אישה בוגרת
צילום: ShutterStock

גם אם היא לא נשאה את התינוק, היא עדיין לגמרי אמא שלו

אהבה זו אהבה, לא משנה אם מדובר בזוג הטרוסקסואלים או זוגות חד מיניים, אבל כאשר מדובר בהורים בני אותו מין החוק עדיין נגרר מאחור ונוטה לפסוק בעיוורון לטובת ההורה הביולוגי

AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock

שני אנשים נפגשים, מתאהבים, מתחתנים מביאים לעולם ילדים. אחרי מספר שנים, האהבה דועכת ואף הופכת לדידם לשנאה ויריבות מרה. אם מדובר, בזוג הורים, גבר ואישה - אז תהליך הפרידה יחסית צפוי ומוכר - אולי יהיה גישור, גירושים מכוערים, דיונים ומחלוקות על הסדרי ראיה ותשלום מזונות - אך יחד עם זאת המצב המשפטי ברור לשני הצדדים. כאשר מדובר בזוג הורים בני אותו המין, מסבירה עו"ד איריס שינפלד, העניין הופך מורכב וסבוך יותר.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

מירית ושירן חיו ביחד למעלה מעשר שנים והחליטו להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע. השתיים סיכמו כי שירן תישא ברחמה את התינוק כיוון שהיא יותר מבוגרת. לאחר טיפולים מורכבים ומתישים, בא לעולם ילד בריא שהסב שמחה רבה לבנות הזוג שציפו לו מזה זמן רב. לאחר הלידה חתמו השתיים על צו הורות שמגדיר גם את מירית כהורה - אך הצו לא הוגש מעולם לבית המשפט.

עוד בוואלה! NEWS

חזקות ב"כאילו": ההדחה הזאת היא ההוכחה לחולשה נשית

לכתבה המלאה
ביולוגיה זה לא הכל (צילום: שאטרסטוק)

השתיים גידלו את הילד במשך שלוש שנים כמשפחה, במהלכן היחסים עלו על שרטון והן החליטו להיפרד. לאחר שמירית עזבה את הבית, שירן החליטה באופן חד צדדי, בשיחה טלפונית, כי מירית לא תוכל לראות את הילד יותר וניצלה את העובדה שמירית היא לא האמא הביולוגית של בנן ולא הייתה רשומה כאמו. מירית במהרה הבינה את גודל הצרה - מאחר והן לא הגישו לבית המשפט את הבקשה לצו הורות אין לה זכויות הוריות כלפי ילדה. למירית היה ברור שגם אם בית המשפט יגיד אחרת, הילד תמיד יהיה בנה, והיא תיאבק בבית המשפט להכרה זו.

במקרה אחר, בו מעורבות בנות הזוג דנה ומיכל, דנה החליטה להגיש בקשה לבית המשפט לביטול צו ההורות שניתן למיכל, זוגתה לשעבר, לאחר שהשתיים נפרדו אחרי חמש שנות זוגיות וילדה אחת. למרות שמיכל היא אמו של הילד, גם מבחינה משפטית רישומית, בית המשפט ייטה לתת יתרון לאם הביולוגית בכל הנוגע לשאלת המשמורת והסדרי שהות, אך עם זאת, בית המשפט לא יבטל את צו ההורות שניתן.

במציאות המשפטית של ישראל 2020, גם אם בתי המשפט מכירים בהורות שאינה גנטית - הורות באמצעות תרומת זרע או תרומת ביצית, עדיין המערכת תטה את הכף לטובת ההורה הגנטי. לפחות כשמדובר בפעוטות ובילדים קטנים. זה דומה להתנהלות בתי המשפט בעבר כלפי אבות גרושים, שאז הנטייה הייתה לתת משמורת לאם באופן אוטומטי. ככל שהחברה ובתי המשפט יפנימו שלהיות הורה זה הרבה יותר מגנטיקה, כך תצטמצם האבחנה השרירותית בין הורות גנטית לכזו שאינה גנטית.

עו"ד איריס שינפלד, דיני משפחה (צילום: אילן ספירא)

לבתי המשפט ולמערכת כולה עדיין יש דרך לעבור כדי להבין את הייחודיות של התאים המשפחתיים הגאים, לצד הדמיון בין משפחות אלה לכל משפחה רגילה אחרת. עד שבית המשפט יתייחס בשוויון מלא להורים שאינם גנטיים, על כל זוג הורים בני אותו מין להקפיד ליצור לעצמם את המסמך המשפטי שקובע את השוויון ביניהם ויבהיר מראש ובכתב את העקרונות של אותה משפחה אותה הם מקימים, במיוחד כשמדובר בילדים המשותפים.

מומלץ, עוד בטרם הלידה, לערוך הסכם, אשר מבטיח את הקשר ההורי של ההורה ללא הזיקה הגנטית לילד ואת ההורות השוויונית שבין ההורים. בהסכם חשוב לנסח באופן ברור את עקרונות ההורות המשותפת ואת הזכויות והחובות שיחולו על כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה. חשוב לפנות עם ההסכם לבית המשפט בהקדם כדי שיינתן לו תוקף של פסק דין ויחייב לא רק את בני הזוג אלא גם צדדים שלישיים.

  • זוגיות
  • גירושים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully