בכל רגע נתון, שהוא לעיתים קרובות אגרסיבי, ולעיתים מסלים ליותר מזה. ומי שמסוגל להתעלל בך מילולית בלי להניד עפעף, קחי בחשבון שזה עלול להחמיר עם הזמן. זה לא משהו שרואים ברגע. בין אם מילולית או פיזית, זה תמיד מתחיל במשהו קטן, כזה שלא תשימי לב אליו וגם אם כן, תגידי לעצמך שזה לא נורא, ולא מפוצצים על זה זוגיות. אבל גבר שמרשה לעצמו לקלל ולהסתובב סביב אדם רגוע כמו רגב הוד עם מבט של רצח בעיניים, הוא כזה שעם הזמן תלכי על ביצים לידו, וזה כבר מספיק כדי להרוס לך את היומיום. צריך לשים לב לכל תנועה שלו במקרים שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. אני לא אומרת שככה מתנהג אדם שבוודאות יהפוך לאלים, אבל מקרי קיצון לא נוצרים בוואקום, וגם אם הם כרגע קטנים, שווה לשים לב אליהם. כן, אפילו אם הם ממוסגרים בסיטואציה מורכבת שנוגעת לו בנקודות רגישות - כי נחשי מה, החיים מלאים בסיטואציות קשות, מפחידות, רגישות ובלתי אפשריות, ואת לא רוצה להתפלל בכל פעם להיות בצד הנכון של הכעס שלו.