אסף ונעמה - מרואיינים. באדיבות המצולמים
באדיבות המצולמים

הסיפור של נעמה ואסף ייתן תקווה לכל מי שנשבר לו הלב

13.8.2020 / 7:41

טלי החליטה לוותר על האגו ולבוא מאהבה, יעל עברה לגור בברלין ונעמה סיכמה עם אסף מראש על פרידה אחרי שנתיים - מהו הפער בין הרצון לכבוש מחדש את ליבו של אהוב לבין ניג'וס שרק מרחיק אותו? הנה כמה סיפורי ההצלחה

מי ומה מונוגמיה/AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock

בסרטון: מי ומה מונוגמיה

"יצאנו שלושה חודשים", מספרת לי טלי (שם בדוי), צעירה בסוף שנות העשרים לחייה. "כל הזמן הרגשתי שזה לא זורם עד הסוף, הייתה תקיעות מסוימת. מכירה שאת משקרת לעצמך? שאת אומרת 'בסדר, זה יפתר'?". מכירה? ובכן, האם קוראים לי אופיר? התסריט שטלי מספרת מתאר לא רק אותי בשנות העשרים המוקדמות שלי, אלא כנראה את חייה של כל רווקה צעירה בימים כתיקונם. עד שמישהו מוצא חן בעינייך הוא לא בשל לקשר, ואת כל כך כמהה לזוגיות שלמדת להדחיק את התחושות האלה חזק יותר מאת האבק מאחורי המקרר.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

"פתאום הוא חתך ממני בבום, יום בהיר אחד", היא נזכרת. הפתעה, אבל בואו - הפתעה צפויה. "הוא אמר 'אני לא יכול לעשות את זה יותר'. צפו הדברים שהרגשנו כל הזמן, שאנחנו מושכים לכיוונים שונים, שאני רוצה זוגיות אמיתית והוא לא מוכן למשהו מחייב. הוא לא היה רגיל לזה בכלל, הוא היה חמש שנים בחו"ל ורגיל לנדוד עם עצמו. נפרדנו לחודשיים, ואלה היו חודשיים מזעזעים. עשיתי בהם את כל הטעויות האפשריות. שכבתי עם האקס, למשל, וצרכתי אלכוהול וסמים בכמויות".

אישה בהארה. ShutterStock
"הקטע הזה של אישה לוחצת, זה אמיתי מבריח את הגבר, פיזיקלית"/ShutterStock

בין משכך תודעה אחד לאחר, טלי הטביעה את יגונה בנטפליקס. "ראיתי את 'חוקי התרמו-דינמיקה' בנטפליקס", היא מספרת. "מדברים שם על חוקי האנרגיה, איך גופים זזים בחלל, והמשילו את זה למערכות יחסים. וזה נראה לי פתאום כל כך הגיוני שאם אני מתקרבת מדי הוא מתרחק, כי האנרגיה בינינו נשארת אותו הדבר. הקטע הזה של אישה לוחצת, זה אמיתי מבריח את הגבר, פיזיקלית".

לדבריה, הסדרה הביאה אותה להארה מכוננת. "פתאום קלטתי שאני לא מכירה אותו", היא מגלה. "כבר שלושה חודשים אני בוכה על גבר שלא באמת עצרתי להקשיב לו, היית שואלת אותי 'מי זה', אין לי מושג. החלטתי לשים את האגו בצד. לגמרי ויתרתי על הכבוד העצמי במובן הרע שלו. הבנתי שכל הזמן ניסיתי להניע את הקשר ולחצתי, אבל לא היה שם משהו שבאמת שווה להציל".

התובנה הזו עוררה בטלי רצון להכיר את האקס שלה באמת. אם זו הייתה חברה שלכן, כנראה הייתן מניאות אותה מההחלטה, שנשמעת דפוקה ולא בריאה בדיוק כמו כל רעיון של מישהי אחרי פרידה. אבל את טלי זה לא עניין. "התקשרתי אליו, והוא מילמל המון אבל בסוף הסכים להיפגש", היא נזכרת. "כשנפגשנו, הוא לא הבין מה אני רוצה. גם הגעתי מוארת, הייתי בחוויה הרוחנית המפגרת הזו ואמרתי דברים כמו 'אתה לא מבין מה ראיתי, הבנתי הכל, הבנתי מערכות יחסים, ראיתי אותך כמו פונקציה'".

עד כאן נשמע מקרינג' בדיוק על פי הספר, אבל בנקודה הזו מתחילה התפנית. "מסתבר שכל הזמן הזה הוא גם התגעגע. זה הדבר שהכי רציתי לשמוע בעולם. בסוף הוא אמר, 'אני לא מסוגל אני לא יכול', קם, הלך, ואחרי יומיים התקשר ואמר 'יאללה, בסדר'. ומאז אנחנו שנתיים וחצי ביחד".

אישה עושה סטוקינג לאקס. ShutterStock
צריך לדעת מתי להתעקש על אהבה ומתי לשחרר/ShutterStock

מאיפה היה לך את האומץ לעשות את זה?
"שוב, זה נשמע נורא רוחניקי, אבל אמרתי לעצמי שאני לא יכולה להיות עכשיו מונעת מפחד, אלא מאהבה. לא מהעבר, אלא מהעתיד. להיות מונעת מהסיכוי הקלוש ביותר שמה שאני מנסה פה יצליח. הסדרה שראיתי השפיעה עליי אבל בתכל'ס היא פשוט אישרה לי את מה שהרגשתי, רציתי לעשות משהו ומה שראיתי שם נתן לי את ה-Go'".

את לא נוטרת לו טינה על הנטישה?
"לא בדיוק. אם אנחנו רבים ואני מרגישה שאנחנו רבים על אותו הדבר, זה מקפיץ לי את התקופה ההיא. לפעמים אני מרגישה שאנחנו רבים את הריב הראשון, והרי זוג רב את אותו ריב כל החיים. בסופו של דבר זו אותה הדינמיקה, וכל אחד מאיתנו הוא השיעור של השני. זה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי לעצמי בחיים האלה, כי בסוף היום אני יודעת שהוא האבא של הילדים שלי. ושהילדים יזכרו שאבא אולי התחיל עם אמא אבל בזכות אמא יש את הקשר זה".

סיפור הקומדיה הרומנטית של טלי עשוי לנטוע תקווה בכל שבורי הלבבות, אבל זו תקווה מסוכנת. כאילו, חוץ מטלי, לכמה אנשים זה כבר עבד - להילחם על קשר אחרי שנזרקת? אם יש מישהו שיכול להחיות את הקשר מחדש זה הצד הזורק, אבל זה שוויתרו עליו? מה הסיכויים? למעשה, מי שניסה להתעקש על קשר לאחר שנזרק יעיד שזה רק מחמיר את המצב, כי ההתעקשות מנמיכה את מעמדך אפילו יותר. היא עושה ממך תלותי ודביק, וממאיסה אותך עוד יותר על הצד הנפרד. הקומדיות הרומנטיות לימדו אותנו שבעזרת מחווה רומנטית גדולה מהחיים נוכל להתעלות מעל כל זה, לבטל את הגזירה ולהחזיר את הזמן לאחור. הנה, מתיו מקונוהיי רץ אחרי קייט הדסון עד לשדה התעופה, ובזכות התעוזה והנחישות מקבל אותה ישר לזרועותיו. אבל יש סיבה שהפנטזיה הזו מככבת בקומדיה הרומנטיות - כי היא פנטזיה. כלומר, משאלה עם אחיזה קלושה ביותר במציאות.

האקס של יעל (שם בדוי) היה כנראה חובב של הז'אנר, כי הוא רדף אחריה לא רק לשדה התעופה - אלא עד לדירתה החדשה בברלין. אבל סיפור הפרידה שלהם מתחיל כשמונה חודשים לפני כן, בירושלים. "אורי (שם בדוי) ואני ביחד כבר קרוב לשנתיים", היא חוזרת לתקופה המוזרה ההיא. "פתאום הוא נכנס לתקופה לדיכאון, ומחליט שבשביל להרגיש יותר טוב הוא צריך להתחיל לנקות דברים מהחיים, והדברים האלה היו: הוויד, ואני. לקחתי את זה מאוד מאוד קשה וכבר בבוקר למחרת ארזתי את כל החצי שלי בדירה ויצאתי משם".

,גבר מתדפק על דלתה של אקסית. ShutterStock
היא עברה לברלין והתאהבה במישהו אחר, ויום אחד הוא דפק לה בדלת/ShutterStock

במהלך ארבעת החודשים הבאים יעל מתכננת להעתיק את מגוריה לחו"ל, ואורי מנסה לשכנע אותה להישאר בארץ - אך ללא הועיל. היא מחליטה לעבור לברלין, ומשתקעת שם. ארבעת החודשים הבאים עוברים עליה בנעימים, כשהיא משתקמת מהפרידה ואף מתחילה קשר חדש עם צעיר גרמני. "זו הייתה תקופה מדהימה, מטורפת", לדבריה. "הייתי מאוהבת שוב, וחוויתי 'ספרינג פיבר' שאף פעם לא חוויתי בארץ". אבל לילה אחד, אחרי שכבר השאירה את הכאב מאחור, הוא רודף אחריה - פיזית - לפתח הדלת.

"אני יושבת לי בדירה", היא נזכרת. "בדיוק התחיל אביב, הכנתי תכשיטים ועפתי על עצמי. פתאום, 12 בלילה, שמעתי דפיקות בדלת. אני פותחת את הדלת ואורי מול העיניים שלי. הדבר הראשון שעשיתי זה להתפוצץ מצחוק מההלם. הוא ישר אמר: 'יעלי, אני מצטער, אני אוהב אותך. באתי לבקש שתחזרי אליי'. ירדנו למטה, ישבנו ואני מאוד כעסתי. כבר הספקתי לשכוח ממנו ופתאום הוא בא, זה הרגיש לי אלים ופולשני".

אורי נשאר בברלין לארבעה ימים, שלדברי יעל, "היו ממש טרגיים. הבנו שזה לא טוב שהוא ישן אצלי, והוא הלך לישון בהוסטל. הוא היה יושב איתי מדי פעם, אבל הרגשתי שזה הורס לי הכל, כי פתאום לא יכולתי להפסיק לחשוב על הארץ ולשאול את עצמי אם אני עושה טעות".

האביב חולף, הקיץ מגיע ויעל חוזרת ארצה כדי להירשם ללימודים. כמה חודשים לאחר מכן, הגיע תורה לחזר אחריו ולנסות להשיב את הגלגל לאחור. אבל עבור שניהם, התברר שהחיים אינם קומדיה רומנטית, היא לא קייט והוא לא מתיו. "הוא ענה שהוא לא יכול", היא מספרת, "ואני חושבת שהסיפור הזה של ברלין די צילק אותו. בכל זאת, הוא חיפש את הדירה שלי בברלין, הגיע באמצע הלילה. אבל לי זה הרגיש כאילו הוא מחפש לכתוב את סיפור הגבורה הרומנטי שלו, ושאני והבקשה שלי להיות לבד עכשיו בכלל לא כלולים במשוואה".

יעל מעלה פה נקודה חשובה: התעקשות על קשר שהסתיים יכולה להיות מעיקה, פולשנית, אנוכית אפילו. צריך לדעת לקבל "לא". במובן מסוים, כשאנחנו מתעקשים לחזור למישהו שחתך מאיתנו, אנו מזלזלים בצרכים וברצונות שלו. אנחנו מניחים שהנוטש טעה או פספס משהו, ושאנחנו יודעים טוב יותר ממנו מה נכון לו. נדמה לנו שאנחנו רואים את האמת, והוא עיוור לה. בגלל זה, מהצד השני, האקט נתפס לעיתים קרובות כקריפי במקרה הטוב ומטריד במקרה הרע. הדימוי הזה פוגע גם במנג'ס עצמו, שעכשיו, בנוסף לשברון הלב, מלקה את עצמו על המאמץ הפתטי לחזור.

אסף ונעמה - מרואיינים. בת עמי עטר, חד פעמי
נפרדו מיליון פעמים - היום הם נשואים. אסף ונעמה/חד פעמי, בת עמי עטר

מור, שנקשרה למאהב ישראלי-צרפתי, קיבלה את הסטירה הזו ישר לפרצופה. "בגיל 21 טסתי לשבועיים לפריז", היא משחזרת. "גרתי אצל חבר שעבר ללמוד שם, והכרתי שם חבר שלו, גם ישראלי, אבל שחי בילדותו בפריז ומדבר צרפתית. היה לנו רומן מתוק ופריזאי בטירוף. הייתי שם בחורף, הכל היה גשום ויפה. התנשקנו ליד הנוטרדאם, וטיילנו בכל פריז כי הוא חיפש לוקיישן לסרט שהוא עבד עליו. באמת הכי רומנטי ומתוק שקיים. הייתי שם שבועיים, וכשחזרתי לארץ הייתי כל כך בדיכאון שעשיתי את המחווה הרומנטית הכי גדולה בעולם - קניתי כרטיסי טיסה שוב לפריז, שבוע אחרי שהייתי שם. סיפרתי לו איזה יומיים לפני הטיסה, והוא אמר, 'ואי איזה יופי, איזה כיף'. בשבוע שהייתי שם הוא היה עסוק, וידעתי את זה מראש, אבל הופתעתי שהוא ממש התעלם ממני. בכיתי כל היום וזה היה נורא".

אז טיסה בעקבות רומן בן שבועיים היא כנראה לא המתכון להצלחה, אבל התמדה מתונה - אולי דווקא כן. אסף אדלרמן הכיר את אשתו, נעמה עטר, במחאה החברתית ב-2011. הוא התלהב ממנה מהרגע הראשון, והיא, איך לומר, פחות. "מהרגע הראשון היא חשבה שאני לא מתאים לה", לגרסתו. "קראה לי 'אידיוט'. אבל כן מצאתי חן בעיניה מבחינת מראה חיצוני", הוא מתנחם. נעמה הסבירה לאסף שזה לא יעבוד, כי הוא צעיר ממנה בשש שנים והיא מחפשת משהו רציני, ובכלל, זה לא מתאים עכשיו. לבסוף אפילו הציעה להכיר לו חברה שלה, בת גילו. אסף סירב להבין את הרמזים, ולאחר חיזורים רבים מצדו, מלחמת ההתשה השיגה את מטרתה. במידה מסוימת, לפחות.

"היינו שנתיים ביחד עם המון פרידות, בעיקר ההתחלה", הוא מספר. "היה ברור, וזה עוד סוכם מראש, שאחרי שנתיים ניפרד - כי אנחנו לא מתאימים. אחרי שנתיים באמת נפרדנו לשנה". בזמן הזה השניים יצאו עם אנשים אחרים, אך פעם לפעם גם נפגשו זה עם זו. "לא התנתקנו באמת", הוא מודה. "כל הזמן הזה אמרתי לה שאם היא תשנה את הגישה שלה שאין שום סיכוי, גם אני אשתנה בעיניים שלה והיא תראה אותי אחרת".

בסוף מלחמת התשה שניה, נעמה הקשיבה לעצתו. "אולי מתוך זה ששנינו רצינו ילדים והבנה שהגיל קורא לנו", הוא משער. לדבריו, נעמה הגיעה לחצי השני של הקשר כשהיא פתוחה לאפשרות שהם אכן מתאימים. "שנינו הרגשנו הפעם שזה אחרת לגמרי", הוא טוען. "הרגשתי שזה נכון לי ומדויק ושאני רוצה להיות פה. אחרי שנתיים התחתנו, ומאז אנחנו נשואים, כבר שלוש שנים. זה לא תמיד פשוט אבל חיים ביחד וטוב לנו. אני חושב. אני מקווה שגם נעמה חושבת ככה".

ענבר דדון. גלי דוב,
ענבר דדון, יועצת זוגית/גלי דוב

"אני מקשרת את ההתעקשות הזאת לנחישות והתמדה" מסבירה ענבר דדון, יועצת זוגית "אנשים שידעו ניצחונות והצלחות בזכות הנחישות וההתמדה שלהם, יתרגמו את ההצלחות האלה לחיים הבוגרים ולמערכות יחסים, כי הם יודעים שפעם זה הצליח. יש אנשים שקשה להם להתמיד, והם אומרים, 'אם זרקו אותי, כנראה שנכשלתי ואני צריכה להרים ידיים', במקום לקום ולהגיד 'אני נלחמת, אני לא מוותרת'".

זו נחישות או תלותיות?
"זה תלוי בעיבוד שכל אדם עושה לעצמו. את יכולה לתרגם את זה לעצמך כתלותיות, וזה ייקח אותך למקומות נמוכים, אבל יש אנשים שייקחו את זה למקום חיובי- שהם ניסו, שהם נלחמו, כי הם הרגישו שהקשר הזה לא מיצה את עצמו ושמגיעה להם עוד הזדמנות ושיראו עוד רבדים בהם".

יש פה קאץ'. בינינו, כל קשר שנגמר בצורה חד צדדית מותיר את האדם הזרוק בתחושה שמגיעה לו עוד הזדמנות. לרוב, התחושה מוטעית. כשאנחנו כל כך כרוכים אחרי מישהו, זה בדרך כלל מבוסס על ערך עצמי נמוך ותקווה שמישהו ישדרג אותנו - מישהו יפה יותר, מוצלח יותר, עשיר יותר - פנטזיות שטחיות למדי. ברגע שהאדם הזה יוותר עלינו, נפתח אליו אובססיה הרסנית. זה לא אומר שהקשר היה נכון עבורנו ומנט-טו-בי, למרות שככה זה מרגיש באותו הרגע. רק אחרי חודשים או שנים נוכל לומר בוודאות שנתלינו על אשליה זוהרת וריקה. אז איך אפשר לדעת אם לפנינו קשר ששווה להילחם עליו, או בסך הכל אובססיה מצויה על כלום ושום דבר?

לדברי דדון, לא כדאי ללכת לזמר מתחת לכל מרפסת. יש מערכות יחסים ששוות מלחמה, ויש כאלה שלא. "באופן טבעי, מערכת יחסים מתחילה בהיי", היא מקדימה. "האנדרופינים משתוללים וכולנו אוהבים ומחזרים ונראים טוב". מה קורה כשזה מתפוגג? "אנחנו פוגשים את האישיות, את החברות ושאלות כמו האם הוא טוב בשבילי, האם הוא שם בשבילי. אז לפני שממהרים להתעקש ולחזור, חשוב להתבונן על הדברים האלה ולזהות מה הקשר הזה נתן לי. האם האיש הזה יכול להיות המטען הגנטי של הילדים שלי, האם אני לומדת ממנו, האם הוא מצחיק אותי?"

היועצת מטילה אחריות גם על הצד הנזרק. "חשוב לשאול גם איך אני הייתי בקשר הזה, מה הוא הוציא ממני", לדבריה. "הייתי שם בהשראה, בעשייה? הצלחתי להכיל את הצד השני? הבאתי את ההומור והשנינות שלי? נתתי לשני תחושה שהוא יכול להיות הוא? הענקתי חום ואהבה, או בעיקר לקחתי? ידעתי לבטא במילים את הרגשות שלי, את המחשבות שלי?".

גם אם רק חלק מהשאלות הללו יענו בשלילה, להשקפת דדון, משמעות הדבר היא שהקשר היה חסר תועלת. "אם הגעתי למסקנה הזאת, אפשר להודות לאדם שנפרד ממני - כי זה גרם לי להסתכל פנימה ולהבין שיש לי עוד מה להעניק", היא אומרת. "מכאן אפשר גם לתת לקשר עוד הזדמנות, ולקחת אחריות על החלק שלי בקשר הזה. אם עושים את זה יחסית בסמוך לפרידה, אני מאמינה שהרגשות עדיין מבעבעים וחיים. יפה שעה אחת קודם, ועדיף לעשות את התשאול הזה עוד בתוך מערכת היחסים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully