שרה נתניהו, במהלך דיון בפרשת המעונות, שלום, ירושלים 16 ביוני 2019
צילום: רויטרס

היא ממש לא אישה מוכה, אבל שרה נתניהו צודקת בדבר אחד

שרה נתניהו קוראת לעצמה אישה מוכה ואנחנו מתבקשים לגייס רגש ולהתייחס אליה כאל הקורבן הגדול של המשבר הנוכחי. ולריה ברזין שואלת איפה היא הייתה עד עכשיו, ומצפה ממנה להתחיל לקחת קצת אחריות. דיעה

בווידאו: שרה נתניהו לאחר גל השמועות בעניינה (מערכת וואלה! NEWS)

בסרטון: שרה נתניהו אחרי השמועות בעניינה

הראיון האחרון של שרה נתניהו יכול היה לעבור חלק בגרון אילו הייתה אישה רנדומלית מן הישוב שעלתה לשידור כדי לדבר על אלימות נגד נשים ותופעת הפייק ניוז, אבל בתור אשת ראש הממשלה היינו מצפות לקצת יותר חן, ממלכתיות ויכולת לנהל דיון אמיתי. במשך 20 דקות קשות לשמיעה, גם בגלל הדציבלים, אבל במיוחד בגלל התוכן הריקני, אנחנו מתבקשים לגייס את כל הרגש שבעולם כדי לרחם על הקורבן הגדול ביותר של המשבר הנוכחי- הלא היא שרה נתניהו, המוכה והמותקפת מינית על ידי מפגיני בלפור. לאורך הראיון ולצד טענותיה והדיון שהתפתח בדבר התנהגות מינית ראויה, נשאלה נתניהו שאלות קונקרטיות על התנהגותו המינית הפסולה של בנה יאיר, והצמוד לבעלה נתן אשל. לגבי כל אלה שרה סירבה לתת את הדעת והגיבה בנשק הנמוך ביותר בכל דיון אינטרנטי שכאמור מתאים לטוקבקיסט הממוצע משום מקום, ולא לאישה שמחזיקה את כל המדינה באשכים- "אבל מה עם?".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

Whataboutism הוא כשל לוגי שמנסה להאשים את היריב בצביעות על מנת להתחמק מהביקורת המקורית שהופנתה כנגדו. לדוגמה, אם שאלתי את הירקן למה התפוחים רקובים, במקום לענות לי תשובה עניינית, הוא ישאל למה לא שמע אותי מתלוננת כשהשזיפים היו רקובים, ויקרא לי צבועה. נשמע מגוחך נכון? זה בהחלט מצחיק כשמדובר על ירקן ושזיפים, אבל הרבה פחות משעשע כשמדובר באשת ראש הממשלה שמנסה לגייס עבור עצמה אמפתיה על ידי זריקת אחריות תמידית על הצד השני, כשהצד השני הוא תמיד האזרח הפשוט כנגד ראש הממשלה. לא ממש סימטרי כמו תפוח ושזיף.

עוד בוואלה! NEWS

הסיפור של נעמה ואסף ייתן תקווה לכל מי שנשבר לו הלב

לכתבה המלאה
אברי מין ועליהם קריאה לאשת ראש הממשלה במהלך הפגנה בבלפור (צילום: ראובן קסטרו)

השיא היה כשנשאלה על העובדה שבנה יאיר האשים את דנה וייס, עיתונאית ומגישת טלוויזיה בכירה בישראל ב"התקדמות דרך המיטה", שזו תקיפה מילולית מינית בפני עצמה, ובתגובה צווחה שרה ללא שום פרופורציה "אבל מה עם זה שדנה קראה לו ילד קקות?" ושלחה את כולנו לעשות חושבים לגבי אזרחות במדינה שבה הרמה הפוליטית- חברתית לא מתעלה על כיתה ד'. עכשיו, אחרי שלמדנו את הקטע המעצבן כקוץ מתחת לציפורן של פרקטיקת ה"אבל מה עם", אני רוצה דווקא לחרוג ממנהגי, ולהפנות את אותה הפרקטיקה הבלתי נסבלת ומעקרת הדיונים כלפי הגברת נתניהו עצמה.

רוצה להתחיל ולומר ששימוש באלימות מינית, גם אם היא מרומזת, כלפי אישה על מנת לפגוע בבעלה זו פרקטיקה נמוכה, מסוכנת ואלימה שידועה לנו משחר ההיסטוריה, ואני כפמיניסטית אקטיביסטית יוצאת נגדה באופן ברור ומוחלט. השימוש באברי מין מתנפחים שעליהם רשומים דברי נאצה מיניים כנגד אשת ראש הממשלה זה דבר נורא שאין לו מקום בחברה הישראלית, בטח לא כחלק מהפגנה שמטרתה לבנות סדר חדש והוגן יותר.

לצערי, כמה "נאורים" שלא נהיה, גם כאן אנחנו עדיין נופלים בשטיק הכי ישן בספר- האישה תמיד תיענש על המיניות שלה ובאמצעות המיניות שלה. גם את הפוסט הישן שבאורח פלא צץ רק עכשיו שקורא לאנוס את שרה אונס ברוטאלי צריך לגנות בלי קשר למפלגה או מחנה פוליטי. וואלה שרה את צודקת - לאלימות מינית ואלימות כלפי נשים בכלל, אין מקום בחברה הישראלית. ותני לי לשאול אותך שרה בדרכך שלך - אבל מה עם הכוח הפוליטי שלך לדאוג לנשים מוכות שאת חלק מהן על פי הגדרתך? איפה היית כשבוטל תקציב הרווחה שמיועד לטפל בגברים אלימים ולדאוג לחזרה שלהם לחברה בצורה שלא מסכנת אף אחת?

שרה צודקת- לאלימות מינית ואלימות כלפי נשים בכלל, אין מקום בחברה הישראלית (צילום: ראובן קסטרו)

למה לא שמענו אותך כששתי נשים נרצחו על ידי בעליהן לפני חודש וחודשיים, בעלים שכבר ריצו עונש מאסר בעקבות אלימות במשפחה ושוחררו לביתם ללא טיפול או ליווי כלשהו, וזה נגמר באסון? למה דיברת עשרים דקות על הבעיות האישיות שלך אבל לא צייצת לשניה כשאבא של עדי ביטי קיבל מספר מגוחך של חודשי עבודות שירות על עבירה חמורה של שידול קטינות? איפה היית כשאייל גולן פינק את אבא שלו בצעירות בנות 17? איפה היית כשהבן שלך, בשר מבשרך ומראה לחינוכך, ניסה למכור את בת הזוג שלו לחברים שלו עבור הטבות פוליטיות בדרכו למועדון חשפנות כדי לצרוך נשים?

את מבינה למה "אבל מה עם" זו פשוט פרקטיקה מעצבנת? לכי תקחי עכשיו אחריות על מעל עשור של שתיקה והסרת אחריות. בראיון ב-1996 אמרת "אני רוצה להיות אישה ואמא רגילה", ואת בהחלט מתנהגת כאחת כזו. זורקת מילים לרוח, מתארת את החוויה שלך מהעולם על פי פוסטים או תגובות רנדומליים ולא מאומתים בפייסבוק ובטוויטר ומגיבה על משברים חברתיים קשים דרך הרגש בלבד.
למשל כשנשאלת מה האחריות של הממשלה בפרשת הגננות האלימות והתגובה שלך הייתה "ילדים הם נשמות, חסרי אונים". אוקיי, גברת נתניהו, את זה יכלה להגיד לי גם הגולשת הכי בסיסית ב"אימהות מבשלות ביחד", אבל בתור מי שעונדת על אצבעה את הטבעת של זה שמחליט את ההחלטות במדינה, הייתי מצפה ממך לקצת יותר לקיחת אחריות. במקום זה, את, בדיוק כמו שאר משפחתך, עסוקה באופן ילדותי בהגנה אישית על עצמך ועל בני הבית שלך, כמו האישה הרגילה שרצית להיות. רק שאת לא.

עוד לא מאוחר - את בהחלט יכולה להיות. את יכולה להזמין מובילים, לאסוף את משפחתך ופקלאותייך ולשים וייז לקיסריה. אני מאחלת לך חיים שלווים ורגועים של אישה, אמא ופסיכולוגית רגילה, ממש כאחת העם. בעושך זאת, רק זיכרי שאם פשוטת עם ביקשת להיות - רובינו, הפשוטות, חוות אלימות מינית באופן יומיומי. אז לפני שאת סוגרת את התריס על בלפור, תעשי ג'סטה אחרונה, תבקשי מביבי להעביר איזה תקציב אחרון למען המטרה שאת כל כך מזדעקת כנגדה- הנשים המוכות האמיתיות יודו לך מקרב לב.

  • נשים
  • גברים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully