"אני רוצה להגיד משהו לאנסים מאילת: אנחנו נמצא אתכם"

בסרטון- "אנחנו נמצא אתכם: נילי צרויה במילותיה של גל טל-דרור

כשקראתי לראשונה את הכותרת על האונס המחריד הזה הלב שלי דפק חזק חזק ומיד גלגלתי ועברתי לידיעה אחרת. לא רציתי לנסות אפילו להכיל את המידע הזה, לדמיין מה שקרה שם, להרגיש. טמנתי את הראש בחול, כמו רב הפעמים שאני רוצה להגן על הלב שלי. אבל האונס המזעזע הזה קיבל כל כך הרבה הדים שאי אפשר היה לעבור הלאה. בכל מקום נשמעה זעקה תומכת באותה נערה מסכנה שביקעו את גופה ורצחו את נפשה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

בדיעבד, אני כל כך שמחה על ההד הזה. אני מודה לכם שלא אפשרתם לי להתעלם ולהמשיך הלאה, לי ולכל שאר המדינה. כי אי אפשר יותר. בכל שנה יש 84,000 נשים בישראל שעוברות פגיעה מינית, מה שאומר שבכל יום ויום יש 340 תקיפות מיניות - אחת מכל חמש נשים בישראל עברו אונס בחייהן. אחת מכל חמש.

כמה בנות יש בכיתה של הילדים שלכם? 30? מתוכם 15 בנות? יש לכם את הפנים שלהן בראש? כי סביר להניח ששלוש מתוכן יעברו אונס. שלוש ילדות קטנות עם אלכוהול או בלי, יעברו אונס פיזי ונפשי שלא ירפה מהן כל חייהן. רוציםעוד מספרים? הנה: אחת מכל שבע ילדות עוברת פגיעה מינית במסגרת המשפחה. וגם לאימהות לבנים אין נחת, כי עד גיל 12, הנתונים האלה זהים גם אצל בנים.

עד מתי נמשיך לטמון את הראש בחול?

זו לא סוגיה פוליטית, אין פה ימין ושמאל, אין פה מזרחי ואשכנזי, יש פה מגיפה, והיא חמורה הרבה יותר מהקורונה. הנושא הזה חייב לעלות על סדר היום הלאומי שלנו, כי אי אפשר להמשיך לספוג את הנתונים האלה ולחשוב שלי או לבת שלי זה לא יקרה. כי זה קורה כל הזמן, ובעיקר מתחת לאף שלנו. אנחנו האימהות, ואתם האבות, חייבים לקחת אחריות. אלה הילדים שלנו שבסכנה, אנחנו מבינים את זה?
תשאלו את עצמכם מה אתם עשיתם היום כדי שהתופעה הזו תכחד, כי אנחנו לא מתכוונות לשתוק יותר.
אנחנו חזקות ומתחזקות ולא ניתן למצב הזה להמשיך.

המבצעת בוידאו: נילי צרויה, שחקנית תאטרון וקולנוע, תסריטאית ויוצרת סדרת הרשת 'אישה אחת' החושפת סיפורים אמיתיים של נשים על המיניות שלהם.

כותבת הטקסט בוידאו: גל דרור-טל, בת 46, נשואה +3. מנהלת שיווק במרכז הרפואי זיו.
מחזאית "ליישר את העקומה", הצגת זום שהופקה בימי הקורונה. בימים אלו כותבת סדרת דרמה.