איזה מבול של גברים הוריד עלינו המסך, בדיוק בזמן לימים שחונים אלה. אם כוכבי הגל הקודם היו דניס ונועם מ"חתונמי", הרי שבגל השני מככבים הגברים המבושלים יותר, שאוכלים עידן חביבים בלי מלח. לא שהיינו מתנגדות לאיזה עידן חביב לצידנו, כן? אבל בפעם אחרת. תחת אימת הקורונה, אנחנו לא צריכות ריבועים ולא צריכות קו לסת מסותת - אנחנו צריכות ביטחון.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
איפה מוצאים ביטחון אתן שואלות? אצל אצל הכוכבים עם הקילומטראז'. שלושתם תופסים כותרות, תוססים כוויסקי מעושן ושלושתם נשואים, אבל זה לא צריך להפריע לדמיון שלכן. קבלו אותם: דויד דביר, חיים כהן ויורם לס.
עוד בוואלה!
דויד דביר
בשבילכן: הג'נטלמן החדש
גיל: 70
לא יאמן איך בשנים ספורות הפך הנבל של "רק רוצים לרקוד" לסמל של צניעות, שפיות ואורך רוח בהישרדות "VIP". יטענו הציניקנים שמדובר בשינוי תדמית שטחי, אבל אני רואה פה תהליך שינוי עמוק בתכלית. העידון, האדיבות וההכלה שקיבלנו ממנו בריאליטי האלים בטלוויזיה, לא היו התכונות הראשונות שזיהיתי בו פעם, בלשון המעטה. כבוגרת תלמה ילין, מנהל מגמת מחול זכור לי כעין הנץ, אימת המתבגרות ומחולל הפרעות האכילה של בית הספר. לא ימושו מזכרוני עיני חברתי המחולניקית שהסליקה לידי בחשאי חמישה שקלים וביקשה שאקנה לה במבה, כי דויד פיטרל ליד מכונת החטיפים. הרבה כדורים משלשלים עברו מתחת לגשר, והנה, אנו פוגשות ב"הישרדות" דביר חדש לחלוטין. כמו רוברט דה נירו, גם דביר עבר בהדרגה מטייפקאסט הבריון לזקן השבט החומל, ואיכשהו, זה רק מוריד ממנו שנים. טוב, זה וההזרקות. כך או כך, אין ספק שהוא חזר אלינו בגרסה מרעננת. נכון, הוא לא הגבר הכי סקסי בשבט. הוא מבוגר, עדין ונשי, אך כל כך בטוח בעצמו ונאמן לעקרונותיו, שהוא לוקח את כל הגברים האחרים בהליכה. בשונה מישראל, דביר לא צריך לעשות שרירים כדי להוכיח שהוא גבר-גבר, השרירים שלו פשוט שם והוא יודע את זה. ראר.
חיים כהן
בשבילכן: המענה הבריא לדאדי אישיוז
גיל: 60
בעונה הנוכחית של "MKR" הזכיר כהן לא פעם חובב מזונות רכים, עובדה מובנת מאליה, שהרי כהן במהותו פולנטה. רך, חם ומנחם, אך גם קריר ואדיש, איכשהו, בו זמנית. משהו בטון הדיבור המורבידי שלו מרגיע כאילו מערסלים את הצופה בחדר גופות. חיים לא שופע חיים, ודווקא זה מה שנחוץ בו כל כך בתקופה שאי ודאות ואימה שוררים בכל. בזמן שגופי התקשורת ואתרי החדשות צועקים עלינו "בקרוב נמות כולם מעוני, מחלה או אפוקליפסה", נוכחותו של חיים אומרת בדיוק אותו דבר, אך מוסיפה "וזה לא כזה נורא". כשהוא מחמיא לתבשילים במבט עייף, חובק מרכיבי מנה באבהיות מחוספסת ונאנח עמוקות רגע לפני הביקורת, ניכר שהכל על הזין שלו. כלומר, שיש לחיים חיבה מסוימת לקיום, אך לא מופרזת - וזו כנראה הגישה הבריאה ביותר להחזיק בה בימים כתיקונם. כמו במנות שהוא אוהב, גם המנה הדשנה שהיא חיים כהן עצמו מביאה איזון מושלם בין חריף, מלוח, חמוץ ומתוק. לפעמים הוא מגיב ברצינות תהומית, לפעמים משחרר חיוך, לפעמים יבש ולפעמים משחיל דאחקה מפתיעה דוגמת החיקוי הקאנוני של איל שני. יש לו עוד כמה בשרוול, אבל הוא לא ממהר לשלוף אותן, כי כהן כמו כהן לא מתאמץ. וזה סוד הקסם שלו. הוא תמיד שומר משהו בפנים כחידה שלא נגמרת, וכך, במסתורין הזה, משאיר טעם של עוד. אגדיל ואומר - הוסיפו בלייזר, ומיסטר ביג לפניכן. אם הלילה משרה עליכן בדידות, אם הקורונה מציפה בכן חרדות, אם חשבון הבנק מדיר שינה מעיניכן - התכרבלו בקול של חיים.
יורם לס
בשבילכן: כזה שלא אכפת לו מה יגידו / אחד קצת משוגע
גיל: 75
תגידו מה שתגידו על לס, הבן אדם מאדר פאקר. לס הוא הנציג האקדמי היחיד שמעז לומר את מה שכולם חושבים: שמשהו קצת חשוד. החל מהגדרת המחלה המעורפלת והתסמינים שלא סגורים על עצמם, דרך חשד לאיבחונים שגויים או מזוייפים וכלה בתחושה הכללית שהמצב משרת טוב מדי את מנהיגי המדינות. רבים ביקרו אותו על הטעיית הציבור, אבל לס לא מעודד אותנו לירוק זה על זה ברחוב; הוא בסך הכל מציג דעה אחרת, נגדית, "לא פופולארית" כפי שנהוג לומר במחוזותינו, ולא רק שזו זכותו - מגיע לו ריספקט על כך. כי הוא חושב אחרת, ומוכן לצאת עם זה בגאון, גם אחרי שלל המימס שנפוצו בגנותו ברשתות החברתיות ורצח האופי הכללי בתקשורת. הוא שם זין, וזה מדהים. הוא מעצבן מדינה שלמה, וזה מעורר השראה. הוא אנטיפת, וככה צריך, כי מי שנחמד בגיל 75 פשוט לא הבין את היופי בגיל השלישי. לא אכפת לו מה אתם חושבים עליו, אבל כן שתגידו את השם שלו כמו שצריך. יורם לס בונד. אתן צריכות את יורם וצריכות אותו דווקא עכשיו, פשוט כדי לספוג קצת משוויון הנפש והבוז לחדשות. וכשנחזור להתקהל, תהיו בטוחות שהוא הגבר הזה שמושך אליו את כל המבטים בחדר. בצעקות, אבל מושך.