תתעוררי: רון שחר מגיב על הקפאת הביציות של מעיין אדם

בסרטון: יוסי מברר עם אסיף מה הוא מרגיש כלפי מעיין אדם

אם יש משהו שאני מחבבת זה ריבי סלבס ראויים - לא ריבי פוליטיקלי קורקט בהם מסירים עוקב ונותנים לאתרי האינטרנט ולמעריצים לרוץ עם ספקולציות, אלא ריבים עסיסיים, כאלו שמסירים בהם את הכפפות ונותנים לכולם לצפות באירוע המתגלגל. תחשבו בן-אל תבורי עומד מחוץ לבית עם משטרה אחרי שאורטל החליפה את המנעולים, או פשוט כל ריב שקשור לאביבית בר זוהר או אופירה אסייג.

אבל האמת, למה שקרה (ועדיין קורה) בין הזוג המאוהב אסיף אלקיים ומעיין אדם, לרון שחר - לא ציפיתי. למי שפספס, קבלו סיכום מהיר:

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אסיף ומעיין היו יחד, נפרדו, סיפרו לכל העולם שהם מגה מאוהבים אבל שהסיבה לפרידה היא העובדה שמעין רוצה ילדים שלשום, ואסיף מרגיש שהוא לא מוכן להיות אבא. כמה דקות אחרי הסיפור הזה, או אולי בזכותו, אסיף קיבל הזמנה להשתתף באח הגדול, שם הוא הסתובב עם פרצוף מובס ועיניים חולמניות בכל פעם שהזכירו את מעיין. מהבית המפורסם הוא יצא מגה מפורסם, היישר לזרועותיה, ומאז אנחנו חווים שטף בלתי פוסק של טורים אישיים, סטוריז, פוסטים, חיזורים וסיפורים מאוהבים מהשניים.

עד כאן הכל רגוע. אבל לפני כמה ימים מעיין פרסמה טור, ואז פוסט, ואז דיברה בתוכנית בוקר על כך שהיא מקפיאה ביציות. כולנו שמחנו בשבילה, תהינו למה היא משתפת את המידע הזה בלי ששאלנו, והמשכנו בחיינו. מי שלא הצליח להמשיך בחייו הוא המנחה והשחקן רון שחר, שכתב בתגובה "מניסיון חיים שלי בלבד, קחי לך גבר שכן רוצה להיות אבא לילדים שלך ועכשיו. לא בשל זה בננה". וכשעוקבת העירה בתגובה שאסיף הוא ילד, שחר ענה: "ילד בן 28? באיזה עולם את חיה שגבר בן 28 זה ילד?"

עכשיו, עזבו שהעובדה שהוא משווה את אסיף לבננה שעשעה אותי, העניין פה הוא אחר - וזו השאלה למה זה עניינו. הרי מדובר בשני אנשים שהוא כנראה לא מכיר אישית, או בכל מקרה לא מכיר טוב במיוחד, ובכל זאת הוא מרשה לעצמו לפסוק "גבר חלומות? מחלומות מתעוררים".

התשובה הפשוטה לשאלה הזו היא שהוא מרשה לעצמו כי הם פתחו את הדלת - הרי שתי הקריירות של אלו מבוססות על החשיפה המאוד מאוד מוגזמת שלהם. עם כל הכבוד ל"פואטיקת השש-בש" (כותרת שמזכירה קצת יותר מדי את "חוכמת הבייגלה), אני לא חושבת שמלהקי האח הגדול היו רצים אחרי אסיף אילולא הפמפומים של מעיין בכל מקום אפשרי לגבי כמה הוא מדהים, כמה היא מאוהבת וכמה היא נפרדה ממנו רק כי הוא לא רוצה להיות אבא. כל העניין הציבורי בהם נובע, תופים בבקשה, מהעובדה שהם מכניסים את הציבור לבתים שלהם ולמיטות שלהם. כאילו, יש לי חברות שאני מכירה את הסלון שלהן פחות טוב מאת זה של מעיין מרוב שאני רואה אותו בסטורי.

אז כשמישהו מביע דעה, הוא עושה את זה על סמך המידע שיש לו, וכל עוד זה לא מידע שהוא קיבל כשהוא ארב לשניים מתחת לבית או פרץ לדירה המעוצבת של מעיין, אלא מידע פומבי לחלוטין, זו זכותו, גם אם הדעה הזאת לא מוצאת חן בעיניהם. אבל הסיפור הזה ממש לא נגמר פה, כי כיאה לאביר אביר חובב שש-בש, קפה שחור ואופנועים, אסיף מיד יצא להגנת הנסיכה שלו ופרסם פוסט זועם משל עצמו בו כתב:

"אדון רון, אתה רציני? מהניסיון שלך? התכוונת מהכישלון שלך? סליחה, מהכישלונות שלך? פעמיים ניסית וכשלת. פעמיים התחייבת להיות של מישהי לעד ואז הלכת. אחת מהן גם נשארה עם הילד שלך אחרי ששוב כשלת. אין בושה בגירושין, לפעמים זה הדבר הנכון. אבל אני לא מוכן שהילד שלי יגדל לבית מפורק. גם אם זה אומר להמתין לרגע הנכון. אני מעדיף לעשות בגיל מאוחר שני ילדים שיגדלו בבית מאוזן, משלושה שיגדלו בבית מפורק. אגב, בניגוד למה שהפוסט הזה רומז - להקפאת הביציות אין קשר אלי. זה ביטוח. גם אם מחר מעיין תיכנס להריון היא עדיין רוצה שתהיה לה היכולת להביא ילדים גם בגיל 40. אז כל המתקפה האגרסיבית שאני סופג מהבוקר יכולה להיפסק. תמצאו מישהו אחר לשפוך עליו את המרמור שלהם. ורון, לסיום, באיזו זכות אתה מייעץ עצה כזו, ובכלל, על סמך מה? על סמך פעמיים שכשלת בנישואים? על סמך ה"בשלות" שלך להקים בית? אחי, אתה כבר בן חמישים (!) וגרוש פעמיים. הפכת לאבא בגיל 40, לעזאזל. בניגוד אלייך, אני כבר בגיל 28 מנסה להקים בית נכון, מי אתה שתבקר את זה? כל אדם יכול להקים בית, טכנית. החוכמה היא לדעת לשמר אותו. ובזה כשלת, אז אל תדחוף אחרים להיכשל כמוך. אמרת פעם שאתה נעזר בקוביה כדי לקבל החלטות בחיים. תתפלא, יש גם כאלה שנעזרים בשכל."

מעבר לעובדה שמדובר בסופר ולדעתי יש דרך לנסח את זה בצורה רהוטה יותר, עם קצת פחות חזרות (מילון מילים נרדפות בגוגל?) קצת לא ברור לי למה אסיף תוקף את ההיסטוריה של רון. קודם כל, ופה אני חייבת להגיד שרון כן טועה, מסתבר שגם בגיל 28 אדם יכול לטפח דפוסי מחשבה של ילדה בת 12. לא ברור לי באיזה עולם מושלם מתגורר אסיף, אבל החיים של כולנו רצופים טעויות, עדיין לא הכרתי אף אחד שיכול להגיד שכל ההחלטות שלו אי פעם היו נכונות.

העובדה שהוא חושב שגירושין הם ערובה לכישלון רק מסבירה למה הוא כל כך חרדתי בנוגע לכל עניין המשפחה, ולמה הוא לא מפסיק לדבר על כך שהוא מחכה להיות "בשל", "מושלם" או כל תואר לא רציונלי אחר. אני לא יודעת אם זה מחדש משהו למישהו חוץ מאסיף, אבל אין דבר כזה מושלם. החיים מלוכלכים ומבולגנים ומלאים בקשיים ובטעויות ובנפילות, ואם ניקח כל נפילה שלנו ונקרא לה בשם המפוצץ "כישלון" אני לא מבינה איך בכלל אנחנו אמורים לקום בבוקר.

אז מה אם רון גרוש פעמיים? לפחות הוא ניסה. הוא אהב, התלהב, הציע נישואים, התחתן ואז אולי הוא הבין שזה לא מתאים, או שהיא הבינה שלא טוב לה, או מה שזה לא יהיה שקורה בין זוגות אחרי חודש או שנה או שניים-שלושה עשורים שגורם להם לפרק את החבילה. זה אולי כישלון בעיני אסיף, אבל בעולם האמיתי, זה שכולל הרבה יותר גוונים משחור ולבן, קוראים לזה במילה אחרת: "חיים".

אני לא גרושה, אבל גם אני צברתי אין ספור "כישלונות" כמו שאסיף קרא לזה. יש מאחורי יש עסק שהתפרק (אפילו שניים, אבל אחד נפל בצורה ממש גדולה), יש מערכות יחסים שאני עד היום מצטערת שהרסתי במו ידי או לא תיקנתי בגלל אגו, ויש עוד המון טעויות גדולות וקטנות שעשיתי, וכולן מרכיבות את ההיסטוריה שלי והופכות אותי למי שאני היום, וזה ממש לא כישלון - זו מי שאני, ואלה, כאמור, החיים.

בהמשך הפוסט אסיף קורא לרון כישלון עוד שבע (!) פעמים, ועיקר הטענה שלו נשענת על כך ששחר בן 50 וגרוש פעמיים, לעומתו, שהוא בן 28 ומנסה להקים בית "מאוזן". שזה שוב, דיבור של ילד שלא ממש מבין איך העולם האמיתי עובד. כי מה הוא חושב, שזה שהוא "מתכנן בית מאוזן" יהיה מה שיגן עליו מפני אלף ואחת מכות שהחיים נוטים להפיל על אנשים? שהעובדה שהוא מחכה לקום בוקר אחד עם הארה או עם איזה חלום שבו איש עם זקן וחכם שיגיד לו שהוא עושה החלטה נכונה, תספק לו תעודת ביטוח או הבטחה לכך שהם יזדקנו יחד?

אני באמת מאחלת לאסיף ולמעיין רק הצלחה, והלוואי והם יתחתנו ויהיו מאושרים ויהיו להם שני ילדים שיגדלו בבית מאוזן כמו שאסיף מתכנן, וגם שהילדים יהיו בלונדיניים ומחונכים ושיהיה להם כלב שלא משיר שיער ושכולם יצאו לטיולי אופנועים בוואדי בכל שבת. מפרגנת. אני רק אומרת, שאולי לא כדאי להרים את האף כל כך גבוה, כי אז יש סכנה שיתפספסו המכשולים על האדמה. ובכלל, השאלה היא לא האם לרון שחר יש את הכישורים לייעץ בנושאי זוגיות ופוריות, אלא מדוע הם מפרסמים את הפרטים האישיים של החיים שלהם, והאם לגיטימי להגיב לפרסומים הפומביים האלה. והתשובה היא כן, זה לגיטימי לגמרי. ואם זה לא נעים לכם, אולי תשקלו להשאיר את זה בינכם להבא, במקום לדבר על זה בטור, פוסט ופינה טלוויזיונית.

*פנינו אל רון שחר בנושא, אבל הוא העדיף שלא להגיב. אולי הוא עסוק מדי בלחיות את החיים שלו ולנסות דברים שאחרים מפחדים מהם.